אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פרי נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בע"מ ואח'

פרי נ' קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 04/06/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
12775-12-11
31/05/2012
בפני השופט:
דליה גנות

- נגד -
התובע:
ליליאן פרי
הנתבע:
1. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בע"מ
2. אליעזר פרץ (המנוח)
3. אורלי פרץ
4. הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1. הנני מאשרת את ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בנושא מינוי המומחים ונותנת לו תוקף של החלטה.

2. התובעת, ילידת 6/2/59 נפגעה בתאונת דרכים ביום 11/12/04.

בתאונה זו נהרג אבי המשפחה, ושתי בנות המשפחה נפצעו.

החלטה זו מתייחסת לבקשה למינוי מומחים רפואיים שהוגשה על ידי אֵם המשפחה הגב' ליליאן פרי.

3. התובעת עותרת למינוי מומחים רפואיים בתחומים הבאים: פסיכיאטריה; אורתופדיה; כירורגיה; נוירולוגיה; פלסטיקה.

4. הנתבעת 1 – קרנית – מתנגדת למינוי מומחים, כמפורט בבקשתה ואילו הנתבעים 4-2 מסכימים למינוי מומחה בתחום הנפשי אולם מתנגדים למינוי המומחים הנוספים המבוקשים.

5. זה המקום להבהיר, כי עיקר התנגדות הנתבעים למינוי המומחים, שמבוקש למנותם נובע מהיעדר עדות על קיומו של רצף טיפולי באיזה מהתחומים המבוקשים, וזאת בהסתמך על הפסיקה בנושא מינוי מומחים רפואיים.

6. ב"כ התובעת מודע לבעייתיות שבהיעדר רצף טיפולי, אולם הוא מפנה להחלטת בית המשפט העליון (כב' השופט צ. זילברטל) ברע"א 3000/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם) (להלן: "ההחלטה") על פיה בכל מקרה של ספק יש למנות מומחים, וכי עדיף שיוברר בדיעבד שמדובר במינוי מיותר מאשר שלילת אפשרותו של התובע לנסות ולהוכיח את טענותיו במישור הרפואי.

7. אין כל ספק, כי ההחלטה האמורה הינה החלטה חדשנית משהו, שכן היא מבטלת לכאורה את הפסיקה ארוכת השנים והמושרשת בדבר הצורך בהוכחת רצף טיפולי לצורך מינוי מומחה על ידי בית המשפט, והעולה ממנה הוא, שדי למעשה בתלונה בודדת אחת על מנת שבית המשפט ימנה מומחה רפואי, ואינני משוכנעת שזו הייתה כוונת בית המשפט העליון במתן החלטה זו.

אין חולק, כי בתביעות המוגשות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 יש לזקוף כל מקרה של ספק לזכות התובע, השאלה היא: מתי מתעורר ספק, שיש לזוקפו לזכות התובע. האם תלונות בודדות בסמוך לתאונה מהוות ספק? ואם הוברר, כי למעט אותן תלונות לא היה כל צורך בטיפול רפואי כלשהו במשך שנים, האם עדיין מדובר בספק? הנני סבורה שלא.

הנני בדעה, כי בבוא בית המשפט ליתן החלטה בבקשה למינוי מומחים רפואיים, חובה עליו לעשות שימוש מושכל בשיקול דעתו, ולשלב במסגרת שיקוליו בעת מתן ההחלטה בין עצם העלאת התלונות והטיפול שניתן בגינן, ככל שניתן, לבין משך הזמן של מתן הטיפול, וחשוב מכך פרק הזמן שחלף ללא קבלת כל טיפול, שאם לא כן נמצא עצמנו במדרון חלקלק של מינויים רבים ומיותרים המכבידים על ניהול התובענה ומייקרים מאד את עלותה, מטרה בה אין אנו חפצים.

8. מינוי בתחום הנפשי – הנתבעת 1 מתנגדת למינוי מומחה בתחום הנפשי ואילו הנתבעות 4-2 מסכימות למינוי בתחום הנפשי.

אין חולק, כי התובעת לא פנתה לקבל טיפולים בתחום הנפשי, ובפועל אף לא קיבלה טיפולים כאלו. אמנם מתיקה הרפואי של התובעת בקופת חולים עולה, כי במהלך השנה שלאחר התאונה קיבלה מספר מרשמים לטיפול בתרופת ציפרלקס, כל מרשם לחודש ימים, אולם להבנתי ניתנו המרשמים על ידי רופא משפחה ולא על ידי פסיכיאטר, וכפי שציינתי, אין כל אזכור בתיקה של התובעת לביקור, או קבלת טיפול אצל רופא פסיכיאטר.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה, שמדובר בתאונת דרכים קטלנית, בה קיפח את חייו אבי המשפחה, והתובעת ובנותיה נפצעו, קרי: התובעת נאלצת להתמודד הן עם מות בעלה והן עם פציעתה ופציעת בנותיה, מצב שאינו פשוט כלל וכלל.

ודוק: אין כל ספק שהתאונה ותוצאותיה הקשות הותירו את חותמן על התובעת ושינו את חייה, אלא שלא לי לקבוע, ללא מינוי מומחה רפואי, האם לקתה התובעת בנכות נפשית כתוצאה מכך, אם לאו, מה עוד שיש בהחלט אפשרות למשל, שהתובעת לא לקתה בנכות נפשית, אולם היא זקוקה לסיוע טיפולי בתחום הנפשי. כל אלו מצדיקים לעניות דעתי מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

9. מומחה בתחום האורטופדי - מדו"ח מד"א עולה, כי התובעת סבלה משברים בגפיים עליונות ותחתונות, ובבדיקת CT שנערכה בבית החולים נמצאו שברים מרובים בצלעות, שבר בסקפולה משמאל, שבר קווי בסטרנום וסימני חבלה בבית החזה.

עוד עולה מהתיעוד הרפואי, שהתובעת סבלה מכאבים במשך זמן רב, ולפחות עד סוף שנת 2005 נזקקה למשככי כאבים, לרבות שימוש במדבקות מורפיום.

דומני, כי די בכל אלה כדי להוות ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

10. מומחה בתחום הכירורגיה – בעקבות פציעתה בתאונה עברה התובעת ניתוח בטן, אשר במהלכו זוהה דימום בטני, והרופאים נאלצו לכרות כ-15 ס"מ מהמעי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ