צפלאוי נ' בן משה ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 29.3.13 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, נסע ברכו ברחוב רוטשילד ובמהלך הנסיעה נוכח כי טעה בדרכו ועליו לחזור חזרה. התובע עצר, אותת והביט במראה על מנת לוודא שאין רכב המגיע לכיוונו. התובע הבחין ברכב הנתבעת המרוחק ממקומו וכשנוכח שאין סכנה, ביצע פניית פרסה. לפתע הרגיש חבטה ברכבו.

3. לטענת הנתבעים, רכבם נסע ברחוב רוטשילד. לפתע, התובע שחנה עם רכבו בצד ימין, החליט לבצע פניית פרסה באופן מפתיע וללא כל איתות ופגע ברכב הנתבעת 1 בחלקו הקדמי.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע ברחוב רוטשילד והחליט לבצע פניית פרסה ועל כן נעצר והבחין ברכב התובעת מרוחק כ 150 מטר מאחורי. לאחר שווידא כי הכביש פנוי החל לבצע פניית פרסה. הנתבעת 1 ביקשה לעקוף את רכבו ופגע בדלת הקדמית של רכבו עם פגוש רכבה.

5. הנתבעת 1 גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי נסעה ברחוב והבחינה ברכב התובע עומד בצד הדרך. לפתע, החל התובע בנסיעה ללא איתות והיא עצרה עצירת פתע אך לא הצליחה למנוע את התאונה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על שני הצדדים, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבעת והיא מהימנה עלי. בנוסף, התובע עצמו הודה כי ביצע פניית פרסה והבחין ברכב הנתבעים מרחוק. ברם, סבורה אני כי גם נאמץ את גרסת הנתבעת לאופן קרות התאונה, יש להטיל על שני הצדדים אחריות.

7. הואל והתאונה ארעה בעת שהתובע יצא מצד הדרך על מנת לבצע פניית פרסה והבחין ברכב הנתבעת מרחוק. היה עליו להימנע מביצוע פניית הפרסה עד אשר הדרך תהיה פנויה. משלא עשה כן הוא אחראי לקרות התאונה.

8. יחד עם זאת, אני סבורה שלנתבעת אחריות גם כן לקרות התאונה וזאת לאור מיקום הנזקים בדלת הקדמית של רכב התובע, דבר המעיד כי התובע כבר יצא מצד הדרך ובלט עם מחצית מרכבו לכביש בעת שהגיעה הנתבעת למקום. לפיכך, היה על הנתבעת להבחין מבעוד מועד בצאת רכב התובע מצד הדרך שמאלה לעבר הכביש, לעצור את רכבה ולהתיר לו להשלים את פניית הפרסה, זאת גם אם זכות הקדימה היתה מסורה לו.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לכל אחד מהצדדים אחריות בגובה של 50% לקרות הנזק.

לעניין הנזק, סבורה אני עפ"י הקבלה שצורפה ניתן להעריך עפ"י האומדנא את גובה הנזק בסך של 1,800 ₪.

9. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 900 ₪ (המהווים 50%) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 1.12.13 , ועד למועד התשלום בפועל.

לאור האמור, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ט ניסן תשע"ד, 29 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.