פש"ר 15224-09-16 ואח'

בפניי התנגדות הכונ"ר לבקשת החייבים לצו כינוס.

ביום 7/9/16 הגיש הכונ"ר התנגדות לבקשת החייבים לצו כינוס.

הכונ"ר פירט שבעניינם של החייבים התנהלו הליכים קודמים, בתיקים 45188-06-11 ו- 45177-06-11, בהם ניתן צו כינוס ביום 28/6/11. ביום 12/11/13 ביטל בית המשפט את ההליכים וזאת לאחר שבמשך שנתיים וחצי שילם החייב 6 תשלומים בלבד ואילו החייבת שילמה תשלום אחד בלבד.

לבקשת החייבים, לאחר שהתחייבו לעמוד בתשלום החודשי, ביום 1/8/14 חידש בית המשפט את ההליכים.

לאחר חידוש ההליכים, שילם החייב תשלום אחד בלבד ואילו החייבת לא שילמה אף תשלום. לכן, לאחר מספר בקשות והחלטות, ביטל בית המשפט את ההליכים שוב ביום 25/5/15.

לטענת הכונ"ר, על פי הלכת אלקצאצי, יש לקבוע כי במקרה זה לא יוכלו החייבים להגיש בקשה בטרם חלוף שנה וחצי.

החייבים השיבו להתנגדות הכונ"ר והסבירו מדוע לא קיימו את חובותיהם בהליך.

בהלכת אלקצאצי נקבע:

"נראה לנו כנכון להעמיד תקופת פניה מחדש במקרה של ביטול כינוס עקב מחדלי החייב, וכדי ליתן ביטוי ראוי למחדלים, על בין שנה לשנה וחצי לפי שיקולו של בית המשפט, ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי.".

[ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי, 2.04.2014].

אני מסכים עם הכונ"ר שנוכח המחדלים החמורים והזלזול הבוטה של החייבים בבית המשפט ובנושים, בכך ששהו בהליך כ- 4 שנים ושילמו רק תשלומים מעטים, נכון היה להעמיד את התקופה על שנה וחצי, ואולי אף יותר.

אולם, נוכח הנסיבות אשר פירטו החייבים בתגובתם להתנגדות הכונ"ר, לפנים משורת הדין, קבעתי ביום 21/9/16 שעל מנת לוודא שהחייבים לא יעשו שוב שימוש לרעה בהליך, יגישו הם "תוך 21 יום, תצהיר בו יפרטו את מבנה התא המשפחתי, את הכנסותיהם והוצאותיהם ויציעו תשלום חודשי ההולם את מצבם".

החייבים הגישו לאחר מכן עוד בקשות ותגובות רבות, הקשורות לבקשתם לעיכוב הליכים, אולם לא קיימו את החלטתי.

ביום 11/10/16 הגישו החייבים "תגובה להחלטה מיום 21/9/16", בה נאמר: "בהמשך להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 21.9.16, מתכבדים החייבים להודיע, כי לאור מצבת ההכנסות וההוצאות שלהם כאמור בטופס 5 אשר צורף לבקשה לפשיטת רגל, יכולים החייבים (כל אחד מהם) לשלם צו כינוס בסך של 300 ₪ לקופת הפש"ר ... נוכח האמור לעיל ולאור המסמכים שצורפו לבקשה לפשיטת רגל, מתכבדים החייבים להודיע, כי יהיה ביכולתם לשלם מידי חודש כל אחד מהם סך של 300 ₪ כאשר טופס 5 מהווה הצהרה לכל דבר ועניין ולפיכך לא מצורף תצהיר לבקשה זו".

למרבה הצער, נראה שהחייבים לא הפנימו שעליהם לקיים את החלטות בית המשפט, ונראה שכל מטרתם לחסות תחת הגנות ההליך. היה מצופה שחייבים שההליכים בעניינם בוטלו עקב ניצול ההליך לרעה , ולפנים משורת הדין חודשו ושוב בוטלו, יקיימו את החלטות בית המשפט ככתבן וכלשונן.

החייבים אינם רשאים להחליט על דעת עצמם שלא לקיים את החלטות בית המשפט.

מטרת ההוראה הנ"ל הייתה לוודא שהחייבים מתכוונים לקיים את חובתם כחייבים בפשיטת רגל, למצות את כושר ההשתכרות, להקטין הוצאות ולהגדיל את תשלומיהם לקופת פשיטת הרגל, ככל יכולתם. אולם, החייבים לא קיימו את החלטת בית המשפט ובכך הראו שהם עדיין אינם בשלים לחזור להליך, וכל מטרתם לנצל את ההגנות שבהליך.

נוכח זאת, אני מקבל את התנגדות הכונ"ר ומורה על מחיקת הבקשה.

לפנים משורת הדין, יהיו החייבים רשאים להגיש בקשה חוזרת לצו כינוס והכרזה כפושטי רגל לאחר ה-1.1.17, לבקשתם יצורף תצהיר בו יתארו את מבנה התא המשפחתי שלהם, את הכנסותיו והוצאותיו, אליו יצרפו העתק תלושי שכר לששת החודשים האחרונים, ויציעו את התשלום המקסימאלי שביכולתם לשלם.