ראה מסמך

הערעור על פסק דינו של שופט בית המשפט בירושלים )כב' השופט י. ברקלי( בתיק אזרחי
18407/96, מיום 29/7/99, בו הורה על המערער לסלק ידו מחנות המצויה ברח' אלזהרה
בירושלים הידועה כגוש 30956, חלקה 47 )להלן: "החנות"( וחייב אותו לשלם דמי שכירות
מיום 1/8/95 וכן הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד.

המשיב הגיש תביעה לפינוי וסילוק ידו של המערער מהחנות, בטענה כי אינו דייר מוגן,
נטש את החנות ולא שילם דמי שכירות.

לא היתה מחלוקת בבית משפט קמא על כך שהמערער חייב היה דמי שכירות, אותם הפקיד בקופת
בית המשפט כתנאי למתן רשות להתגונן.

על השאלה באם המערער דייר מוגן השיב בית משפט קמא בשלילה בהסתמך על הסכם השכירות
שאינו מקנה לו זכות כזו, וכן בהסתמך על עדות שותפו לעסק, הסותרת את עדותו של המערער
בבית המשפט, לגביה, קבע בית משפט קמא כי איננה מהימנה.

מכאן הערעור. המערער חזר על טענתו כי הוא דייר מוגן, וקבל על חיובו בתשלום דמי
שכירות שעה שלפי טענתו הפקיד אותם בבית המשפט. בנוסף, ביקש להסיק מגובה דמי השכירות
300( דינר בחודש( שנקבעו בחוזה, כי שגה בית המשפט בעת שדחה את טענתו כי הוא דייר