פרקליטות מחוז מרכז נ' אלטורי ואח'

החלטה בעניינו של המשיב 10

בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב.

נגד המשיב הוגש כתב אישום, כחלק מכתב אישום כולל כנגד נאשמים נוספים, כאשר ביחס אליו נטען באישומים השמיני והתשיעי כדלקמן:

באישום השמיני בעמוד 14, מיוחסת לו עבירה של סחר בסם מסוכן, בכך שנטען, כי התקשר למשיב 1 וביקש לרכוש ממנו 20 יחידות סם מסוכן מסוג אקסטזי, תמורת 1,000 ש"ח, ובהמשך הדרך ביקש להחזיר לידיו של משיב 1, 300 יחידות אקסטזי שרכש ממנו קודם לכן, מכאן למדה המבקשת כי הוא סחר בסם האמור עם משיב 1.

באישום התשיעי, נטען כי ביום 6.1.14 החזיק המשיב סם מסוג קנאביס במשקל 0.55 גרם וסם מסוג חשיש במשקל של 0.30 גרם בביתו וכן משקל אלקטרוני שנועד למדוד כמויות סמים.

ב"כ המשיב כפר בקיומן של ראיות לכאורה, אולם ביחס לאישום התשיעי, אישר כי הסם נתפס בביתו, אולם לטענתו מדובר בסם לשימוש עצמי. עוד טען, כי המשקל האלקטרוני שייך לאשתו.

אומר כבר עתה, כי לב הבקשה אינו ביחס לאישום התשיעי, שברור לכל כי אם היה עומד בפני עצמו, לא היה מוביל לבקשה למעצרו עד תום ההליכים.

אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה לאישום התשיעי, והן מבוססות על עצם תפיסת הסמים והמשקל בבית, למרות גרסת אשתו, כי מצאה את המשקל, שתתברר במשפט עצמו, אך זאת בהסתייגות שלפיה לא ראיתי ראיות המלמדות כי המשיב החזיק את המשקל כנטען בסעיף 2, כלומר "משקל אלקטרוני שנועד למדוד כמויות סמים שמכר הנאשם 10 ללקוחות".

ביחס לאישום השמיני, אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה בהסתייגויות הבאות:

האישום השמיני מבוסס על שיחות שנקלטו בהאזנת סתר כדין, בין משיב 10 למשיב 1.

ראשית, אפנה למזכר זיהוי קולות מאת השוטרת מיכל הלפרין, שלפיו היא זיהתה את הדוברים בשיחות שאותן אפרט, כמשיבים 1 ו-10.

בהחלט יש מקום לשאלה, על סמך מה, ובאיזה מומחיות הצליחה השוטרת לזהות את הקולות, שכן נראה כי היא מסתמכת כעוגן על שיחה 792 בלבד, ואין כל יתרון בזיהוי כזה על פני יתרון של אדם אחר המאזין לשיחה. אין מדובר במי שמכירה את המשיב מן העבר.

ולהלן השיחות:

אפנה לשיחה 627 מיום 29.9.13, שם פונה משיב 1 למשיב 10 ומשיב 1 אומר לו "תסתכל יש לי מתוק... מתוק, מתוק, אקסאל, אם יזמן לך מישהו שרוצה תגיד לי... לפי 50... טוב?... לא משהו אחר... הוא רדבול זה האקסל" ומשיב 10 שואל בכמה, משיב 1 משיב ב-50.

אפנה לשיחה 628, שם משיב 1 מציע למשיב 10 "קח 20-30 אין לי בעיה אבל כאילו לא 1, 2 בעיה" ומשיב 10 משיב "בסדר" ושואל "יעני ה-20 זה אלף לא?", משיב 1 משיב לו בחיוב.

אפנה לשיחה 706.

אפנה לשיחה 728 מיום 30.9.13 שם המשיב 10 פונה למשיב 1 ואומר לו "את ה-300 לקחו ממנו, ואת ה-300 לא לקחו ממני יא גבר, אומר לי למה זה?... אני רוצה להחזיר לך אותם, 300".

שיחות אלה מקימות את לב האישום הנטען.

השאלה שמעלות שיחות אלה, האם השניים מדברים על עסקת סחר אקסטזי, באישומים המפורטים באישום השמיני.

ב"כ המבקשת הפנתה למזכר מאת רכז מודיעין, שם הוא מפרט קודים של שיחה העולים מכל השרטוט בפרשה.