קובלבסקי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 24.6.13, אשר דחתה את ערר המערערת בתחום האורטופדי, והותירה על כנה את הנכות הנוירולוגית בשיעור 10% לפי סעיף 32(1)(א)(I).

רקע עובדתי

1.הוועדה לעררים נשוא הערעור, התכנסה מכוח פסק דין מיום 8.4.13, שניתן בהסכמה בתיק בל 17529-01-13, ובו נקבע כדלקמן -

"עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת:

א.שתתייחס לפרוטוקול וועדת עררים בנכות כללית מיום 30/05/12 ולקביעותיה והנכויות שהעניקה בתחום האורטופדי.

ב.הוועדה תזמן את המערערת ובא כוחה לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניינים הנ"ל".

2.המערערת ביקשה להחזיר את עניינה לוועדה בהרכב אחר, ללא שיונחו בפניה הפרוטוקולים של הוועדה נשוא הערעור. עיקר טענות המערערת היו כדלקמן -

א.הוועדה לא נימקה כדבעי מדוע אין להעניק למערערת את אחוזי הנכות אשר הוענקו לה ע"י הוועדה לעררים בנכות כללית, וזאת בשים לב לכך שהוועדה לעררים שייכה את המימצאים בעמוד השדרה המותני לתאונה.

ב.הוועדה לא נתנה את דעתה לסמיכות הזמנים של כחודש ימים בין מועד התכנסות הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) לבין מועד התכנסות הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), אשר מצאה אצל המערערת הגבלה קלה בעמ"ש מותני.

ג.הוועדה לא התכחשה למימצא שמצאה הוועדה לעררים בנכות כללית בדבר הגבלה קלה בעמ"ש מותני. בנסיבות אלו, על הוועדה היה לערוך למערערת בדיקה קלינית נוספת.

ד.הוועדה טעתה עת נסמכה על החלטות של וועדות שאינן רלוונטיות, ללא שנדרשה להתייחס אליהן בפסק הדין שמכוחו התכנסה.

3.לטענת המשיב -

א.לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין. הוועדה התייחסה לפרוטוקול הוועדה לעררים (נכות כללית) כפי שנדרשה בפסק הדין, וכן התייחסה לפרוטוקולים של וועדות שהתכנסו במועדים סמוכים. הוועדה ציינה כי בדומה למימצאיה אף הוועדות השונות שהתכנסו בסמוך, לא מצאו הגבלה בעמוד השדרה המותני. הוועדה התייחסה להגבלה בעמוד השדרה המותני שנמצאה בבדיקה שנערכה למערערת בוועדה לעררים (נכות כללית), ונימקה את קיום המימצא בכך שיתכן והייתה למערערת החמרה זמנית וחולפת, וזאת בשים לב כי ב-3 וועדות שונות מתוך 4 לא נמצאו אצל המערערת הגבלות בעמוד השדרה המותני.

ב.הוועדה לא נדרשה בפסק הדין לבדוק את המערערת בדיקה קלינית, ומשכך לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

הכרעה

4.החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

5.בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (ראו עב"ל 10014/98 הוד - המוסד, פד"ע לד 213). היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

6.משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (ראו דב"ע נא/0-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד 160).

7.מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי זו התכנסה לדון בעניינה של המערערת ביום 24.6.13. הוועדה ציינה בסעיף 23 לפרוטוקול, כדקלמן -