אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> צבי שילה ואח' נ' אריה וייס

צבי שילה ואח' נ' אריה וייס

תאריך פרסום : 02/06/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
12285-06
29/05/2014
בפני השופט:
עבאס עאסי

- נגד -
התובע:
1. צבי שילה
2. מיכל שילה

הנתבע:
אריה וייס
פסק-דין

פסק דין

תביעה כספית בגין כישלון עסקה לרכישת דירה.

רקע כללי וטענות הצדדים

התובעים תושבי העיר ירושלים, תובע 1 עו"ד במקצועו (להלן: "התובע").

הנתבע הינו אביו של נועם וייס, הרשום כבעלים של דירה ברח' בית הכרם 8 בירושלים (להלן: "הדירה").

ביום 5/9/2005, נפגשו התובעים עם הנתבע בדירה, ביוזמת מתווכים, כדי לסכם רכישת הדירה; הנתבע הציג את עצמו כמי שמוסמך לייצג את בנו במכירת הדירה, ולנהל משא ומתן לצורך ההתקשרות בהסכם.

הנתבע ביקש תמורת הדירה 410,000 דולר. התובעים הציעו 390,000 דולר. בסופו של דבר, בהתערבות טלפונית של עו"ד אמסטר - ב"כ הנתבע בהליכים אלה, סוכם כי התמורה תעמוד על 395,000 דולר. כן סוכם כי התובע יטפל בעצמו בהכנת החוזה, ביצועו והשלמת הליכי המכר והרישום.

לטענת התובעים, בעקבות הסיכום שנעשה בפגישה האמורה, הם התחילו בביצוע ההליכים הנדרשים להשלמת הליך המכר; התובע ביצע בדיקה של הזכויות בדירה בלשכת רישום המקרקעין ובעיריית ירושלים; כמו כן פנו התובעים לברר את אמצעי המימון של הדירה, ולצורך כך ביצעו סקר משכנתאות בבנקים, והתחייבו לקחת הלוואה בבנק הפועלים; הם שחררו כספים, תכניות חיסכון וקופות גמל שלהם על מנת לשלם את התשלום הראשון בשיעור 15% מהתמורה.

ביום 16/9/200 שלח התובע לנתבע טיוטה של הסכם המכר, וכן טפסי יפויי כח לצורך רישום הדירה וביטול הערת אזהרה הרשומה לטובת בנו של הנתבע. כמו כן, הכין התובע את המסמכים הנדרשים לצורך הדיווח על העיסקה לרשויות המס. לאחר מכן, נקבעה פגישה במשרדו של הנתבע ליום 19/9/2005.

לטענת התובע, שלא הוכחשה ע"י הנתבע, בשיחה שהתקיימה בינו לבין הנתבע לאחר שליחת טיוטת ההסכם, הודיע לו הנתבע כי ישנו קונה נוסף לדירה, המיוצג ע"י עו"ד דוד ארד, אשר הציע תמורה גבוהה יותר, בסך 420,000 דולר, אולם משום שהוא כבר נתן את מילתו והתחייב בעל פה כלפי התובעים, הרי הוא יכבד התחייבות זו.

ביום 19/9/2005 התקיימה פגישה במשרדו של הנתבע, שבה נכחו המתווכים משני הצדדים. לטענת התובעים, הפגישה נקבעה לצורך חתימה על הסכם המכר, ואולם באותה פגישה העלה הנתבע מספר טענות נוספות, לרבות שהתמורה תשולם במלואה בתוך 3 חודשים מיום חתימת ההסכם, שייפויי הכח יוחזקו בנאמנות בידיו של עו"ד אמסטר, וכי יתאפשר לו להשכיר את הדירה בתקופת החגים.

לטענת התובעים, הם ביקשו למסור לנתבע את המקדמה בסך 60,000 דולר, אולם הוא סירב בטענה שהוא רשום כמוטב בשיק בעוד בנו צריך להיות רשום.

התובעים ממשיכים וטוענים כי, הם הסכימו לכל התנאים החדשים הנוספים שהציב הנתבע והסכימו לערוך את השינויים במקום ולרשום שיק אישי על שמו של בנו של הנתבע, ובכך לסיים את עריכת ההסכם, אך הנתבע לא הסכים לכך.

יומיים אחרי הפגישה האמורה, התקשרה המתווכת מטעם הנתבע ומסרה כי הנתבע מבקש כתנאי לקיום ההסכם, שהתובעים יאשרו שהם מודעים לעובדה כי חלק מהסלון והמחסן בדירה נבנו ללא רישוי וללא היתר; התובעים הסכימו לכך ואף שלחו טיוטה חדשה של ההסכם לנתבע.

לטענת התובע, הוא סיכם להיפגש עם הנתבע ביום 27/9/2005 לצורך חתימה על ההסכם; באותו יום הוא התקשר אל הנתבע על מנת לתאם את שעת החתימה, אולם להפתעתו הנתבע התחמק מלתאם מועד, ותחת זאת הוא הטיח בו האשמות, לרבות שהתובעים אינם רציניים ואינם מתכוונים באמת לרכוש את הדירה.

בעקבות כך התקשרה גם התובעת 2 אל הנתבע לברר את פשר הדברים, והנתבע מסר לה באופן חד משמעי שלא יתקשרו אליו יותר, וכי הוא אינו מעוניין למכור להם את הדירה.

ביום 2/10/2005 שלחו התובעים לנתבע, באמצעות בא כוחם עו"ד אשר ברק, מכתב דרישה לפיצויים בגין הפרת ההסכם וניהול משא ומתן בחוסר תום לב; בעקבות כך שלח הנתבע ביום 10/11/2005 מכתב בכתב ידו אל עו"ד ברק, שבו הודיע כי הוא מוכן לקיים את הסכם המכר בתנאים המקוריים, כולל תשלום התמורה עד סוף דצמבר 2005; התובעים לא הסכימו לכך משום שלטענתם לא היה ביכולתם לבצע תשלום מלוא התמורה בתוך 6 שבועות.

בכתב התביעה ובתצהירו של התובע נטען כי, התנהגותו של הנתבע במו"מ נעשתה בחוסר תום לב מהותי, כאשר עד היום לא ברור לתובעים אם הנתבע כלל היה מוסמך לייצג את בנו לצורך ביצוע המכר (ראו: סעיף 30 לתצהיר התובע).

עוד נטען על ידי התובעים כי, בשל מעשיו והתנהלותו של הנתבע, הוא חייב לפצות אותם בסך של 60,000 דולר בגין הנזקים שנגרמו להם וזאת בגין: אובדן רווח כספי מעליית שווי מחיר הדירה, המוערך ב-40,000 דולר; וכן הטרדה, בזבוז זמן ועוגמת נפש שגרם להם, המוערך על ידם בסך של 20,000 דולר.

לחלופין נטען על ידי התובעים כי, הם זכאים לפיצוי בגין התנהלותו המוזרה של הנתבע שבגינה לא נחתם הסכם הרכישה, בשיעור הפיצויים המוסכמים שנקבעו באותו הסכם בסך 40,000 דולר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ