פ"ה 43042-08-15

לאחר שעיינתי בבקשת התובע לבטל את ההחלטה מיום 20/11/15 (להלן: "ההחלטה") המורה על הגשת כתב תביעה מתוקן (להלן: "הבקשה") ובתגובה לבקשה, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה. להלן אפרט טעמיי.

1. ראשית, ההחלטה הינה החלטה חלוטה ומשלא הוגש עליה ערעור, בהתאם להוראות הדין, אין הליך משפטי בסדרי הדין המאפשר הגשת בקשה לביטולה.

2. שנית, לאחר ששקלתי את מלוא טענות התובע בבקשה ועיינתי שוב בהחלטה לא מצאתי מקום לשנותה, גם לגופו של ענין וזאת מהנימוקים הבאים.

   מבוא וטענות הצדדים

3. התובע, סוכן ביטוח, הועסק ע"י הנתבעת, חברה לביטוח, כסוכן משווק לגיוס לקוחות. התובע הגיש תובענה כנגד הנתבעת אותה כינה "תביעה למתן חשבונות".

4. לטענת התובע בהתאם להסכמות בין הצדדים היה על הנתבעת לשלם לו, בין היתר, שני סוגי עמלות: (א) עמלה בגין צירוף עמית חדש מארגון חדש לקרן הפנסיה - בשיעור 1.5% מדמי תגמולים שנתיים וכן תגמול חד פעמי בסכום כספי קבוע; (ב) עמלה בגין צירוף עמית חדש לקרן השתלמות בסך כספי קבוע.

5. בכתב התביעה נטען כי הנתבעת נהגה לשלם לתובע בחסר את סכומי העמלות האמורות.

6. התובע מציין בכתב התביעה כי ניהל רישום מסודר של העסקאות בהן היה מעורב (סעיף 13), כי קיבל מהנתבעת דוחות תגמול, אם כי באופן לא תדיר פעם בכשלושה חודשים (סעיף 11) וכאשר השווה בין דוחות התגמול שקיבל לבין רשימותיו גילה כי הנתבעת, כביכול, השמיטה עסקאות ו/או לקוחות בגינם מגיעות לו עמלות (סעיף 15). מוסיף התובע וטוען כי על פי הערכה זהירה, סכום הפרשי העמלות עומד על סך של למעלה מ 350,000 ₪ ובצירוף הזכויות הסוציאליות על אלה, שולם לו בחסר סכום של למעלה מ 450,000 ₪.