בפניי ערר על החלטת בית משפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) שדחה ערר שהגיש העורר על החלטה להורות על מעצרו עד תום ההליכים נגדו.
1. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ולאדם נוסף (להלן יחד: הנאשמים) עבירות של גניבה והתפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה. על-פי עובדות כתב האישום, ביום 5.9.07 התפרצו הנאשמים לדירת מגורים בקריית אתא, באמצעות שבירת סורג החלון במרפסת בסלון הדירה. על-פי הנטען, הנאשמים נטלו מן הדירה חפצים יקרי ערך, לרבות מחשב נישא, תכשיטי זהב, טלפון סלולארי ובקבוקי בושם, וכן סכומי כסף בסך של 300 דולרים, 20 אירו ו-50 ש"ח. השניים נעצרו בשעת מעשה, כאשר ברשותו של הנאשם האחר נמצא גם מכשיר פריצה.
2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים נגדם לבית משפט השלום בקריות. בית המשפט קיבל את הבקשה בקבעו כי נגד הנאשמים קיימת תשתית ראייתית מוצקה להוכחת הנטען נגדם, מה גם שהנאשמים לא חלקו על קיומן של ראיות כאמור. בעניינו של העורר, נתן בית המשפט דגש לעובדה כי לחובתו עבר פלילי משמעותי, הכולל עבירות רכוש רבות ביותר, עבירות אלימות, בריחה ממשמורת והפרת הוראה חוקית, אשר בגינן ריצה עונשי מאסר משמעותיים. כמו כן, ציין בית המשפט כי העורר ביצע את העבירה הנוכחית כאשר תלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי של 18 חודשים. בית המשפט התרשם כי על אף נכונותם של בני משפחתו של העורר לשמש כמפקחים במסגרת חלופת מעצר, ולמרות התרשמותו כי אין במפקחים המוצעים כל דופי, לא ניתן להורות על שחרורו לחלופת מעצר כאמור. זאת, לאור עברו הפלילי המכביד ולאור העובדה כי הפר בעבר תנאי שחרור ממעצר שנקבעו לו ואף הורשע בעבירה של בריחה ממשמורת, באופן שלא מאפשר לתת בו אמון. בית המשפט אף התייחס לתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של העורר והמליץ על שחרורו. בתסקיר צוין כי העורר מכור לסמים שנים רבות ופועל על בסיס דפוסי התנהגות עברייניים. בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין קיים חשש ממשי כי העורר ימשיך ויפגע בציבור, ומשלא ניתן לתת בו אמון כי יקפיד על התנאים המגבילים במסגרת חלופת המעצר לאורך זמן, יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.
3. העורר הגיש ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את הערר, תוך שקבע כי מן העורר נשקפת מסוכנות אשר לא ניתן להפיגה באמצעות חלופת מעצר, וזאת בעיקר לאור עברו הפלילי המכביד המלמד כי לא ניתן לתת בו אמון. בית המשפט אף נדרש לטענת העורר כי כיום נגמל משימוש בסמים, אך ציין כי הלה המשיך לבצע עבירות גם לאחר שלטענתו נגמל כבר. עוד קבע בית המשפט כי נסיבות העניין - עבירה שבוצעה עם אדם אחר, בשעות היום, ובידיעה כי על העורר מושת עונש מאסר על תנאי משמעותי - מלמדות על כך שהעורר חסר מורא ומוכן ליטול סיכונים על אף שהוא מודע למחיר הכבד שישלם במידה וייתפס. לפיכך, ולאור עברו הפלילי הכבד של העורר, קבע בית המשפט כי הגנה נאותה על שלום הציבור מפני העורר תתאפשר רק באמצעות מעצרו עד תום ההליכים. מכאן הערר שבפניי.
4. העורר טוען כי בית המשפט שגה כאשר לא הורה על שחרורו לחלופת מעצר, וזאת למרות שלא מצא בחלופה שהוצעה דופי ואף התרשם לטובה מן המפקחים המוצעים. כמו כן, טוען העורר כי היה על בית המשפט להתחשב בהמלצת שירות המבחן לפיה יש להורות על שחרורו לחלופת מעצר, וזאת בשל החשיבות שבשיקומו בנקודת זמן זו. לעניין זה, מדגיש העורר כי העבירות שביצע בעבר היו על רקע התמכרותו לסמים וכי בשנתיים האחרונות נגמל משימוש בסם. בדיון בפניי הוסיף העורר כי זוהי הפעם הראשונה בה המליץ שירות המבחן על מסלול טיפולי בעבורו, וזאת על רקע תהליך הגמילה המוצלח שעבר והירתמות בני משפחתו לעזרה. העורר מוסיף עוד כי ביצע את העבירה נשוא כתב האישום דנן על רקע מצוקה כלכלית - לעורר משפחה בת 6 נפשות, אשר נסמכת על קצבת הכנסה בסך 2,000 ש"ח, אשר בוטלה אף היא לאחרונה משום שלא התייצב בלשכת האבטלה פעם אחת. לטענתו, ביצע את העבירה על רקע מצוקה כלכלית קשה ובהיעדר סיוע מוסדי. העורר אף הציג מכתבים מטעם פקידי סעד בעיריית באר שבע בהם נתבקש הביטוח הלאומי לפעול לפנים משורת הדין ולאפשר לעורר ולמשפחתו לקבל את הקצבה לאור מצבם הכלכלי הקשה והחשש כי העורר ידרדר שוב למעשי פשיעה. לבסוף, הדגיש העורר כי הוא מכיר בעברו הפלילי המכביד, אך הוא נמצא בתקופה בה הוא מתאמץ לשקם את חייו. העורר ציין כי אף ניסה, ללא הצלחה עד כה, להשתלב במעגל העבודה כדי להפסיק את דפוס העבריינות לפיו פעל עד כה.
5. מנגד, טענה באת-כוח המדינה כי אין בנסיבות העניין כדי להצדיק את שחרורו של העורר ממעצר. באת-כוח המדינה הדגישה כי על אף שעבירות רכוש, כשלעצמן, אינן מצמיחות מסוכנות המצדיקה מעצר, הרי שלחובתו של העורר עומדות כ-140 עבירות כאלו, אשר חלק מהן, לרבות העבירה נשוא כתב האישום בענייננו, בוצע כאשר נגד העורר תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי ממושך. עוד ציינה באת-כוח המדינה כי העורר השתחרר ממאסרו האחרון אך בחודש אפריל 2007, ועל אף שטען כי נגמל מסמים, בחר לבצע את העבירה דנן כמוצא ממצוקה כלכלית אליה נקלע. על כן, ולמרות המלצת תסקיר שירות המבחן, אשר ניתנה אף היא תוך התלבטות, אין לתת לדבריה אמון בעורר ועל כן יש להותיר את ההחלטה על מעצרו על כנה.
6. לאחר שעיינתי בערר ובהחלטות הערכאות הקודמות ושמעתי את טיעוני הצדדים, מצאתי, לא בלי התלבטות, כי דינו של הערר להתקבל. אכן, לחובתו של העורר עבר פלילי מכביד ביותר הכולל למעלה מ-100 עבירות רכוש ומלמד על אורח חיים עברייני. כמו כן, לא נעלמה מעיני העובדה כי לחובתו של העורר גם הרשעות בגין בריחה ממשמורת חוקית והפרת הוראה חוקית וכי ביצע את העבירה נשוא הליך זה בעוד שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי. בנוסף, כעולה מתסקיר שירות המבחן נפתחו נגד העורר שני אישומים נוספים בגין עבירות רכוש. אין חולק, כי נתונים אלה מובילים בדרך כלל למסקנה בדבר מסוכנות המצדיקה את מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים, גם במקרה של אישום בגין עבירת רכוש בודדת (ראו למשל: בש"פ 8299/06 בונפד נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 23.10.2006)).
עם זאת, מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן, יש לתת משקל למאמציו הכנים של העורר לנסות ולשקם את חייו, שהושפעו עד כה בצורה קשה מהתמכרותו לסמים וממצוקה כלכלית קשה ביותר. לטענתו של העורר, הנתמכת על ידי תסקיר שירות המבחן בעניינו, בשנתיים האחרונות נגמל מסמים והוא מנסה לשקם את חייו, תוך ניסיון להשתלב באורח חיים נורמטיבי. אין ספק כי אם ישהה העורר במעצר עד תום ההליכים נגדו, יקשה עליו להמשיך בתהליך הגמילה ויש להניח כי ישוב אל מעגל הסמים והפשע. אכן, תהליך הגמילה הינו קשה וממושך, ובמהלכו עושה העורר את צעדיו, כך יש לקוות, לחיים רגילים. אין זו "דרך חלקה" ובמהלכה יכולה להתרחש מעידה. בכך, אין כמובן כדי לקבל או להצדיק את ביצוע העבירה הנדונה, אף לא על רקע המצוקה הכלכלית אליה נקלעו העורר ומשפחתו. ואולם, אני סבורה כי למרות עברו הפלילי של העורר יש לבחון את מצבו בעת הזו, את העובדה שהוא אדם מבוגר שחי כל חייו בדרכי עבריינות וכיום הוא מנסה לצאת ממעגל הפשע ולשקם את חייו. לעניין זה, מצאתי כי בעובדה שבנקודת זמן זו מוכנה משפחתו של העורר, לראשונה, לסייע לו ולפקח עליו במסגרת חלופת המעצר שנבחנה, משום נסיבה נוספת המחזקת את ההתרשמות כי העורר אכן עולה על דרך חדשה. כמו כן, לטעמי יש לתת משקל לתסקיר שירות המבחן אשר המליץ על שחרורו של העורר לחלופת מעצר. גם אם ניסיונות גמילה קודמים של העורר לא הסתיימו בהצלחה, התמונה שבפניי היא כי העורר לא השתמש בסמים בשנתיים האחרונות וכי הוא עושה מאמצים, בסיוע משפחתו, לצאת ממעגל זה. בהתחשב בכך ובגילו המבוגר, מצאתי להעניק לו הזדמנות נוספת בשלב זה ולאפשר לו לשהות בחלופת מעצר תוך המשך טיפול (ראו לעניין זה למשל: בש"פ 100293/03 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 14.12.2003); ע"פ 8092/04 חביב נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 19.10.2004)).
7. כאמור, בתסקיר שהוגש לבית משפט השלום המליץ שירות המבחן על שחרורו של העורר לחלופת מעצר. על-פי המוצע בתסקיר, ישהה העורר בתנאים של מעצר בית מלא בבית אחותו, תוך פיקוח שלה ושל בני משפחה אחרים - בן זוגה של האחות, אחיו של העורר, בת זוגו של האח, ושני ילדיה הבוגרים של בת זוגו של העורר. במקביל, יימצא העורר בפיקוח של שירות המבחן לתקופה של שישה חודשים וישתתף במסגרת טיפולית שבועית של שירות המבחן, אליה ילווה על-ידי אחד המפקחים, תוך תיאום עם שירות המבחן. על-פי תסקיר שירות המבחן, המפקחים המוצעים הינם אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי ובעלי מקומות עבודה מסודרים המסוגלים לפקח על העורר ולכלכל אותו ואת בני משפחתו במהלך שהייתו בחלופת המעצר. מתסקיר שירות המבחן אף עולה כי המפקחים המוצעים מודעים למורכבות מצבו של העורר ולאחריות שתידרש מהם במסגרת אכיפת תנאי החלופה. יצוין, כי מפקחים אלו נחקרו גם בפני בית משפט השלום, אשר התרשם מהם ומרצונם לסייע לעורר באופן חיובי.
לטעמי, לאור המלצת שירות המבחן ובהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, כפי שפורטו לעיל, יש בחלופת המעצר המוצעת כדי להשיג את מטרות המעצר באופן פוגעני פחות. אוסיף, כי אני מודעת לכך שהקשיים שהעורר ציין כאלה שהובילוהו לביצוע העבירה בעינם עומדים. יש לקוות, כי משניתנה לעורר הזדמנות נוספת הוא לא יפר את האמון שניתן בו וימשיך בתהליך החיובי בו החל. על העורר להבין כי המפתחות לבית המעצר מצויים בידיו. הקפדתו על תנאי השחרור היא שתאפשר לו להיות במעצר הבית.
8. אשר על כן, אני מורה כי העורר ישוחרר לחלופת המעצר שצוינה בתסקיר שירות המבחן וימצא בבית אחותו במעצר בית מלא, בכפוף ליציאות לטיפול על-פי המסגרת שיתווה בית משפט השלום בקריות והאמור בתסקיר. בנוסף, יקבע בית משפט השלום ערבויות וערובות מתאימות להנחת דעתו. כן יוצא נגד העורר צו איסור יציאה מהארץ. עד להחלטת בית משפט השלום בתנאי שחרורו של העורר, יישאר העורר במעצר.
ניתנה היום, כ"ח בשבט התשס"ח (4.2.2008).
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. הג
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il