רבינוביץ נ' פקיד שומה ירושלים בע"מ ואח'

החלטה

המבקשת מבקשת להורות, בצו זמני, כי סך של מליון ש"ח אשר הופקדו על ידי בנה בקופת בית המשפט, כתנאי לשיחרורו ממעצר, ישארו בקופת בית המשפט, עד למתן פסק דין סופי בתביעתה להצהרה כי סכום זה שייך לה ולא לבנה.

קראתי את הבקשה ואת תגובת המשיבה והגעתי למסקנה כי אין מקום להעתר לה.

בקשה מסוג זה, למתן צו זמני, מטרתה למנוע אפשרות לסיכול פסק דין שינתן, ככל שתתקבל תביעת המבקשת.

הבקשה, במהותה, היא כבקשה לצו עיקול זמני, אצל מחזיק.

על פי תקנות סדר הדין האזרחי התשמ'ד-1984 מטרתו של צו כזה היא למנוע אפשרות שהתובע לא יוכל לממש את פסק הדין באם תתקבל תביעתו.

כך נקבע בתקנה 363:

"(א) בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני בטרם הוגשה תובענה, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין...."

בתקנה 374, שעניינה עיקול זמני, נקבע:

"(ב) בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין"

במקרה דנן תנאים אלה לא מתקיימים.

המשיבים הם זרוע מזרועות המדינה ואין כל חשש כי פסק הדין לא יבוצע, אם תתקבל תביעת המבקשת.

כלומר, גם אם המשיבות ימשכו את הכספים מקופת בית המשפט, במסגרת הליכים אחרים, וגם אם יקבע בסופו של ההליך דנן כי כספים אלה שייכים למבקשת – אין כל חשש כי המשיבות לא יוכלו להחזיר את הכספים למבקשת.

ודוק. מדובר בכספים ולא בנכס מסויים. הכספים אינם מסומנים ואינם צבועים ולא יגרם למבקשת כל נזק אם אלה ינתנו לה, ככל שתזכה בתביעתה, מתוך כספים של המשיבות ולא דווקא אותם הכספים המסויימים המופקדים בקופת בית המשפט.

כך, גם מאזן הנוחות מביא לאותה תוצאה.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה למתן צו זמני.

הוצאות בקשה זו ילקחו בחשבון בעת מתן פסק דין סופי, אם יזכירו זאת הצדדים בסיכומיהם.

ניתנה היום, ד' חשון תשע"ב, 01 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.