קרן אושרי נ' פלד רונן ואח'

פסק דין

התובעת,קרן אושרי, דורשת בתביעתה זו פיצויי פיטורין בסך 18,750 ₪,הודעה מוקדמת לפיטורין בסך 7,500 ₪,שכר ימי עבודה שלא שולמו לה בסך 3,750 ₪,פדיון חופשה בסך 3,640 ₪,דמי הבראה בסך 767.5. ₪ נסיעות בסך 8,708 ₪,הפרשות לביטוח מנהלים בסך 6,187.5 ₪,החזר קיזוז מהשכר בסך 2,147 ₪,עמלות עתידיות בסך 10,050 ₪,תשלום שכר עמלות ובסיס בסך 6,500 ₪ ותשלום בגין תיקוני אופנוע בסך 533 ₪.

התובעת עבדה בעסק הנתבעים, תיאטרון ילדים, מיום 1.7.04 ועד 13.11.06 .

תחילה הועסקה כמזכירה ומ-1/2005 הועסקה כאשת שיווק כאשר בפועל ניהלה את משרד הנתבעים ,עסקה בגביית תשלומים ,עבודה עם ספקים ,שיווק תשלום משכורות העובדים ועוד.

שכרה של התובעת עמד על 5,000 ₪, בתחילת עבודתה ובספטמבר 2005, לאור התפקידים הרבים שהתובעת לקחה על עצמה וביצעה בהצלחה, סוכם בינה לנתבעים כי שכרה יהיה בסך 3,500 ₪ נטו לחודש בצירוף תוספות על פי מדד שקבעו הצדדים. בהמשך עודכן שכרה הבסיסי ל-5,000 ₪.

לתמיכת טענותיה בכתב התביעה צרפה התובעת הסכם בינה לנתבעים שנערך בכתב יד.

לטענת התובעת ,הנתבעים לא עמדו בתנאיי ההסכם והוציאו לתובעת תלושי שכר שלא על פי ההסכם ואף לא עמדו בהבטחתם להעביר כספים לביטוח מנהלים החל מיוני 2006.

נוכח התעמרות הנתבע 1 בתובעת, יזמה התובעת שיחה ובה ביקשה כי היחס כלפיה ישתנה וכי הנתבעים יעמדו בהסכם השכר. בתגובה, נאמר לה ,למחרת, כי הנתבעים אינם מתכוונים לשנות את דרכם וכי לא יפרישו כספים לביטוח מנהלים וכי על התובעת לעזוב את מקום העבודה לאלתר.

לאחר סיום יחסי העבודה פנתה התובעת בדרישה לקבל את זכויותיה אך כל שהוצע לה הוא סכום של 15,000 ₪ כנגד חתימה על מכתב וויתור זכויות.

אף שהדבר מהווה ניסיון חסר תום לב לדרוש מהתובעת לוותר על זכויותיה ,הרי כשהתובעת הגיעה למשרד הנתבעים לא היה שיק מוכן עבור התובעת.

בכתב ההגנה נטען כי התובעת לא פוטרה, אלא ,לאחר שביקשה העלאת שכר ודרישתה נדחתה ע"י הנתבעים הודיעה כי לא תמשיך לעבוד בתנאים אלה .

העובדה, שהתובעת לא פוטרה, נתמכת גם בכך שהתובעת מוסיפה בכתב התביעה עילה של התפטרות עקב הרעת תנאיי העבודה.

התובעת קיבלה את מלוא שכרה כפי שהוסכם והיא לא ציינה כי שכרה עלה ל 7,500 ₪ כבר מאפריל 2005 .

בהתאם למוסכם בין הצדדים, ישבו הנתבעים עם התובעת ב 6/2006 ,כדי לדון בנושא ביטוח המנהלים, אלא שהתובעת ביקשה באותה עת כי סכום ההפרשה לביטוח מנהלים יצורף לשכרה עקב מצבה הכלכלי הקשה ולא יפתח לה ביטוח מנהלים. הנתבעים נענו לבקשתה.

הבונוס שהגיע לתובעת בגין 12/05 שולם לתובעת ב 9/06.

באשר לסיום ההעסקה,התובעת היא זו שאמרה בשיחה עם הנתבעים כי אם לא יעלו את שכרה היא תעזוב ,משכך ,אין לה זכאות לפיצויי פיטורין ובאשר לשיק שהתובעת טוענת כי לא הוכן עבורה, הרי שתובעת הגיעה ללא תיאום למשרדי הנתבעת ולא המתינה, אף שהפקידה ביקשה להתקשר למי מהנתבעים ולכן השיק נשלח אליה בדואר.

התובעת קיבלה את כל המגיע לה עקב התפטרותה ,כפי שעולה מתלוש 11/06 .

באשר לעמלות הנדרשות הרי שהתובעת אינה זכאית לסכומים הנתבעים התובעת מצרפת רשימת הצגות שבוצעו לאחר סיום יחסי העבודה בין הצדדיםוהיא אינה זכאית לעמלה עבורן. בנוסף,היו הצגות מתוך הרשימה שהתובעת מסתמכת עליה שבוטלו. כן מופיעות ברשימה שעליה מבססת התובעת את זכאותה ,הצגות שההסכם לגבי ביצוען ,סוכם עם המזמינים, לאחר עזיבת התובעת.

ההסכם בין הצדדים היה כי התובעת זכאית לעמלה רק עבור הצגה שהגיעה לידי ביצוע ושנגבה בעבורה התשלום ולא די בקביעת מועד ההצגה כדי לזכות בעמלה.

לתובעת שולם עבור נסיעות ובהמשך קיבלה אופנוע מהנתבעים שהיה גם לשימושה האישי וסוכם כי הנתבעת תישא בעליות למעט הדלק .