אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פר"ק 16739-08-14 עו"ד יצחק מֹלכו נ' כונס הנכסים הרשמי

פר"ק 16739-08-14 עו"ד יצחק מֹלכו נ' כונס הנכסים הרשמי

תאריך פרסום : 15/06/2015 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
16739-08-14
10/11/2014
בפני השופט:
יעקב צבן - סגן נשיא

- נגד -
התובעים:
1. עו"ד יצחק מֹלכו
2. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

המשיב:
כונס הנכסים הרשמי
החלטה
 

1.בקשה למתן הוראות מטעם המנהל המיוחד, במסגרת הליכי פירוק חברות בקבוצת חפציבה, להורות למשיב להחזיר לקופת הפירוק של חברת חפציבה בניה פיתוח והשקעות בע"מ (להלן: "חפציבה השקעות") סך של 121,000 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה.

 

2.ביום 26.8.07 הועבר סך של 121,000 ש"ח מחשבון עו"ש על שם חפציבה השקעות לחשבון ליווי לפרוייקט כפר יונה על שם חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ. ההעברה בוצעה לאחר מועד כניסת חברות חפציבה להליכי הקפאת הליכים ובניגוד לצו איסור דיספוזיציות בנכסים לפי סעיף3(ט) להחלטת בית משפט זה מיום 6.8.07.

 

3.המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי מהותה של העברת הכספים בתיקון טעות בתום לב שנפלה בחשבון בו הופקדו הכספים. שיק על סך 121,000 ש"ח ששולם על ידי רוכשי דירה בפרויקט כפר יונה אמור היה להיות מופקד בחשבון הליווי של הפרוייקט המתנהל בבנק המשיב על שם חברת חפציבה שיכון (להלן: "חשבון הליווי"). מתוך טעות השיק הופקד בחשבון העו"ש על שם חפציבה השקעות. בהתאם לנוהל בנקאי תקין 433, אשר פורסם על ידי המפקח על הבנקים, היה המשיב חייב לתקן הטעות ולהורות על העברת הכספים לחשבון הליווי. מכאן, אין לחברת חפציבה השקעות זכות קניין בכספים שבנדון ואלו אינם מנויים על מצבת נכסיה בקופת הפירוק. מעבר לכך, ההסדר שהושג בשנת 2008 בין המנהל המיוחד למשיב נכרת ואושר על יסוד מצבת נכסים הכוללת סכום זה. גריעת הסכום האמור מחשבון הליווי אשר שימשו בסיס להסכמת הצדדים להסדר, יביא לפתיחתו של ההסדר.

 

כטענות מקדמיות, טען המשיב לדחיית הבקשה על הסף מטעמי התיישנות שכן הוגשה לאחר השעה 17:00 ביום האחרון לכניסתה של ההתיישנות לתוקף, ומכח תקנה 497 ג(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 בקשה המוגשת לאחר השעה 17:00 תיחשב כאילו הוגשה ביום המחרת. לחלופין, נטען לשיהוי מהטעם שעסקינן בהליכים שצריכים להתקיים ביעילות ובמהירות ובחלוף השנים שינה המשיב את מצבו לרעה. בד בבד, הועלתה הטענה כי יש למחוק את הבקשה מהטעם שלא צורפו כל הצדדים, שכן הכספים בחשבון הליווי שועבדו בשעבוד שני לזכות חברת מניף וראוי ליתן לה את יומה בבית המשפט. כמו כן, נטען למחיקת הבקשה מטעמי מניעות, שהרי בהסדר שבין המנהל המיוחד למשיב נקבע כי יש בו כדי למצות את זכויות הצדדים ולא יהא למי מהצדדים כל טענה ודרישה בכל עניין הנוגע לפרוייקט או לכספים ששולמו על ידי רוכשי הדירות .

 

4.בתשובה, הפליג המנהל המיוחד בסוגיית ההתיישנות ובקצרת האומר טען שהבקשה הוגשה בשעה 17:00 בדיוק ומכל מקום להלכה נפסק כי תביעה שהוגשה טרם חלוף תקופת ההתיישנות תידחה רק במקרים חריגים בלבד. בעניינו, לא הוכח כי המבקש זנח את תביעתו וכל שכן בנסיבות פירוקה של קבוצת חברות חפציבה ומנגד לא שינה המשיב מצבו לרעה, מכאן שלא קמה טענת שיהוי. לגופו של עניין, נטען כי אילו ביקש הבנק למלא אחר הוראות המפקח על הבנקים, חייב היה מבעוד מועד ליטול את אישורו של בית משפט של חדלות פרעון נוכח צו איסור הדיספוזיציות. התשובה לרוכשי הדירה בפרוייקט כפר יונה מצוי בהגשת תביעת חוב נגד חפציבה שיכון . יתרת הזכות בחשבון היא נכס של החברה שצריך לעמוד לרשות כלל נושיה ואין היא מיוחסת לרוכש זה או אחר. הכספים בחשבון הליווי הינם תוצאה של פעולות זיכוי וחיוב שונות בחשבון, כך שהכספים של הרוכשים השונים התערבבו זה בזה באופן שאינו מאפשר עקיבה אחר כספים. בנסיבות אלו, רוכשי הדירות בפרויקט הינם במעמד של נושים רגילים. מעבר לכך, נטען כי תכליתן של הוראות המפקח על הבנקים לקצר את דרכם של הרוכשים במימוש זכויותיהם כלפי הבנקים, כך שעל הבנק לשלם כספים לרוכשים בשל האחריות בה הינה חב כלפיהם, אך לא מוקנית לו הסמכות להוציא כספים מחשבונות חברות חפציבה. למעשה, הוראות המפקח על הבנקים אינן עוסקות בשאלת זכות החזרה של הבנק כלפי צדדים שלישיים שאינם בנקים, למשל חברות חפציבה, ועל זכויות אלו חל הדין הרגיל. על כן, זכות החזרה כלפי חפציבה השקעות היא זכות להגשת תביעת חוב ולא הזכות ליטול כספים מחשבונה של חפציבה השקעות בניגוד לצו איסור דיספוזיציות. טענותיו של המשיב לעניין ההסדר ולעניין אי צירופה של חברת מניף כבעלת דין אינן רלוונטיות, נשוא הבקשה הינה חברת חפציבה השקעות ולא חפציבה שיכון.

 

5.בדיון שהתקיים ביום 30.10.14, העלה המשיב טענה נוספת לזכות קיזוז בחדלות פירעון. בחשבון העו"ש של חפציבה השקעות הייתה יתרת זכות ועל כן ניתן היה לתקן את הטעות ולקזז את הסכום שבנדון מיתרת הזכות. מהצד השני, טענו המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי, כי החיוב שהוטל על הבנק מכוח הוראות המפקח על הבנקים נובע מאחריותו כלפי רוכשי הדירות בעטיה של הטעות בהפקדת השיק, אלא שלא קמה זכות לבנק לקזז את סכום השיק מחשבונה של חפציבה השקעות הואיל ולא מדובר במערכת עסקית אחת; החוב לבנק (במסגרת ההסדר) מותנה ואינו בר קיזוז שכן להלכה נפסק כי טענת הקיזוז נבחנת במועד מתן צו הקפאת ההליכים, על כן בידי המשיב להיפרע מחפציבה השקעות רק במסגרת הליכי חדלות הפירעון. מדובר בשתי חברות שונות בעלות אישיות משפטית נפרדת; מכאן, שהמבקש ביצע פעולות בשתי חשבונות של לקוחות שונים בניגוד לצו איסור הדיספוזיציות שניתן בעניינו של כל לקוח.

 

דיון והכרעה

6.זכותו של הבנק למשוך מחשבונה של חברת חפציבה השקעות את הכספים שהופקדו בטעות בחשבונה ושולמו למפקיד השיק, היא העומדת להכרעה בהחלטה דנא.

 

7.שיק של רוכשי דירה בכפר יונה הופקד בטעות בחשבון הבנק של חברת חפציבה השקעות. הטיפול במקרים כגון דא הוסדר על ידי המפקח על הבנק בהוראות מיום 21.8.07, בסעיף 3 בהאי לישנא:

 

"במקרים אלה מדובר בנסיבות בהן הכספים הם כספי הון עצמי של הרוכש, והוא העביר אותם, באמצעות שיק, לידי חפציבה, אשר הפקידה אותם בחשבון אשר אינו חשבון הפרויקט המצוין על גבי השיק. יצוין כי על גבי חלק מהשיקים מופיע הכיתוב "למוטב בלבד". כמו כן, כל גבי חלק מהשיקים קיימת חותמת של הבנק הגובה "זיכינו את החשבון המוטב". במקרה זה יש מעורבות של שלושה בנקים: הבנק הנמשך, הבנק הגובה והבנק המלווה. עמדתנו במקרים מסוג זה תהיה דרישה מהבנק הגובה להעביר את הכספים לבנק המלווה, על מנת שהאחרון ינפיק לרוכש ערבות חוק מכר. אין בכוונתנו לבחון נסיבותיו של כל מקרה, הואיל ונראה כי האחריות הבסיסית מוטלת כאן הן על הבנק הנמשך והן על הבנק הגובה שווה בשווה. אמנם בפועל הבנק הגובה יידרש לתקן את העוול שנגרם לרוכש, שהרי הכספים נמצאים ברשותו, אולם אין כאמור כדי למנוע ממנו לדרוש חלק מנזקו מהבנק הנמשך" (נספח ב' לתגובת המשיב).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ