ק. נ' דביר

1.עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע (יליד 3.8.1976), לטענתו, עקב רשלנות מקצועית של הנתבע, רופא במקצועו.

רקע עובדתי

2.התובע התבקש על ידי אחיו, איש דתי, להסיר את הקעקוע בצורת מגן דוד גדול, הנמצא על זרועו הימנית (כפי שניבט בתמונה ת/2 - להלן: "הקעקוע"), כתנאי להמשך תמיכתו הכלכלית בו. לצורך כך, פנה התובע בחודש אוקטובר 2010, לנתבע בבקשה להסירו.

3.במהלך פגישת הייעוץ, בנוכחות הצדדים ואשת התובע, סוכם כי הנתבע ינתח אותו תמורת סכום של 4,000 ₪, אשר הועברו ישירות מאחיו של התובע (להלן "פגישת הייעוץ"). למען שלמות התמונה יצוין, כי האח העביר סכום של 6,000 ₪, אך 2,000 ₪ נמסרו על ידי הנתבע לתובע, כפי שסיכמו השנים מראש.

4.ניתוח הכריתה להסרת הקעקוע בוצע בשני שלבים: האחד, ביום 17.1.2011 או בסמוך לכך; והשני, במהלך חודש מאי 2011 (להלן: "הניתוח").

5.לתובע נותר במרכז צידה החיצוני של זרוע ימין, צובר צלקות בצורת 8 שלוחות, היוצאות ממוקד מרכזי. גובה צובר הצלקות 9.5 ס"מ ורוחבו 12 ס"מ, כמתואר בחוות הדעת וניבט בתמונות (מש/1 ונספח "א" ל-ת/1- וביחד להלן: "הצלקת").

6.ביום 11.1.15 קיבל כבוד הרשם זיתוני את בקשת התובע למינוי מומחה מטעם בית המשפט, ומינה את פרופ' דן מילר, אשר נתן את חוות דעתו ביום 7.8.15 (לעיל ולהלן: "המומחה" ו-"חוות הדעת", בהתאמה).

המומחה מצא כי, המדובר בצובר צלקות היפוטרופיות (מעובות, קשיחות ומוגבהות מעל פני השטח), בצבע חום-סגול, כאשר צבע הצלקת המרכזית בהיר. סביב חלק מהשלוחות הצלקתיות קיימות צלקות תפרים לבנבנות. הצלקות לא רגישות למגע, ואין הגבלת תנועה של המרפק. בהתאמה, המומחה מצא כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 75(1)(ב) לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות בעבודה) התשי"ד-1954 (להלן: "תקנות המל"ל"). מדובר בנכות אסטטית (כיעור) ופיזית (גרד), אך לא נכות תפקודית.

7.המומחה המליץ כי התובע יעבור כריתה של צובר הצלקות, כאשר על השטח שייחשף יושתל עור. הניתוח עשוי לבטל את המרכיב הפיזי (הגרד) ולצמצם את הנכות האסטטית. הנתבע בחר לא לעבור ניתוח מתקן.

8.להשלמת התמונה יצוין כי התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") תביעה לנכות כללית. בהחלטה מיום 30.7.14 נקבעה לתובע נכות כללית צמיתה בשיעור של 20% החל מיום 30.7.13, בגין השמנת יתר. בבדיקה מצוין עוד: 10% מתאריך 27.5.11 10% בגין צלקת זרוע ימין (מנופה); 10% בגין ליקויי ראיה מתאריך 1.1.12 (מנופה); 0% בגין יתר לחץ דם מאוזן; 10% בגין בקע סרעפתי משנת 2006 (מנופה). סעיפי הליקוי נופו מאחר והם לא משפיעים על כושר השתכרות. נוכח גובה הנכות הכללית, התובע לא היה זכאי לקצבת נכות כללית.