פרץ נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקשת לאחר שביצעה לכאורה עבירת מהירות בניגוד לתקנה 54(א) בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

ב"כ המבקש לא הסכים כי בידי המדינה ראיות לכאורה, וביחס לשאלת המסוכנות טען כי המבקשת נוהגת כ-3 שנים ועברה התעבורתי אינו מכביד כלל.

ביחס לראיות טען כי המבקשת נעצרה לאחר מרחק רב, רכב אחר נסע לפניה וכי היא לא הסכימה מייד עם השוטר ביחס למהירות שיוחסה לה.

ב"כ המדינה טענה כי בידי המדינה ראיות לכאורה, ומסוכנות המבקשת נלמדת מהמהירות הגבוהה בה נהגה לכאורה (139 קמ"ש במקום 90 קמ"ש) על רקע ותק נהיגה קצר.

עוד טענה כי המבקשת הודתה הלכה למעשה במיוחס לה בפני השוטר ואף הסבירה מדוע נהגה מהר – לצורך עקיפת רכב אחר.

דיון –

בבשפ 02 / 8450 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל 02 (5) 55, עמוד 2 נקבע:

" מסקנת המשטרה כי ראוי לפסול את העורר לנהיגה בפסילה מינהלית ל-30 יום הינה במיתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. סמכות הפסילה מכח סעיף 47 לפקודה הינה סמכות בעלת אופי מינהלי שחלים עליה כללי המשפט המינהלי (בש"פ 2296/92 ליפשיץ נ' מדינת ישראל, תק' על' 92 (2) 2304). במקרה זה לא נמצא פסול במעשה המינהלי הנדון. "

בשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 96 (1) 263], עמוד 2 נקבע:

" תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה."

ואילו בבשפ 02 / 8450 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל 02 (5) 55, עמוד 2 נקבע חד משמעית -

"נסיונו של העורר להביא את בית המשפט לבחינה פרטנית של חומר הראיות, ובכלל זה עריכת השוואה בין נתוני דוחות המשטרה ונסיון להסיק מהם על מהירות הנסיעה אינו מתאים לשלב זה של ההליך. ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית. אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה. "

ומן הכלל אל הפרט –

נגד המבקשת יש ראיות לכאורה בתיק החקירה.

מכשיר הליזר נבדק בתחילת המשמרת ובסיומה.

המדידה בוצעה ממרחק של 226.6 מטר (פחות מ-300 מטר)

הרכב הנמדד היה בתנועה מתקרבת וכל נתוני המדידה תואמים לכאורה מצב בו המדובר במדידה תקינה העולה בקנה אחד עם הכללים אשר נקבעו בפרשת עטייה לוי ע"י בית המשפט העליון.

החלטת הקצין הפוסל סבירה ונכונה מה גם שהתקבלה לאחר שימוע כדין.

לא מצאתי כל פסול בהחלטה זו.