רוזנברג נ' גלולה ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה כספית שהגיש התובע בגין נזקים שנגרמו לרכבו עקב תאונת דרכים מיום 22.2.2011.

בעת התאונה נהג ברכב התובע מר דוד דדוש (להלן:"נהג התובע"), ברכב מסוג קאיה, ומנגד נהג הנתבע 1 (להלן:"הנתבע"), ברכב מסוג פיאט פונטו.

2.בכתב התביעה טען התובע כי יש להטיל האחריות לתאונה על הנתבע אשר התפרץ לצומת במהירות באור אדום, התנגש בעוצמה ברכב התובע, אשר נכנס לצומת באור ירוק מוחלט, וגרם לו נזקים כבדים בגינם הושבת הרכב בשל "אובדן מוחלט".

עוד נטען בכתב התביעה כי בעת קרות התאונה נכח במקום עד ניטראלי, מר שמואל נרבונה, אשר בעדותו המפורטת שמסר במשטרה העיד כי רכב התובע נכנס לצומת באור ירוק בעוד רכב הנתבע נכנס לצומת באור אדום מוחלט.

3.מנגד, טוענים הנתבעים בכתב ההגנה כי האחריות לתאונה רובצת על רכב התובע אשר נכנס לצומת באור אדום ופגע ברכב הנתבע, אשר חצה את הצומת באור ירוק.

4.הנהגים המעורבים בתאונה העידו בפני ותיארו כל אחד, לגרסתו, את אופן אירוע התאונה.

אין חולק כי לאור מיקומם של הרכבים בצומת, הרי שהתאונה אירעה כאשר אחד הרכבים חצה את הצומת באור אדום והאחר באור ירוק. בהתאם למזכר בוחן התנועה, שצורף לכתב התביעה, עולה כי פעולות הרמזורים בצומת היתה תקינה.

במקרה בו עומדות בפני בית המשפט שתי גרסאות נוגדות, אשר לא נתמכות בעדות חיצונית כלשהי, הרי שככל ובית המשפט לא יעדיף גרסה אחת על פני רעותה, יש לדחות התביעה מאחר ונטל השכנוע מוטל על התובע.

5.בענייננו, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את עדויות הנהגים בפני, אני מעדיפה את גרסת הנתבע על פני גרסת התובע. להלן טעמיי.

נהג התובע העיד כי נכנס לתוך הצומת בנסיעה ישירה. לגרסתו, כאשר הגיע לצומת היה לו אור ירוק ברמזור ומשכך המשיך בנסיעה לתוך הצומת. עוד העיד כי התאונה אירעה כאשר הגיע כמעט לסוף הצומת.

עדותו של נהג התובע לעניין זה עומדת בסתירה מוחלטת לעדותו במשטרה, שצורפה לכתב התביעה. בעדותו במשטרה העיד כי כאשר הגיע לצומת הוא עצר בשל אור אדום ברמזור, המתין עד אשר יתחלף האור ברמזור לירוק ורק אז החל בנסיעתו. עוד העיד כי התאונה אירעה כאשר היה בהתחלת נסיעה תוך שהנתבע הגיע במהירות לתוך הצומת.

מנגד, העיד הנתבע כי כשהגיע לצומת הרמזור היה אדום. הוא נעצר ברמזור כאשר היה רכב נוסף לצידו. עת התחלף הרמזור לירוק, התחילו הרכבים בנסיעה לתוך הצומת. הנתבע העיד כי עת כניסתו לצומת הבחין כי בנתיב ממנו הגיע רכב התובע עמד רכב נוסף בעצירה מוחלטת ואולם, לא הבחין ברכב התובע. כאשר היה הנתבע בתוך הצומת התנגש בו רכב התובע בעוצמה.

6.עדותו של הנתבע, אשר לא נסתרה בחקירתו, היתה בהירה, קוהרנטית ותאמה את עדותו במשטרה. גרסתו לתאונה אף סבירה יותר נוכח מיקום הרכבים בצומת ומיקום הנזקים ברכבים.

7.אין חולק כי תיק המשטרה נסגר מחוסר עניין לציבור. התובע ביקש להסתמך על עדותו של

עד הראיה כפי שנמסרה במשטרה וצורפה לכתב התביעה. לטענתו, עדותו זו תומכת

בגרסתו כי הנתבע הוא שחצה את הצומת באור אדום.

ואולם, אין באפשרותי להסתמך על עדות זו הואיל ומדובר בעדות שמועה, כאשר מוסר העדות לא התייצב למתן עדות בפני בית המשפט.

מעבר לנדרש יוער, כי לאחר שעיינתי בתרשים הצומת, שערך בוחן התנועה (נספח ב' לכתב

התביעה), הרי שלאור מיקום הרכבים בצומת ומיקומו של עד הראיה, ספק אם עד הראיה