קדור נ' אבו חמוד

פסק דין

ב"כ הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984, על בסיס החומר הקיים בתיק ולאחר שנשמעו עדויות התובע, הנתבעת, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

1.התובע הינו בעלים של נכס הנמצא בדלית אל כרמל.

2.ביום 4.4.10 נחתם הסכם שכירות בין התובע לנתבעת לפיו הושכר הנכס (חנות) לנתבעת למשך שנתיים (עד ליום 4.4.12). דמי השכירות הועמדו על סך של 1,000 ש"ח לחודש, שהיו אמורים להשתלם בכל 30 לחודש.

3.הנתבעת הפעילה בנכס סלון כלות.

4.ביום 22.11.11 הגיש התובע כנגד הנתבעת תביעה לפינוי הנכס (תא"ח 40476-11-11).

בכתב התביעה שהוגש בהליך שם נטען כי הנתבעת הפרה את הסכם השכירות בכך שלא שילמה את דמי השכירות לחודשים ספטמבר, אוקטובר, ונובמבר.

בכתב ההגנה שהוגש בהליך שם טענה הנתבעת כי שילמה את כל התשלומים עד חודש ינואר (כולל חודש ינואר), וכאשר פנתה לתובע לשלם את דמי השכירות לחודש פברואר (בתחילת חודש פברואר) הופתעה לקבל את כתב התביעה.

5.כחודשיים לאחר הגשת תביעת הפינוי הגיש התובע את התביעה דנן במסגרתה תבע מהנתבעת לשלם לו את דמי השכירות לחודשים ספטמבר עד ינואר. בהמשך תוקן כתב התביעה באופן שהתווספו גם החודשים פברואר עד אפריל.

6.במסגרת תביעת הפינוי הגיעו הצדדים להסכם (בישיבה שהתקיימה ביום 5.4.12), לפיה תפנה הנתבעת את המושכר עד ליום 6.4.12. כן הוסכם כי היא תשלם את דמי השכירות לחודש אפריל בסך 1,000 ש"ח, כאשר כל צד שומר על טענותיו בנוגע להתחשבנות הכספית ביחס לחודשים הנוספים וביחס לטענות נוספות.

7.בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת בתביעה דנן חזרה על טענתה לפיה שילמה את דמי השכירות עד חודש ינואר 2012 (כולל חודש ינואר).

כן טענה כי שילמה את דמי השכירות במזומן, וכי בתחילת חודש פברואר כאשר פנתה לשלם את דמי השכירות, סירב התובע לקבל את התשלום, כאשר זמן קצר לאחר מכן הגיש תביעתו.

עוד טוענת הנתבעת כי במהלך חודש אוקטובר 2011 ביצעה שיפוץ במושכר בהשקעה של כ - 18,000 ש"ח, בידיעתו ובהסכמתו של התובע, כאשר בין הצדדים הוסכם כי ייחתם הסכם שכירות נוסף לתקופה של שנתיים החל מחודש אפריל 2012, ואולם, זמן קצר לאחר השיפוץ ביקש ממנה התובע לפנות את המושכר על מנת לאפשר גישה לקומה השנייה, שם ביקש להפעיל מכון כושר, ואולם הנתבעת סירבה לכך.

8.התובע מכחיש כי הסכים לביצוע השיפוץ הנטען, מכחיש כי בוצע שיפוץ, וכן מכחיש כי הסכים להאריך תקופת השכירות.

בנוסף נטען כי התובעת הותירה בנכס נזקים כבדים בעת עזיבתו: דלת הכניסה נעקרה ממקומה, הוצאה ויטרינת זכוכית גדולה באופן שנותר פתח גדול במבנה, נתלשו טפטים מהקירות וכו'.

יצוין כי שני הצדדים בקשו להגיש תמונות של הנכס בעת העזיבה ברם הוצגו תמונות רק מטעם התובע.

9.דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את עדות התובע והנתבעת, עיינתי בכל המסמכים שהוצגו ושקלתי את טענות הצדדים, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,000 ש"ח בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך 1,000 ש"ח.

בקביעת סכום זה נתתי דעתי בין היתר לדברים הבאים:

א. התובעת הודתה במסגרת חקירתה הנגדית כי לא שילמה את דמי השכירות לחודשים ינואר עד אפריל.