קלימיאן יוסף נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

לפי ס' 42 לפקודה, רכושו של חייב מוקנה לנאמן רק בעת ההכרזה על פשיטת רגל, ולא קודם לכן. בעניננו, הצו למדור ספציפי ניתן ביום 14.4.10 ונרשם ביום 19.4.10, עוד בטרם הוכרז החייב פושט רגל ביום 13.5.10 (הגם שהיה תחת צו כינוס מאז יום 17.6.08). על כן, לא ניתן לקבוע כי הצו למדור ספציפי ניתן בנוגע לרכוש המוקנה לנאמן. מה שהוקנה לנאמן הלכה למעשה היה רכוש הכפוף כבר לצו למדור ספציפי.

הואיל והתביעה לשלום בית ולמדור ספציפי אינה בגדר חוב בר תביעה, צו עיכוב ההליכים לפי ס' 20(א) לפקודה לא מנע את הגשתה.

בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע כי בית הדין הרבני פעל בניגוד להוראות הפקודה כאשר דן בתביעה לשלום בית נגד החייב, וגם לא קיימת עילה להורות על ביטולו של הצו למדור ספציפי.

על כן, הבקשה לביטולו של הצו למדור ספציפי- נדחית.

יחד עם זאת אציין כי כשם שלבית משפט של פש"ר יש סמכות לבטל צוי עיקול מכל מין וסוג, למרות שאלה ניתנו על יסוד פסקי דין של ערכאות שיפוטיות, כך נתונה לו הסמכות לבטל צוים של בית הדין הרבני, הנוגעים לרכושו של פושט רגל, אם אלה אינם עולים בקנה אחד עם הוראות הפקודה. לשם המחשה נציין כי גם פסק דין של מזונות שניתן על ידי בית משפט מוסמך, איננו מחייב את בית משפט של פש"ר, שמוסמך לקצוב מזונות לפי ס' 128 לפקודה תוך סטייה מפסק הדין שקבע את סכום המזונות.

חרף האמור לעיל, נוצר רושם של התנהלות בחוסר תום לב מצידו של החייב, במידה כזו שמצדיקה את ברור השאלה האם ראוי להותירו בגדרו של ההליך, או שמא ראוי לבטלו. רושם זה מבוסס על התנהלותו של החייב בכל הנוגע להליכים בבית הדין הרבני, עליהם לא דיווח למנהל המיוחד כפי שצריך היה לעשות, על יצירת עובדות בשטח בנוגע לדירה, ממש בסמוך לפני הכרזתו של החייב פושט רגל, ועל התנגדותו של החייב לביטולו של הצו למדור ספציפי שעה שהאינטרס שלו, אם לא נרקמה קנוניה בינו לבין האישה, צריך היה להביאו לתמוך דווקא בעמדתו של הנאמן.

על כן, מבוקשת עמדתו של הנאמן תוך 15 יום, האם בנסיבות אלה ראוי להותיר את הליך הפש"ר על כנו, או שמא ראוי לבטלו. תוך 15 יום לאחר מכן תוגש תשובת החייב, והכנ"ר יגיב תוך 30 יום לאחר מכן.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב אדר א תשע"א, 16 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.