פש"ר 13231-03-15 גאידמק נ' גלמור ואח'

כללי 

לפניי בקשת אריה בר-לב (ארקדי גאידמק) (להלן: "גאידמק") לצירוף ראיות חדשות להליך שלפניי. בבקשה נטען כי הראיות החדשות שצירופם מתבקש מעידות שהמשיבים הם הבעלים או המחזיקים של דירת מגורים ברחוב מזא"ה 3 בתל אביב ומשכך נטען שנחום גלמור (להלן: "גלמור") עונה על הגדרת המונח "חייב" שבסעיף 2(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם -1980 (להלן: "הפקודה").

רקע

המבקש הגיש בקשה להכרזת גלמור פושט רגל ולמתן צו לכינוס נכסיו. בבקשה למתן צו כינוס נטען כי גלמור מתגורר בשוויץ אך יש לו דירת מגורים בישראל; הוא נשוי לגב' סיגלית נאורי גלמור (להלן: "סיגלית"), שהינה אזרחית ישראלית, והוא פוקד את הארץ תכופות.

אציין בקליפת האגוז את טענות גאידמק מושא ההליך שלפניי:

לטענת גאידמק, גלמור היה נאמן על נכסיו וביניהם חברת קאזפוספט בקאזחסטן וחברת טרמפוס בהולנד , שנאמדו במאות מיליוני דולרים. כן נטען כי גלמור מעל באמונו של גאידמק ונטל לכיסו מאות מיליוני שקלים שלא כדין. מנגד, גלמור טוען שהוא הבעלים של הנכסים וכי הוא רכש אותם בעצמו. לאור המחלוקות בין הצדדים, שעניינן כאמור בהתכחשות גלמור לנאמנותו על נכסי גאידמק וניסיונו להשתלט עליהם, ביום 1.11.11 נחתם הסכם פשרה בין הצדדים שבו הוסכם על תשלום 205 מיליון דולר לגאידמק (להלן: "הסכם הפשרה"). בסעיפים 4.1 ו-4.1.4 להסכם נקבעו הוראות באשר לאופן תשלום יתרת החוב. בנוסף, בסעיף 10 להסכם הפשרה נקבעה תניית בוררות בפני מוסד ICC בשוויץ.