ראה מסמך

1. המערער הורשע בהעדרו על-ידי בית המשפט לתעבורה )כב' השופט ח' אביטל( בעבירה על
תקנה 21)ג( לתקנות התעבורה ונידון לקנס בסך 1,000 ח"ש, לפסילת רשיון הנהיגה שלו למשך
45 יום ולפסילה על-תנאי של רשיון הנהיגה שלו לתקופה של שלושה חודשים, בפרק הזמן של
שלוש שנים. העובדות בגינן הורשע המערער הן שנהג ברכבו כאשר שני ילדים שוכבים בתא
המטען, כשאחד מהם ישן.

2. המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין, ובו טען, בין היתר, כי איבד את כתב האישום
ואת ההזמנה לדין. הוא לא פנה לבית המשפט לברר את מועד הדיון כי באותה עת נקטו עובדי
בתי המשפט בעיצומים. לגופו של עניין טען המערער כי האמור בכתב האישום אינו נכון.
לדבריו, אמר לאחד מילדיו, שהיה עייף ובכה, להיכנס לתא המטען כדי לנוח על רצפת הרכב.
האירוע לא התרחש בעת הנסיעה, אלא כאשר הרכב עמד והמערער פנה לשוטר לברר אם יוכל
לחנות באותו מקום.

בקשתו לביטול פסק הדין נדחתה, משום שקיבל הזמנה כדין ומשום שאין סיבה לבטל את פסק
הדין.