פרץ נ' מילגרום ואח'

החלטה

בפניי בקשת המבקשת לחייב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

לטענת המבקשת, בנסיבות התובענה דנן יש לקבוע הפקדת ערובה בשיעור משמעותי שכן המדובר הוא על משיב בעל עבר פלילי עשיר, אשר ריצה עונשי מאסר ממושכים, והן מאחר והמדובר הוא על תביעת סרק.

"תכלית תקנה 519 לתקנות סדר הדין היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, בפרט כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים. אולם על מנת למנוע מצב שבו הגישה לבית המשפט תתאפשר רק לבעלי אמצעים, נקבע כי על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו בגדרי התקנה האמורה במתינות ובאופן זהיר". (רעא 1007/08 עיזבון המנוח עלי ג'אליה נ' מדינת ישראל).

בהחלטה על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת על בית המשפט לבחון את סיכויי התביעה להתקבל, זאת כמובן, מבלי לקבוע מסמרות לעניין תוצאות ההליך.

טרם הוברר מכלול הנסיבות שהובילו לירי על המשיב והדבר מצריך עריכת בירור עובדתי.

משכך, בשלב זה, אינני סבורה כי ניתן לקבוע עמדה חד משמעית באשר לסיכויי התיק.

העובדה כי הושתו על המשיב, לטענת המבקשת, 17 חודשי מאסר לאחר מועד ביצוע העבירה מיום 24.5.05, אין בה כדי להעיד כי לא ניתן יהיה להיפרע מן המשיב במקרה בו יידרש לשאת בהוצאות המבקשת.

גם השיהוי בהגשת התביעה אין בו כדי להצדיק הפקדת ערובה.

אשר על כן הבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת נדחית בזאת.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ב, 08 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: