פרנקל נ' עבדייב

פסק דין

1.תביעה בגין תאונת דרכים שארעה בתאריך 2.4.09 בשעת לילה, ברחוב הנרייטה סולד בקריית ים.

2.לטענת התובע - נהג אלי בוגנים (להלן: "הנהג") ברכבו בעת ההתרחשות. רכב התובע שהינו מונית נסע בנתיבו. רכב הנתבעת עמד בסמוך לתאי חניה הממוקמים לאורך הנתיב. רכב הנתבעת החל בכניסה לתא חניה, מימין לנתיב הנסיעה ורכב התובע עקפו. בעת הכניסה לתא החניה נכנס רכב הנתבעת באופן פתאומי לנתיב נסיעת רכב התובע. הנהגת ברכב הנתבעת לא שמה לב לעקיפה. בנסיבות אלה, פגע רכב התובע ברכב הנתבעת.

3.לטענת הנתבעת - נהגה בתה, דיאנה לוריה (להלן: "הנהגת") ברכבה. רכבה עמד בכניסה לתא החניה ורכב התובע הגיע ופגע בחלקו הקדמי שמאלי של רכבה. סבורה הנתבעת, כי האחריות לאירוע רובצת לפתחו של הנהג ברכב התובע, אשר נהג בחוסר זהירות, לא נתן דעתו למתרחש בכביש ולא הסיט את רכבו על מנת למנוע את התאונה.

4.בדיון שהתקיים בפניי העידו הנהג ברכב התובע והנהגת ברכב הנתבעת.

כן הוגשו לתיק בית המשפט תמונות צבעוניות של רכב הנתבעת, הודעת הנתבעת לחברת הביטוח המבטחת את רכבה ודו"ח פעולה של שוטר שזומן למקום.

הנהג העיד, כי הנהגת נסעה אחורנית ונכנסה לנתיבו, שכן לא שמה לב שעקף את רכבה. הנהג התייחס להודעה שנמסרה לחברת הביטוח מטעמו ולא ידע להסביר מדוע נרשם כי הוא אחראי לתאונה.

הנהגת העידה, כי זיהתה תא חניה פנוי בין שני רכבים, מימין לנתיב הנסיעה, נעצרה בצמוד לרכבים, אותתה, בחנה כי היא אינה מפריעה לאיש והחלה להיכנס לתא החניה בנסיעה אחורנית. בעת הכניסה, בהיות רכבה אלכסונית לתא החניה, כאשר חלקו של הרכב כבר היה בתא החניה, חשה במכה בפינה השמאלית קדמית של רכבה. רכבה התיישר לכיוון המדרכה ואף פגע ברכב נוסף שחנה מלפנים. הנהגת הסבירה, כי לא הסיטה את רכבה כלל ועיקר.

לאחר הדיון, מבלי לקבל את רשות בית המשפט וללא שניתנה תגובת הנתבעת, הועברו לתיק בית המשפט שני מסמכים לפיהם בהודעה על מקרה ביטוח שמסר הנהג חלה טעות. למותר לציין כי הדברים לא נרשמו על גבי תצהיר ערוך כדין.

5.נטל ההוכחה בדוננו מוטל על התובע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות במסמכים ובתמונות שהוגשו במהלך הדיון, לאחר שהקשבתי לגרסאות שני הנהגים המעורבים באירוע והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי, לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים, לא מצאתי נימוק ממשי המצדיק להעדיף את גרסת הנהג על פני גרסת הנהגת.

הפגיעות ברכב הנתבעת מצביעות על פגיעת רכב אחר ברכבה. בעקבות הפגיעה נוצרה מעיכה מעל הגלגל השמאלי קדמי המשך לדלת הנהג.

על פי דברי הנהג, עקף הוא את רכב הנתבעת. משכך, היה עליו לשים לבו לאופן כניסת רכב הנתבעת לתא החניה.

הנהגת העידה, כי כלל לא שמה לב להגעת רכבו של התובע למקום ובטרם נכנס רכבה לתא החניה בחנה כי אינה מפריעה לאיש. מצאתי את גרסת הנהגת מהימנה.

גרסת הנהגת נתמכת בנזקים שנגרמו לרכב הנתבעת. לו היה רכבה סוטה לנתיב הנסיעה העיקרי, ניתן היה להניח שהפינה השמאלית קדמית ברכבה היתה נפגעת.

נראה בבירור כי הנהג ברכב התובע ראה את רכבה של הנתבעת נכנס לתא החניה והיה עליו להמתין עד שרכבה של הנתבעת יסיים את כניסתו ורק אז להמשיך בנסיעה.