פרץ נ' אלרועי

פסק דין

1.לפני תביעה לסילוק יד ולהשבת מצב לקדמותו. התביעה מתייחסת לשימוש בשטח מקרקעין המשמש - נכון למועד הדיון - כחניה.

2.השטח עליו נסב הדיון הינו בן 20.11 מ"ר וצמוד למבנה ברחוב ריינס 29 בתל אביב (להלן: "השטח" או "החניה").

3.הנתבע (להלן גם: "אלרועי") ורעייתו (גב' אלרועי) רכשו בשנת 1989 או בסמוך לכך את הבעלות בבניין כולו (שברחוב ריינס 29), מאת הבעלים הקודם.

4.בעת שרכשו אלרועי את הזכויות בבנין, כבר היה התובע (להלן גם: "פרץ") בעל חזקה בעסק שנמצא בחזיתו של הבנין, בקומת הקרקע. פרץ היה דייר מוגן והפעיל במקום מספרה. פרץ פעל במקום מאז שנת 1973 (או 1975 – ר' סע' 8 לכתב התביעה).

פרץ שילם דמי שכירות (של דייר מוגן) לבעלים הקודם של המבנה, ולאחר שהמבנה נרכש על ידי אלרועי, שילם את דמי השכירות לאלרועי.

5.בשלב מסוים הסכימו הצדדים (פרץ ואלרועי) להתקשר בהסכם בו ימכרו בני הזוג אלרועי (בעלי הבנין) לפרץ (הדייר המוגן) את הזכויות בנכס בו החזיק פרץ זה מכבר. כן סוכם כי הצדדים יפעלו לכך שיעודו של הנכס (שהושכר מלכתחילה למטרת "מגורים וניהול מספרה", ובפועל שימש כמספרה), ישונה ברישומי העיריה ל'דירה'.

6.בין הצדדים נחתם הסכם מיום 4.9.07 (להלן: "הסכם המכר") המתייחס לדירה בקומת קרקע בגוש 7113 חלקה 110/11 (נספח ג' לתצהיר פרץ).

7.לאחר שבוצעו הליכים ברשות המקומית, הוכר הנכס כדירה (להלן לעתים: "הדירה"). הדירה מסומנת בתשריט הבית המשותף כדירה מס' 11.

8.הזכויות בדירה עברו על שמו של פרץ בלשכת רישום המקרקעין. לפי רישומי לשכת רישום המקרקעין וצו הבתים המשותפים, השטח המשמש כחניה, צמוד לדירה מס' 11.

9.המחלוקת בין הצדדים כפי שעלתה מכתבי הטענות, הינה בשאלה - האם במסגרת הסכם המכר נמכרה לפרץ גם החניה, אם לאו.

תמצית הטיעונים

10.במסגרת כתב התביעה טוען פרץ כי הוא הבעלים של הדירה, כי השטח (המשמש כחניה) צמוד לדירה, וכי דרך שטח זה נכנסים לדירה. מוסיף פרץ וטוען בכתב התביעה, כי למרות שהשטח הוא בבעלותו, תפס בו אלרועי חזקה, הסיר את המדרגות שהובילו אל מרפסת הדירה, חסם אותו ואינו מאפשר לפרץ לעשות בו שימוש. משכך דורש פרץ כי תינתן לאלרועי הוראה לסלק ידו מהשטח, לאפשר לפרץ חזקה בלעדית בו ולהחזיר המצב לקדמותו (ע"י בנייה מחדש של מדרגות למרפסת, במקומן הקודם).

11.במסגרת כתב ההגנה שהגיש אלרועי נטען כי הסכם המכר במסגרתו רכש פרץ זכויות, התייחס אך ורק לדירה ולא לחניה. לשיטת אלרועי, כך עולה מההסכם ומהדיווח לרשויות המס. עוד נטען כי בא כוחו של פרץ, עו"ד רותם, שהוא שערך את הסכם המכר, היה ער להסכמות בין הצדדים ולכך שהמכר אינו כולל את החניה.

לשיטת אלרועי, השטח הוכשר כחניה והותקן בו מחסום עוד קודם למועד הסכם המכר. כן נטען כי השטח הושכר לפרץ לאחר הסכם המכר וכי פרץ, מטעמיו, העביר את המדרגות למרפסת אל צידה השני.

12.אין באמור כדי למצות את טעוני הצדדים בכתבי הטענות אלא להוות רקע לדיון בלבד.

הערות דיוניות

13.כתב התביעה הוגש מלכתחילה למפקחת על רישום מקרקעין. שם גם הוגש כתב ההגנה.

14.בהחלטה מיום 8.1.2009 מאת גב' מירה אריאלי, מפקחת בכירה על רישום מקרקעין בתל אביב, צוין כי אין למפקח על רישום מקרקעין סמכות לדון בהליך, באשר מדובר במחלוקת בנוגע לפירוש הסכם מכר. לפי ההחלטה, הועבר התיק לבית משפט השלום (עם "סיבוב" בבית המשפט המחוזי).

15.בקדם משפט שנערך ביום 24.3.09 הצהירו הצדדים כי מוסכם שבית משפט זה מוסמך עניינית לדון בתביעה, כולל שאלת הבעלות בשטח נשוא המחלוקת.