פרידמן נ' לוי

החלטה

במסגרת הדיון שהתקיים לפניי ביום 8.12.11 בבקשת המבקש לביטול פסק בורר שניתן על ידי הרב מרדכי הלפרין ביום ג' מנחם-אב תשע"א, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, כמפורט בפרוטוקול הדיון האמור. להלן נוסח ההסכם:

ב"כ הצדדים: אנו שמענו את הצעת בית המשפט כי בהתאם למגעים שכבר התקיימו בינינו בימים האחרונים, תועבר שאלת תקפותו של פסק הבורר נשוא ההליך שבפני בית המשפט להרכב דיינים בבית דין צדק קהילות האשכנזים שבביתר עלית בראשותו של הרב ברוורמן. לבית הדין האמור תופנה השאלה האם פסק הבורר שניתן על ידי כב' הרב הלפרין תקף ומחייב כן או לא. הצדדים יצהירו כי מחויבים לכל החלטה שתתקבל בבית דין בביתר עלית ואם יוחלט שפסק הדין של הרב הלפרין תקף כי אז יכבדו שני הצדדים את פסק הדין, בעוד שאם יבטלו את פסק הבורר גם החלטה זו תתקבל במלוא הכבוד הראוי על ידי שני הצדדים כפסק דין מחייב. במקרה שיבוטל הפסק, מקבלים הצדדים על עצמם כבר עתה את סמכותו של בית הדין של הרב ברוורמן במותב תלתא להכריע בסכסוך שבין הצדדים לגופו וגם פסק הדין שיינתן על ידם אם ידונו בסכסוך לגופו יתקבל על ידי שני הצדדים. כל האמור בכפוף לכך שיקבע בית המשפט מסגרת זמן באופן שבית הדין ישלים את מלאכתו בשאלה ראשונה, קרי, שאלת תקפותו של פסק דינו של הרב הלפרין לפני מועד הוכחות שמבקשים הצדדים שייקבע בבית משפט זה באשר לבקשה לביטול למקרה שלא תינתן החלטה בשאלה זו על ידי בית הדין עד למועד שייקבע כאמור. למען הסר ספק, אם יבוטל הפסק בבית הדין של הרב ברוורמן וינהלו הדיינים את התיק לגופו, מגבלת הזמן האמורה לא תחול על ההליך להכרעה לגופו, כשכוונת הצדדים כי מגבלת הזמן האמורה תחול אך ורק לגבי ההכרעה המתבקשת בשאלה הראשונה לגבי תקפות פסק דינו של הרב ברוורמן בלבד.

הסכמות הצדדים קבלו תוקף של החלטה בסיום הדיון האמור.

בעקבות ההסכמה הנ"ל, אכן הועברה שאלת תקפותו של פסק הבוררות להכרעת הרכב דיינים בבית דין צדק קהילות האשכנזים שבביתר עלית בראשותו של הרב ברוורמן, וניתנה החלטה ביום כ"א טבת תשע"ב. מאחר שהצדדים חלוקים כעת בדעתם באשר למשמעות ההחלטה האמורה והשלכותיה למימוש ההסכם הדיוני דלעיל, אני מביא בזה את המסמך במלואו:

בית דין צדק

קהילות האשכנזים ביתר עילית

החלטת ביניים

בדו"ד שבין הרב ישראל לוי – התובע

לבין הרב מש"י פרידמן – הנתבע

בעניין: פסק בוררות

לאחר שהצדדים קיבלו את סמכות בית הדין ולאחר שמיעת טענות הצדדים מפיהם ומפי כתבם ולאחר העיון בזה, הוחלט כדלהלן:

החלטה והצעה

א. למעשה לאחר שהצדדים חתמו על סמכותו של הרב הבורר, למרות הטענות שהועלו, אי אפשר לבטל את פסה"ד שניתן על ידו.

ב. אולם למרות האמור, מכיוון והרב הבורר עצמו הבין כי עליו לתת פתחון פה אחרון לנתבע, כדי להעלות או לסיים את טענותיו, וכפי שעלה מההזמנה שנשלחה לצדדים לדיון נוסף, וזאת גם בהתחשב בזמן הארוך שעבר מהדיון האחרון ועד ההזמנה לדיון המחודש, הרי במה שהנתבע ענה שאינו מסכים לדון בפני הרב הבורר מטעמיו ונימוקיו הוא, אי אפשר להפסיד לו את זכות הטענה, שאולי הייתה משנה את דעתו של הרב הבורר.

ג. לפיכך לדעתנו יש לממש זכות זו שניתנה לנתבע ע"י הרב הבורר ולא מומשה על ידו, באופן שיישב את דעתו של הנתבע.

ד. ולכן אנו מציעים, כי הסמכות לפסוק אכן תישאר בידי הרב הבורר, לפי התחייבות הצדדים, הרי לדיון לשמיעת טענות הנתבע יצטרף הגר"נ לינדר, שישב בשעתו בדין זה, [או רב ודיין אחר], למרות והסמכות תישאר בידי הרב הבורר.

וע"ז באעה"ח ביום שני כ"א לחודש טבת תשע"ב.

נאום (-)

נאום (-)

נאום (-)