ראה מסמך

1. תביעת בנק לתשלום יתרת חובה של הנתבעת אשר נוצר מהענקת אשראי לא נפרע. מקור
החוב, עפ"י הנטען, בהלוואה ע"ס -.160,000 ח"ש אותה נטלה הנתבעת ביולי שנת 1995. על
חשבון הלוואה זו לא שילמה הנתבעת, כך נטען, אף לא תשלום אחד. לחשבון נכנסו אמנם
כספים ממכירת ניירות ערך ופעילות הנתבעת בבורסה אך אלו לא כיסו את חיובי החזר
ההלוואה. על כן, עפ"י תנאי חוזה האשראי נדרש פרעון מיידי של החוב, אשר עמד בעת הגשת
התביעה )10/03/99( על סך -.333,841 ח"ש.

2. בכתב ההגנה מגוללת הנתבעת טענות לרוב כנגד התובע )להלן גם: "הבנק"(. היא תולה
בו, וביעוץ אשר ניתן לה בסניף בו פעלה )סניף האוניברסיטה העברית, אשר לימים נסגר(
את מקור הסתבכותה; היא אכן עסקה בניירות ערך וצברה "תיק ני"ע" נכבד - אך כרבים
אחרים נפלה קורבן לקריסת הבורסה בשנת 1994;

כבתביעות רבות ביקשה הנתבעת להעלות על בימת משפט זה את כל פרשת הביקורת כנגד
"הבנקים" - כעילה להפסדיה שלה והגנה מפני התביעה;