קובטי טנוס נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול הודעה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, שניתנה ביום 30.8.13 בגין נהיגה בשכרות בריכוז של 400 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף.

טיעוני הצדדים

המבקשת הינה בעלת הרכב, בעלה הינו הנהג המואשם בנהיגה בשכרות. ב"כ המבקשת טען כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה ומסוכנות. עוד טען כי המבקשת בהריון והיא אם לקטינים, הזקוקה לרשיונה לצורך עיסוקיה היומיומיים. מקפידה לנהוג בעצמה בכל פעם שבעלה שותה ולו לגימת אלכוהול. הקצין הפוסל לא שמע את טענותיה, ולו שמען – היה משנה את החלטתו. הפגיעה במבקשת צריכה להיות מידתית.

בחקירתה הראשית השיבה המבקשת כי היא אקדמאית, מורה לחנוך מיוחד וכעת נמצאת בהריון. לדבריה, היא תמיד מזהירה את בעלה לבל ישתה וינהג, ואיננה יודעת מדוע יש להעניש אותה אם בעלה נהג שלא כשורה.

בחקירתה הנגדית השיבה כי הרכב בבעלותה ונרכש מכספה. כשבעלה זקוק לרכב הוא נוטל הרכב. כאשר נטל את הרכב בערב האירוע בשעה 20.00, ידעה כי הוא נוסע למסיבת האירוסין ולא יכולה היתה להצטרף אליו ו"הזהרתי אותו".

ב"כ המשיבה בקש לדחות הבקשה, משום שהמבקשת איננה עומדת בתנאי סעיף 57 לפקודה, בעלה נטל הרכב ברשות, ידעה שהוא נוסע לאולם שמחות והיה עליה לודא עם מי נמצא, מי ינהג אם הוא ישתה לשכרה וכיוצ"ב – בהתאם לפס"ד אמברם. עוד טען כי החלטת הקצין סבירה, והרציונל שמאחורי הוראת המחוקק ראוי.

דיון והכרעה

מחומר החקירה עולה כי המבקשת, אשתו של הנהג, ישבה לצידו בעת שנהג ברכב כשהוא שיכור. כך נרשם בדוח עצמו, בפרק נסיבות המקרה, וכן בהחלטת הקצין בשימוע. בנוסף, הנהג עצמו טען כי שתה אלכוהול בנוכחות אשתו, בהיותו במסיבת האירוסין, כך עולה מתחקור החשוד, סע' ד.

בנסיבות אלה, נראה לי כי אין צורך להכביר מילים. אומר בלשון המעטה כי המבקשת איננה עומדת בתנאי סעיף 57 לפקודה, ועל כן הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ד, 15 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.