קפיטל בע"מ נ' דורי

החלטה

1.בפניי בקשה להורות על תיקון כתב התביעה שהוגש כבקשה לביצוע שיקים בלשכת ההוצאה לפועל.

במסגרת ההליכים שהתנהלו בין הצדדים, הגיש המשיב התנגדות לביצוע השיקים ולאחר דיון בפניי כבוד הרשם בוקר, התקבלה התנגדותו של המשיב מספר 1 לביצועם של השיקים בטענה כי אין זו חתימתו על גבי השיקים. בנוסף, התקבלה התנגדותו של המשיב מספר 1 נוכח העובדה שככל הנראה אחד השיקים ניתן במסגרת הלוואה חוץ בנקאית וחרף עובדה זו, הבקשה לא כללה הפרטים הנדרשים שנקבעו בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג- 1993.

2.משהתקבלה התנגדות המשיב מספר 1, ובהתאם לסכום התובענה, הועברה התביעה להליך של סדר דין מהיר והצדדים נדרשו להתאים כתבי טענותיהם לסדר דין זה.

בנסיבות אלו, הגישה המבקשת בקשתה לתיקון כתב התביעה ובה עתרה לתיקונה של התביעה בבקשה להוסיף כנתבע נוסף את אביו של המשיב מספר 1, הוא המשיב מספר 2, מר אילן דורי, שכן לגרסתה לא ידעה בטרם הוגשה ההתנגדות כי השיקים אינם חתומים על ידי המשיב מספר 1 (טענה שהוכחשה על ידה) ולאור טענותיו שעלו בהתנגדות ובהתאם לבדיקה מעמיקה שנעשתה על ידה, יש להוסיף הטענה כי השיקים נחתמו על ידי המשיב מספר 2 בהרשאתו של המשיב מספר 1.

משכך, עתרה לצירופו כנתבע נוסף.

כן עתרה המבקשת להוסיף עילה חוזית וטענה של חתימה בהרשאה וכן טענה של עילה חוזית ועילת עשיית עושר ולא במשפט כנגד אביו של המשיב.

3.המשיבים התנגדו לבקשה בטענה שמדובר בעילות חדשות אשר הדרך להוכיחן שונה מהראיות להוכחת ההתנגדות, מאחר מדובר בעילת תביעה שטרית אשר מבוקש להוסיף לה עילות חדשות חוזיות ועילות של עשיית עושר ולא במשפט.

4.כידוע, פסיקת בתי המשפט נוהגת בגישה ליברלית בנוגע לבקשה לתיקון כתבי טענות, במטרה לברר את השאלות שבמחלוקת בין בעלי הדין וכיום הגישה היא שבית משפט רשאי להתיר אף תיקון שיש בו הוספת עילה חדשה או אפילו החלפת עילה אחת באחרת וזאת בניגוד לגישה שהיתה מקובלת בעבר (ראו דורנט (1991) ישראל בע"מ נ' בוחסירה אהרון ואח')

כך גם נקבע בבש"א (ירושלים 1986/08) עיריית ירושלים נ' גיא בר הנדסה אזרחית בע"מ שם נקבע:

"התקנה בדבר תיקון כתב התביעה מתפרשת בצורה ליברלית, וכאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין באופן היעיל ביותר - נעתרים לו ברוחב לב (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו (3) 214; רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד ל"ט (2) 556). בתי המשפט אפשרו תיקון כתב התביעה אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה, וכן בשלבים מתקדמים של הדיון ואף בשלב המאוחר של הערעור (ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל פ"ד מ"א (1), 748, 755).

חריגים לכלל המתואר לעיל הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה אילו הייתה מוגשת התביעה מחד (ע"א 199/82סניטובסקי נ. חברת החשמל בע"מ, פד' לט(1) 225".

אף ברע"א 2354/98 סלי דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח' נקבע כי:

"מלשון תקנה 92 לתקנות ומהפרשנות לה, כפי שעוגנה בפסיקה, עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השוניות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו בחפץ לב"

אכן בית משפט אינו מתיר בדרך כלל הוספת עילת תביעה חדשה. עם זאת, אין בכך בכדי למנוע התיקון. בספרו של א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית עמודים 155-156 נקבע שאין בעובדה שמדובר בעילה חדשה בכדי לשלול התיקון, אלא שככל שמדובר בעילה חדשה יבחן בית המשפט השיהוי בהגשת הבקשה.

כך גם המונח עילת תביעה פורש בפרשנות רחבה לפיה עילת התביעה תהא "העסקה או המעשה המובא לדיון" (עא 702/86 איטונג בטרום בע"מ נ' יצחק בן הרוש, פ''ד מד(1) 160.

ונראה שאף במקרה דנן, יש לפרש המונח "עילת התביעה" בליברליות ובהרחבה.

5.בעניין הנדון, המדובר בתביעה שתחילתה בבקשה לביצוע שטר אשר הפכה לכתב תביעה משהתקבלה התנגדות המשיב מספר 1. כעת, מבקשת המבקשת לצרף את המשיב מספר 2, אביו של המשיב מספר 1 כצד להליך נוכח העובדות והטענות שעלו מבקשת ההתנגדות.

המדובר בבקשה שהוגשה עוד טרם הותאמו כתבי טענות הצדדים להליך של סדר דין מהיר, בטרם התקיימה ישיבת קדם משפט בתיק, בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית ובטרם נשמעו הצדדים ולכן נראה כי אין בתיקון בכדי להכביד על מי מהצדדים או לגרום לו נזק שאינו ניתן לתיקון.

יתרה מזאת, המבקשת טענה כי בקשתה לתיקון כתב התביעה והוספת עילות תביעה חדשות נסמכת על טענות המשיב מספר 1 בבקשת ההתנגדות ולכאורה נראה שאכן מדובר בעובדות שככל הנראה לא היו ידועות קודם לכן למבקשת בטרם הגשת הבקשה לביצוע תביעה בלשכת ההוצאה לפועל ומשכך, לא ניתן לומר לעת עתה, כי השתהתה בהגשת בקשתה.