קווין נ' מדינת ישראל

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים: ל' ברודי, ז' בוסתן, וד"ר ש' בורנשטיין), ב-עפ"ג 32879-08-16, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ש' זמיר), ב-ת"פ 16669-05-15.

2. במסגרת גזר הדין הושתו על המבקש העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; 6 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור המבקש עבירות אלימות כלשהן, לרבות עבירת איומים או כל עבירה אחרת נגד שוטרים או עובדי ציבור; 4 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, לבל יעבור המבקש עבירה של נהיגה פוחזת ברכב; קנס כספי בסך 1,500 ₪, או 10 ימי מאסר תמורתו; פיצוי כספי למתלונן בסך 2,500 ש"ח; פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים ובמקביל, הפעלת פסילת רישיון נהיגה מותנית, שהוטלה על המבקש בת"פ 6922-06-13 בתאריך 06.04.2014 וכן פסילת המבקש מקבלת, או החזקת רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים על תנאי, למשך 3 שנים, לבל יעבור המבקש עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

3. לצד בקשת רשות הערעור, הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות שהושת על המבקש. בעקבות האמור, הוריתי למשיבה להגיש תגובתה לבקשת רשות הערעור, והוריתי כי עונש המאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות שהושת על המבקש, יעוכב עד למתן החלטה אחרת.

עתה אביא את הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה.

רקע והליכים קודמים

4. בתאריך 11.02.2016, הוגש כנגד המבקש כתב אישום מתוקן לבית משפט השלום הנכבד במסגרתו נטען כי בתאריך 18.11.2014 שוטר שעסק בפעילות אכיפה בנתב"ג (להלן: השוטר) הבחין במבקש נוהג במונית, וביקש ממנו להציג בפניו אישור יציאה משדה התעופה. בתגובה, כך נטען, המבקש החל בנסיעה פראית מן המקום ותקף את השוטר תוך שהוא עולה עם גלגל רכבו על כף רגלו הימנית של השוטר. לפי הנטען, כתוצאה מכך, נגרמו לשוטר חבלות בדמות נפיחות ואודם ברגלו הימנית. בכתב האישום המתוקן נטען עוד כי בנסיבות האמורות, התפתח מרדף אחרי המבקש תוך שימוש באמצעי כריזה, למרחק של כשני קילומטרים, ובגדר אירוע זה – המבקש סטה מנתיב לנתיב מבלי להישמע להוראות השוטרים.

           במסגרת כתב האישום המתוקן – יוחסו למבקש עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו (עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין) ונהיגה פוחזת של רכב (עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין).

5. בתאריך 11.02.2016 בית משפט השלום הנכבד הרשיע את המבקש על פי הודאתו. באותו מעמד הודיעו המבקש והמשיבה, כי על פי הסדר הטיעון סוכם כי המבקש יישלח לשירות המבחן טרם שלב הטיעונים לעונש וכי במידה שיתקבל תסקיר חיובי בעניינו של המבקש – הצדדים יעתרו במשותף להטלת עונש מאסר על תנאי ולצידו צו של"צ בהיקף של 250 שעות, הפעלת התחייבות ברת הפעלה בסך של 1,500 ש"ח, פיצוי למתלונן בסך 2,500 ש"ח, הפעלת פסילת רישיון למשך 3 חודשים, ופסילת רישיון על תנאי.

6. לאחר קבלת התסקיר, ובטרם מתן גזר הדין, המשיבה הודיעה לבית משפט השלום הנכבד כי מאחר ולשיטתה, התסקיר שהתקבל בעניינו של המבקש הוא שלילי, היא איננה רואה את עצמה מחויבת להסכמות שהושגו בהסדר הטיעון בעניין העונשים שיוטלו על המבקש, ומטעם זה היא מבקשת להשית עליו עונש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד רכיבי ענישה נוספים.