פסק דין
תביעה קטנה, לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסכום של 12,529 ₪, בגין נזק רכוש.
לטענת התובעים, ביום 20/7/11, בשעה 7:20 לערך, עת נהגה התובעת 1 ( להלן- "התובעת" ), ברכב שבבעלות בעלה, התובע 2, בצומת עין המפרץ, מעכו לכיוון הקריות, משאית עם נגרר השתלבה מצד ימין של הכביש וגררה את רכבה, בצדו הימני, וכתוצאה מכך נגרמו לרכב נזקים בשווי של 9,176 ₪, ועקב כך נגרמה לרכב ירידת ערך בסך של 2,713 ₪, וכן נשאו התובעים בתשלום שכ"ט שמאי בסך של 640 ₪. הנתבעת הכחישה את אירוע התאונה ואת הנזקים הנטענים בכתב התביעה ובחוות הדעת השמאי מטעם התובעים, והוסיפה כי אין מן הנמנע כי התובעת טעתה ברישום מספר הרכב שפגע, לטענתה, ברכבה, ומכל מקום הנזקים הנטענים אינם תוצאה של התאונה נשוא התביעה.
בעדותה בפניי מיום 27/6/13 העידה התובעת כי עת נהגה ברכב ובהגיעה לצומת עין המפרץ משאית השתלבה מצד ימין וגררה את רכבה, בצד הימני של הרכב. היא צפרה על מנת שנהג המשאית יעצור את המשאית אך זה המשיך בנסיעה, והיא עצרה בצד הדרך והתקשרה לבעלה, התובע 2, ורשמה את מספר המשאית, ומשהמשיכה בנסיעה הבחינה במשאית הנ"ל באזור הקריון, ושוב צפרה לנהג המשאית, אך זה המשיך בנסיעה ופנה שמאלה. התובעת הסבירה כי היא הייתה בנסיעה איטית, וכי המשאית, שהייתה עם מטען גדול, שפשפה את הצד הימני של הרכב שלה ושברה את המראה של הרכב. עדותה הנ"ל של התובעת הייתה עקבית והתרשמתי כי הייתה מהימנה וכנה, שיקפה את אשר אירע, לא גילתה סתירות פנימיות כלל ולא נסתרה בראיה אחרת.
כן העידה התובעת כי היא רשמה את מספר המשאית ופנתה, באותו יום או למחרת האירוע, למשטרה, על מנת לברר את זהות הבעלים של המשאית, ומספר ימים לאחר מכן נמסר לה אישור בדבר פרטי הבעלים של משאית זו, שהתברר כי המדובר בחברה, היא הנתבעת. עיון באישור המשטרתי המצורף לכתב התביעה מגלה כי הדיווח היה בגין תאונה מיום 20/7/11, היינו, כטענת התובעים, וכי הרכב האחר הינו גרור רכין בעל מספר 9729315. נציג הנתבעת, מר נסר חורי, אישר, בישיבת יום 27/6/13, כי המספר הנ"ל הינו מספר עגלה השייכת לו ( עמוד 9 שורות 10-11 לפרוטוקול ). טענת נציג הנתבעת, לפיה, ייתכן והתובעת טעתה ברישום מספר הרכב הפוגע, נותרה טענה תיאורטית שלא נתמכה בראשית ראיה, ושוכנעתי כי עדותה של התובעת, באשר לנסיבות רישום מספר הנגרר שפגע ברכבה, הייתה עדות מהימנה וכי התובעת אכן רשמה את המספר נכונה. כאמור, בבדיקה על ידי המשטרה עלה כי אכן המדובר במספר של נגרר, והרי נציג הנתבעת אישר כי ברשות הנתבעת מספר משאיות ונגררים וכי המספר הנ"ל שייך לנגרר שלו, כך, שהאישור המשטרתי שגילה כי המספר שייך לנגרר כאמור תומך בעדות התובעת כי רכבה נפגע על ידי משאית עם מטען.
טוען נציג הנתבעת כי הנזק במראה של רכב התובעים הינו בקדמת המראה ולכן הפגיעה הייתה מקדימה ולכיוון הצד האחורי של הרכב, בניגוד לתיאור של התובעת. אני דוחה טענה זו, שכן, התובעת העידה כי כתוצאה מהפגיעה של המשאית ברכבה המראה נשברה, כך, שאין לשלול כי המראה ניזוקה בכל צדדיה עקב שבירתה, ואין במיקום הנזקים כנטען על ידי נציג הנתבעת כדי לסתור את גרסת התובעת ואת תיאור שלה לתאונה. אני מאמץ את טענת השמאי מטעם התובעת, מר לואיס ברכאת, לפיה, המראה נשברה מאחר והיא החלק היחיד ברכב שבולט מהרכב, ולכן, המשאית, אשר שיפשה את רכב התובעים, פגעה חזיתית במראה ותלשה אותה ממקומה. גם העובדה כי סימני השריטה על רכב התובעים אופקיים ובקו ישר אינה סותרת את עדותה של התובעת, אלא להיפך, שכן, מיקום וצורת נזקים אלה, כאמור, תומכים בעדות התובעת, לפיה, המשאית שפשפה את רכבה בצד ימין והמשיכה בנסיעה, כך, שסביר והגיוני כי אופן פגיעה זו של המשאית ברכב שנסע במקביל לה יגרום לשפשוף אופקי וישר בצד הימין של הרכב, אותו גררה המשאית במהלך נסיעתה במקביל לכיוון נסיעת רכב התובעים. התיאור של השמאי מטעם התובעת, לפיו, השפשוף בצד ימין של רכב התובעים רציף ומתמשך ולא נעצר בחלק מסוים של הרכב, תומך בעדות התובעת, לפיה, רכבה נגרר על ידי המשאית, אשר המשיכה בנסיעה, ולכן, השפשוף נגרם אופקית ולאורך כל הרכב.
על כן, שוכנעתי כי התובעים הוכיחו את נסיבות קרות התאונה, כפי שנטען בכתב התביעה.
באשר לשאלת הנזק, התובעים הגישו חוות דעת שמאי, לפיה, הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה הינם בשווי של 9,175 ₪, נגרמה ירידת ערך בסך של 2,713 ₪, וכן שולם שכ"ט שמאי בסך של 640 ₪ ( ראה חוות דעת שסומנה ת/1 ). התובעת העידה כי היא תיקנה את רכבה במוסך מורשה וכי היא קיבלה חשבונית, אם כי לא הגישה חשבונית זו לראיה מטעמה ( עמוד 7 שורות 25-27 לפרוטוקול ). נציג הנתבעת, מר נסר חורי, הגיש מסמך מיום 11/10/11, שסומן נ/1 והנושא כותרת " הצעת מחיר ", לפיו, עלות התיקון הינה 9,175 ₪. מסמך זה אינו ראיה המוכיחה את עלות תיקון הנזקים ברכב התובעת, ואינו ראיה לכך כי הרכב תוקן. המדובר בהצעת מחיר שניתנה כשלושה חודשים לאחר התאונה, ללא כל הסבר סביר לשיהוי בפנייה לקבל הצעה כאמור. השמאי מטעם התובעת העיד כי הוא בדק את הרכב ביום 11/10/11, לצורך הכנת חוות דעת, היינו, כשלושה חודשים לאחר התאונה, ולא בסמוך לקרות התאונה. משכך, לא הוכח כי כל נזקי הרכוש המתועדים בחוות הדעת או במסמך למתן הצעת המחיר הנ"ל הינם תוצאה של התאונה, או שמא כוללים גם נזקים שאירוע בתקופת הביניים שבין מועד קרות התאונה, ביום 20/7/11, לבין מועד הבדיקה על ידי השמאי ובמוסך המורשה, ביום 11/10/11. כאמור, התובעת לא הגישה כל ראיה להוכיח כי הרכב תוקן ומה הסכומים שהיא שילמה בפועל תמורת תיקון נזקי הרכוש שנגרמו לרכבה כתוצאה מהתאונה, קל וחומר משהעיד השמאי מטעמה כי הוא לא צילם את הרכב לאחר תיקון הנזקים, והתמונות המצורפות לחוות דעתו הינם לפני תיקון הנזקים. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לאי הגשת חשבונית או ראיה אחרת להוכיח כי הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתאונה תוקנו, ומה עלות תיקון זה בפועל, ומדוע הסתפקו התובעים בצירוף הצעת מחיר וחוות דעת שמאי, ולא צירפו אישור תיקון כאמור, חרף טענתם כי התיקון אכן בוצע וכי זה נעשה במוסך מורשה וכי ברשותם חשבונית בגין כך. יש לציין כי התובעים צירפו לכתב התביעה את חוות הדעת של השמאי, אישור המשטרה, מכתבים שנשלחו לחברת הביטוח, הצעת המחיר הנ"ל וחשבון וחשבונית בגין שכ"ט שמאי, אך לא צירפו, משום מה, את החשבונית בגין תשלום עבור תיקונים, שבוצעו כטענתם, על מנת ללמד על ההוצאה שנגרמה להם עקב כך. גם במכתבים שנשלחו לנתבעת, מיום 8/9/11 ומיום 27/9/11, ואשר צורפו לכתב התביעה, לא צוין כי הנזקים כבר תוקנו ומה הייתה עלות תיקונם ששולמה על ידם.
משכך, הגעתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הוכיחה את עלות תיקון נזקי הרכוש שנגרמו לרכבה.
לעומת זאת, התובעים הוכיחו כי לרכב נגרמה ירידת ערך כתוצאה מהתאונה, בסכום של 2,713 ₪, זאת, לפי מיקום הפגיעה ברכב שלה, כאמור באישור השמאי - " חישוב ירידת ערך של הרכב ", שהינו חלק בלתי נפרד מחוות דעתו. ראיה זו לא נסתרה על ידי הנתבעת. כן שוכנעתי כי התובעים הוכיחו כי הם שילמו לשמאי שכ"ט בסך של 640 ₪, לפי חשבון מצורף לחוות הדעת ולפי קבלה מס' 2570, מיום 26/10/11, המצורפת לכתב התביעה.
סוף דבר
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, יחד ולחוד, פיצוי בסך של 3,353 ₪, וכן הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪, זאת, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידה.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, א' אב תשע"ג, 08 יולי 2013, בהעדר הצדדים.