- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ראה מסמך
|
פ בית משפט השלום |
001284-00
13.3.2002 |
|
בפני : ניצה מימון-שעשוע |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל עו"ד בצרי מפמת"א (מיסוי וכלכלה |
: דוד תמם עו"ד טלמור ומיכאלוב |
הכרעת דין
א. כתב האישום:
הנאשם הואשם בעבירות של השמטה מתוך דו"ח, מסירת אמרה כוזבת בדו"ח ושימוש במרמה,
ערמה ותחבולה - עבירות לפי סעיפים 2( 220 ,)1( 220( ו- 5( 220( לפקודת מס הכנסה.
על פי הנטען בכתב האישום, עסק הנאשם בשנים 1994-1996 בביצוע עבודות בניה בבית
דו-משפחתי על מגרש, הידוע כחלקה 2014 בגוש 8002 בפרדסיה )להלן: המגרש(. המגרש היה
בבעלות בני משפחת מרגליות. לטענת המאשימה, הפיק הנאשם הכנסות בסך של 857,477 ח"ש
מעבודות הבניה אשר ביצע. הכספים דנן הופקדו על-ידי בני משפחת מרגליות בחשבון הבנק
של רעייתו. לטענת המאשימה, היווה הנאשם קבלן, כהגדרת מונח זה בהוראות מס ההכנסה
והיה חב בניהול מערכת חשבונות בהתאם לכך. ברם, הנאשם לא עשה כן ובדו"ח השנתי שהוגש
מטעמו ומטעם רעייתו ביום 1.6.97 לשנת המס 1996 )להלן: הדו"ח השנתי(, לא הצהיר על
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
