ראומי נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

החלטה

בית הדין מבקש להבהיר לב"כ התובע מס' נקודות:

אף צד אינו רשאי להעביר שאלות הבהרה ישירות למומחה. השאלות היחידות עליהן צריך המומחה להשיב הן השאלות שנשלחות אליו באמצעות בית הדין (שאם לא כן – לא יהיה צורך בתגובת הצד השני, ואף יתכן שיקבל שאלות הבהרה שונות או כפולות על ידי ב"כ הצדדים). ההחלטה בעניין שאלות ההבהרה הינה אך ורק של בית הדין (המתבססת בד"כ על השאלות שהומצאו ותגובת הצד השני וכן על המפורט בפסיקה לעניין זה).

המומחה התבקש לתת חוות דעת על סמך החומר הרפואי, כפי שנעשה בכל התיקים המועברים למומחה, ולא לבדוק את המתלונן (דבר שנעשה במקרים חריגים ביותר). לכן אין מקום לשאול את המומחה אם לא היה מקום לבדוק את התובע .

כך גם אין מקום להשיב לשאלה בכמה מקרים בעבר קבע שיש קשר סיבתי ובכמה לא. המומחה התבקש להשיב בעניין שאלת הקשרה סיבתי בלבד, ואין בסטטיסטיקות המבוקשת כדי להעלות או להוריד בשאלת הקשר הסיבתי במקרה הספציפי הזה.

כך גם אין מקום לשאלה :"האם הינך סבור שחוות דעת נוספת עלולה להיות שונה משלך". מטבע הדברים יכולות להיות חילוקי דעות בין המומחים (ולא רק ברפואה), וגם אם יש רופאים שסבורים אחרת – אין בכך כדי להפחית מערך חוות הדעת הספציפית שבפנינו.

שאלה נוספת שאיננה לגיטימית לחלוטין בשאלות ההבהרה הינה השאלה: "בכמה מקרים נדרשת להגן בצורת חוות דעת על מוסד לביטוח לאומי נגדו הוגשה תביעה". בית הדין ממנה מומחים אובייקטיביים שאינם מטעם אף צד, וחזקה עליהם שעושים מלאכתם נאמנה ללא פניות. אין בחוות הדעת משום "הגנה" על ביטוח לאומי, באשר המומחה איננו מומחה "מטעם" ביטוח לאומי ואינו עובד של המוסד.

המומחה אינו אמור לתת ייעוץ לתובע בעניין עתידו, או לשערך את עלות הטיפולים הרפואיים שעל התובע לעבור בעתיד, ואף לא לפרט את מגבלותיו התפקודיות. המומחה צריך להשיב אך ורק לעניין הקשר הסיבתי בין האירוע, כפי שתואר על ידי בית הדין ובין מצבו הרפואי, כפי שהוא.

מטרם שאלות ההבהרה הינה לתת הבהרות לנקודות שאנין ברורות בחוות הדעת. לכן גם אין מקום לשאול אות את אותן שאלות שעליהם כבר השיב.

לאור זאת ינוסחו שאלות ההבהרה למומחה על ידי בית הדין, וישלחו בנפרד למומחה ולבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"א, 23 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.