פסק דין
בפניי תביעת התובעות כנגד הנתבעים, לקבלת פיצויים בגין נזקי הרכוש שנגרמו לתובעות עקב פגיעת רכבן בתאונה מיום 22.06.10.
לטענת התובעות, ביום התאונה, ועת האטה נהגת רכבן, הגב' רווית ליאור מנדל, את הרכב לפני רמזור, רכב הנתבעים, שהיה נהוג בידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") ושנסע מאחורי רכב התובעות, נכנס ברכב התובעות ופגע בו מאחור עקב אי שמירת מרחק מספיק.
לטענת התובעות, התאונה ארעה עקב אשמו הבלעדי של הנתבע.
לטענת התובעות, כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכבן נזקים במוקד האחורי של הרכב, שעלות תיקונם עמדה על סך 15,101 ₪, על פי חוות דעתו של השמאי מטעמן.
התובעות ביקשו לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם להן את הסכום הנ"ל, בצירוף שכ"ט השמאי ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הזכאות ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט.
הנתבעים טענו, כי התאונה ארעה בכביש ברמת השרון, בעומס תנועה, עת בלם רכב התובעות בחוסר זהירות ומבלי לשים את דעתו לרכב הנתבעים שמאחוריו. רכב הנתבעים הספיק לעצור, אך פגע פגיעה קלה ביותר בחלקו האחורי של רכב התובעות.
הנתבעים טענו, כי הנזקים הנטענים בתביעה לא נגרמו בתאונה נשוא התביעה. ביום התאונה, הנתבע הבחין כי בפגוש האחורי של רכב התובעות היו שברים ישנים עם התקלפויות ונזק במוקד אחורי ימני, שאינם קשורים לתאונה, וכי המדובר בנזקים שהינם תוצאה של אירוע תאונתי קודם.
שמאי מטעם הנתבעים העריך את גובה הנזק שנגרם לרכב התובעות כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה, בסך של 8,472 ₪.
בדיון שהתקיים בפניי, העידו נהגת רכב התובעות, הנתבע והשמאים מטעם הצדדים.
נהגת רכב התובעות כמעט ולא זכרה מאומה מהתאונה, והדבר היחיד שזכור לה, שרכב הנתבעים נכנס ברכבה מאחור עת האטה לקראת רמזור.
נהגת רכב התובעות לא ידעה להסביר מהו מקור הסימנים האדומים שהיו בחלק האחורי ברכב, כאשר רכב הנתבעים היה בצבע כחול כהה.
לא זו אף זו: רכב התובעות נבדק לראשונה על ידי שמאי מטען ביום 25.08.10, כאשר יום לפני הבדיקה, ביום 24.08.10, רכב התובעות עבר תאונה נוספת.
עברו הביטוחי של רכב התובעות לא הוצג לשמאי מטעם התובעות (ראו: עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 20-21). בנסיבות, השמאי מטעם התובעות לא הפריד, ולא היה באפשרותו להפריד, בין הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה לבין הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה שמיום 24.08.10 (ראו: עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 6-8).
הנתבע הודה כי רכבו פגע ברכב התובעות מאחור, אך הכחיש מכל וכל את היקף הנזקים הנטענים על ידי התובעות. עדותו של הנתבע יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביתר. עדותו לש הנתבע נתמכת בחוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעים שקבע היקף נזק מצומצם יותר מאשר ההיקף הנטען על ידי התובעות. עדותו של הנתבע וקביעתו של השמאי מטעם הנתבעים נתמכו בחקירתו הנגדית של השמאי מטעם התובעות אשר הודה כי לא הוצג בפניו העבר הביטוחי של רכב התובעות, וכי לא הפריד בין הנזקים שנגרמו בתאונה נשוא התביעה לבין הנזקים שנגרמו בתאונה שארעה יום אחד לפני בדיקת הרכב על ידו.
אין בידי לקבל את טענות התובעות כנגד חוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעים. השמאי מטעם הנתבעים ערך את חוות דעתו לצורך הגשתה בהליך המשפטי כחוות דעת נגדית. השמאי מטעם הנתבעים לא ערך את חוות דעתו לצורך שומת נזקי רכב התובעות בזמן אמת.
מהמקובץ לעיל, דומה שהתובעות לא הוכיחו, לפי מאזן ההסתברויות, את גובה הנזק הנטען על ידן, ואין מנוס אלא מלקבל את הערכת הנזק שנקבעה בחוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעים.
אשר על כן, התביעה מתקבלת באופן כזה, שהנני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובעות סך של 8,472 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום התאונה ועד היום, וכן בתוספת סך של 812 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 05.09.10 ועד היום וזאת, בגין שכר טרחת השמאי, וכן בתוספת סך של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט.
הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לצדדים.