אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צברי נ' הסתדרות המורים בישראל

צברי נ' הסתדרות המורים בישראל

תאריך פרסום : 20/01/2014 | גרסת הדפסה
דמ"ש
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
13789-04-13
30/12/2013
בפני השופט:
יוחנן כהן

- נגד -
התובע:
1. דניאל צברי
2. ()

הנתבע:
1. הסתדרות המורים בישראל
2. (חברות-510791721050285)

פסק-דין

פסק דין

1.בפנינו תביעה אשר הגיש מר דניאל צברי (להלן: "התובע"), כנגד הסתדרות המורים בישראל (להלן: "הנתבעת"), אשר עוסקת בשני עניינים עיקריים:

האחד - ביטול פסק הבוררות בו נידחו עתירותיו של התובע. במסגרת זו עותר התובע כי בית הדין ידון ויכריע בתובענה המקורית;

השני – אי מתן מענה מצד הנתבעת לבקשתו לקבלת מידע.

בנוסף עתר התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי שאינו מכומת, וזאת על פי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, וכן פיצוי בסך של 25,000 בגין הפרת חובת הייצוג ההוגן.

רקע עובדתי

2.התובע, תושב העיר אופקים, עובד הוראה מזה כ-20 שנה.

התובע חבר בהסתדרות המורים בישראל – הנתבעת, ומועסק על ידי משרד החינוך בבית ספר "מקיף דתי אופקים" כמורה למתמטיקה.

3.הסתדרות המורים בישראל, הינה ארגון עובדים יציג המאגד את עובדי ההוראה והחינוך בישראל. במעמדה ככזו הינה מטפלת, על פי הסכמי העבודה, בין היתר בענייניהם המקצועיים והתרבותיים של ציבור חבריה עובדי ההוראה.

4.בתקנון הסתדרות המורים המהווה הסכם בינה לבין חבריה, נקבע בסעיף 92 כדלקמן:

"...הוראות פרק זה של התקנון מהווה הסכם בוררות המתייחס לחברי האגודה, ארגוניה, מפעיליה, מוסדותיה ונציגיה. והחלטות ופסקי דין של בית הדין, דינם כפסק בוררין לכל דבר ועניין כקבוע בחוק הבוררות תשכ"ח 1968."

5.התובע הגיש כנגד הנתבעת מספר עתירות לבית הדין הפנימי שלה, בהתאם להוראות סעיף 92 לתקנון, ובמסגרתן העלה טענות שונות המתייחסות להתנהלות משרד החינוך כלפיו, לרבות בעניין תנאי העסקתו ובכלל זה בהשוואה לעובדים אחרים. ביום 12/12/12, התקיים בבית הדין הפנימי דיון בפני הרכב אשר כלל את השופטת (בדימוס) גב' שרה פריש – נשיאת בית הדין, ד"ר יעקב הדני – ראש מינהל החינוך הדתית לשעבר ומנהל מכללת ליפשיץ (בדימוס) ומר שמואל גרוס – מפקח מחוז תל אביב משרד החינוך. באותו היום (12/12/12), ניתן פסק דין לאחר קיום דיון בו נשמעו טענות הצדדים, והמותב דחה את הטענות שלא לגופן, אלא – בעיקרו של דבר – בשל היותה תובענה שיש להפנות כלפי המעביד – משרד החינוך, ובלשונו של פסק הבוררות:

"...כל הטענות, מבלי להתייחס לגופן, הינן טענות שאמורות להיות מושמעות כנגד המעסיק הישיר, קרי משרד החינוך. ואמנם, מתברר שהעותר מיצה את זכויותיו המשפטיות כנגד משרד החינוך בכך שהגיש תביעות לבית הדין לעבודה ואלו נדונו בפני בית הדין. לדבריו, פסק הדין שדוחה טענותיו אינו מוצדק והוא הגיש ערעור עליו. ערעור שאמור להתברר בבית הדין הארצי. בין כך ובין כך, העתירות כנגד הסתדרות המורים אינן נוגעות לתנאי ההעסקה ולאותם טענות שעלו בבית הדין לעבודה. הטענות שעלו בפנינו נוגעות אך ורק לעניין ההגנה שהוא תובע מהסתדרות המורים כנגד התנהלות משרד החינוך. העותר נשאל על ידינו מפורשות האם הטענה כנגד הסתדרות המורים נוגעת להגנת הארגון עליו, והוא השיב בחיוב. לעניין זה מתברר, שבתחילת התהליך שהתנהל בינו לבין הסתדרות המורים, הסכימה הסתדרות המורים להגן עליו, ועורכת הדין רחל בורברג אף נקטה בצעדים כדי להגן עליו אל מול משרד החינוך, אלא שאז התברר לה, שקיים פסק דין של בית הדין לעבודה שדוחה טענותיו של העותר, פסק דין שלדבריה לא ידעה על קיומו. אך גם אם הייתה יודעת מלכתחילה על קיומו, אין באפשרותה מבחינת החוק לעשות דבר כנגד האמור בפסק הדין, ולהשיג על ממצאיו ומסקנותיו. משקיים פסק דין של בית הדין לעבודה, הדרך היחידה להשיג על ממצאיו ומסקנותיו היא דרך הערעור לבית הדין הארצי לעבודה. לגופה של טענה של העדר הגנת הסתדרות המורים, הרי שכפי שכבר אמרנו, הסתדרות המורים ניסתה להגן עליו, אך מכל מקום גם לא מוטלת עליה חובה אבסולוטית לעשות כן. הסתדרות המורים היא גוף שרשאי וזכאי להגן על חבריו רק מקום שהחוק לצדו ושטענותיו הינן טענות נכונות הן מבחינה עניינית והן מבחינה חוקית. משהתברר שבית הדין לעבודה דחה טענותיו ומשהוברר שהסתדרות המורים הסרה ההגנה מהטעם שהחוק אינו לצדו, אין באפשרותנו לחייב את הסתדרות המורים להמשיך ולהגן על העותר. בנסיבות אלה אנו דוחים עתירות אלה. ראוי לומר, כי מלכתחילה ראוי היה לדחות את כל העתירות על הסף, כבקשת עורך דין כהן. אנו לא עשינו כן על מנת לברר שמא בכל זאת באמתחתו של העותר טענות כאלה, שניתן לבסס עליהם עתירה. משהוברר לנו כי בעצם טענותיו חוזרות על האמור בכתובים ומשהוברר לנו שהסתדרות המורים אכן ניסתה להגן עליו, הרי שבוודאי ובוודאי שגם אם לא דחינו עתירה על הסף, מה שניתן היה לעשות בשלב זה, בוודאי ובוודאי שדין העתירות להידחות. הסתדרות המורים איננה ברת פלוגתא של העותר וכל העתירות כנגדה דינן להידחות, בין על הסף ובין אם בדיעבד. ולפיכך אנו דוחים העתירות... כאמור, העתירות נדחות ובשלב זה אין צו להוצאות."

(להלן – "פסק הבוררות").

6.במסגרת ההליך דנן, הגיש התובע ביום 16/6/13, בקשה – שאחזה מספר בקשות ובכללן בקשה לגילוי מסמכים ובקשה למסירת פרטים נוספים. לאור העובדה שהבקשה לגילוי מסמכים הוגשה באופן כללי וגורף, הורה בית הדין לתובע לפרט במדויק את המסמכים אותם מבוקש לגלות ואת הרלוונטיות שלהם לבירור ההליך. בהתאם להחלטת בית הדין הגיש התובע בקשה ובה פירט 19 מסמכים אותם הוא ביקש לגלות ואת הטעם לכך. בהחלטה מיום 2/9/13, דחינו את הבקשה לגילוי מסמכים תוך שקבענו כי עניינה של התובענה הינו ביטול פסק הבוררות וכן קבענו כי התובע לא ביסס באופן ברור את הרלוונטיות של המסמכים לבירור המחלוקת בהליך וכי בקשתו תכביד על בירור ההליך.

התובע הגיש בר"ע לבית הדין הארצי ובה עתר לבטל את ההחלטה. בהחלטת בית הדין הארצי מיום 13/10/13, לאחר עיון בבקשה ובכלל החומר שבתיק, נדחתה בקשת רשות הערעור תוך שבית הדין הארצי קובע, כי על פני הדברים המסמכים שגילויים מבוקש אינם רלוונטיים לסוגיית ביטול פסק הבוררות והוא הדין בהתייחס גם לכתב המינוי של מר גרוס, שכן הטענה באשר למינוי של מר גרוס לבית הדין הפנימי לא נוגעת להעדרו של כתב מינוי, אלא לקיומו של ניגוד אינטרסים מובנה. בית הדין הארצי הוסיף ופסק כי ההליך כולל בהקשר של פסק הבוררות גם סעד נוסף של הכרעה בתובענה לגופה; אלא שגם אם פסק הבוררות יבוטל, לא בהכרח ידון בית הדין לגופו של עניין בתובענה ומשכך, גילוי מסמכים שעניינו התובענה (שהוגשה לבית הדין הפנימי) הינו מוקדם.

באשר לבקשה למתן פרטים נוספים, בהחלטתנו מיום 11/11/13, ולמען הסר ספק, מצאנו מקום להבהיר כי ההחלטה מיום 2/9/13 בדבר גילוי מסמכים, מתייחסת אף לעניין בקשת התובע למסירת פרטים נוספים.

7.כאן המקום לציין, כי טענות התובע כלפי משרד החינוך, הוכרעו בפסק דין שניתן על ידי בית הדין לעבודה בבאר שבע בתיק ע"ב 3696/08, תוך שבית הדין קובע כי יש לדחות את טענת התובע בדבר הפלייתו לרעה בנושא מערכת השעות שנערכה עבורו ומכאן, שלא עלה בידי התובע להוכיח את טענתו להפליה בנושא זה (להלן: "פסק הדין הראשון").

יודגש כי התובע הגיש ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 56460-02-12), וביום 28/11/13 ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים, לפיו התובע חזר בו מהערעור, ועקב כך הערעור נמחק (להלן: "פסק הדין בערעור"); וכתוצאה מכך הופחתו הוצאות המשפט שהושתו על התובע בבית הדין האזורי לעבודה.

המסגרת הנורמטיבית

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ