פר"ק
בית המשפט המחוזי נצרת
|
39024-12-10
17/02/2015
|
בפני השופט:
עאטף עיילבוני
|
- נגד - |
המבקש:
1. דוד אורון (בפשיטת רגל) 2. התכוף בע"מ (בהסדר נושים) - החברה
|
המשיב:
1. כונס הנכסים הרשמי 2. רו"ח עליזה שרון (הנאמנת)
|
החלטה |
יסודה של המחלוקת שלפניי בבקשה שהגיש המבקש, דוד אורון, מי שהיה בשעתו מייסד של אשכול החברות הכולל את חברת התכוף וכיום מצוי בהליכי פשיטת רגל לאחר שהחברות שייסד קרסו (להלן: "המבקש"), להגיש תובענה כנגד רו"ח עליזה שרון, מתוקף תפקידה כנאמנת לחברה בהסדר נושים (להלן: "הנאמנת"), לפי סעיפים 374-377 לפקודת החברות (נוסח חדש), תשמ"ג-1983, על יסוד הטענה כי הנאמנת הביאה במעשיה ובמחדליה, הן קודם למינויה כנאמנת והן במסגרת תפקידה כנאמנת בהקפאת ההליכים, לקריסת החברות ולקריסתו של המבקש בעצמו.
לאחר הגשת הבקשה, הוריתי למבקש להבהיר האם ניתן אישור של בית המשפט, אשר לפניו מתנהל הליך פשיטת הרגל של המבקש, לעצם הגשת הבקשה האמורה.
בהמשך הוברר כי הנאמן בתיק פשיטת הרגל (פש"ר 13727-02-11 המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז) אינו מתנגד לבקשה לאישור הגשת התובענה מטעם המבקש, לאחר שהובהר כי הוצאות ההליך לא יוטלו בשום אופן ופנים על קופת פשיטת הרגל. אף הכונ"ר עצמו הודיע כי לאור הסכמת הנאמן והעובדה שהובהר כי הקופה לא תישא בעלויות התובענה ולא יושתו כל הוצאות על קופת הכינוס, אין מניעה לאשר את הגשת הבקשה לבית משפט זה, ברם הוסיף והדגיש כי כתנאי מקדמי, על המבקש לקבל את אישורו של בית משפט זה להגיש תובענה כנגד בעלת התפקיד, הנאמנת. לאחר קבלת עמדת הנאמן והכונ"ר בתיק פשיטת הרגל, התיר בית משפט של פשיטת הרגל הגשת הבקשה דנא, ברם הוסיף והדגיש כי הדבר כפוף לתנאים המפורטים בתגובת הכונ"ר וכמפורט לעיל.
יודגש כי במסגרת תיק פשיטת הרגל הודיע ב"כ המבקש כי "קופת הכינוס לא תישא בהוצאות, ככל שיהיו כאלה, ואם יושתו הוצאות כלשהן בגין קיום ההליך בבית המשפט המחוזי בנצרת, הם ישולמו על ידי מממן חיצוני שאיננו החייב בעצמו".
ברור שאלמלא אותו מממן חיצוני שהתחייב לממן את הוצאות ההליך, לרבות הבקשה שלפניי, לא היה ניתן אישורו של בעל התפקיד בתיק פשיטת הרגל, לא הייתה ניתנת הסכמת כונס הנכסים הרשמי בתיק פשיטת הרגל, וכמובן, לא הייתה ניתנת החלטת כב' בית המשפט המתירה הגשת הבקשה שלפניי.
ביום 16/2/15 הגישה הנאמנת בתיק שלפניי בקשה לסילוק הבקשה על הסף, ולחילופין, בקשה לחייב את המבקש בהפקדת ערובה להוצאות הנאמנת בגין הבקשה.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי בקשב רב את טיעוניהם במעמד הדיון לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות למבקש להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאותיהם של הנאמנת וקופת ההסדר, וזאת בטרם הגשת תגובה לבקשה העיקרית ובטרם תישמענה טענות הצדדים לגוף הבקשה.
כיידוע, הרציונל העומד בבסיס הסמכות להטיל ערובה הוא למנוע תביעות סרק ובעיקר להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע, בייחוד כשנראה שסיכויי התביעה נמוכים.