פריג נ' רעד

פסק דין

1. התובע טוען כי מסר את רכבו לתיקון במוסך של הנתבע, וכי שילם לנתבע 5,800 ₪ על חשבון עלות התיקון (בסך 7,000 ₪, על פי כתב התביעה, או 7,500 ₪, על פי עדותו של התובע בביהמ"ש), אך הנתבע לא החזיר לידיו את הרכב.

התובע תבע מהנתבע 15,000 ₪, עלות הרכב בצירוף הסכום שלטענתו שילם לנתבע על חשבון התיקון.

2. הנתבע טוען כי מסירת הרכב לתיקון לא נעשתה כלל על ידי התובע, אלא על ידי מר יעקב זוזל, אשר אין מחלוקת שהיה בעליו של הרכב בעת מסירתו למוסך הנתבע, באוגוסט 2010.

הנתבע טוען כי את ההסכם לגבי תיקון הרכב הוא ערך עם זוזל בלבד, כי לא נקשר כל הסכם בינו לבין התובע, וכי הוא לא קיבל מהתובע תשלום עבור תיקון הרכב, אלא רק מזוזל.

הנתבע טוען כי זוזל הביא את הרכב למוסך שלו בגרירה, וכי לאחר שבדקו הוא הודיע לזוזל כי לא יוכל לתקנו וביקש להוציאו מהמוסך. בשל הפצרותיו של זוזל סוכם לבסוף, כי הנתבע יטפל בביצוע תיקון הרכב במוסך בטול-כרם, וכי זוזל ימסור לנתבע את הכסף עבור התיקון, על מנת שהנתבע ישלמו לבעל המוסך בטול כרם, וזאת - מבלי שתהא אחריות עבור התיקון.

הנתבע טוען כי עסקה זו בוצעה כפי שסוכמה. תיקון הרכב התמשך על פני תקופה בת למעלה משבעה חודשים, ולאחר שהושלם, הוחזר הרכב מהמוסך בטול כרם למוסך הנתבע, ושם נמסר לידי זוזל, ביום 28.3.11.

לכתב ההגנה צורף מסמך מפורט, חתום בידי זוזל (צורפה למסמך אף תעודת הזהות של זוזל), ובו מפורט עניין תיקון הרכב במוסך בטול כרם והחזרתו לזוזל בתום התיקון, כפי שתואר בכתב ההגנה.

3.במסמך של זוזל צויין כי התובע התעניין ברכישת הרכב, ואף הגיע עם זוזל למוסך של הנתבע, אך בסופו של דבר לא יצאה מכירת הרכב לפועל, נכון לחודש ינואר 2011.

התובע טוען כי רכש את הרכב מזוזל עבור אחיו, ולראייה - צירף לכתב התביעה טופס רישום שינוי בעלות רכב, ולפיו הועברה הבעלות ברכב אל מר יוסף פריג' (אחיו של התובע), וזאת ביום 5.1.11.

הנתבע טוען כי לא ידע כלל על מכירת הרכב מזוזל ליוסף פריג', והדבר נודע לו לראשונה עם קבלת התביעה. הנתבע טוען כי אין לו כל קשר לעסקת מכירת הרכב, שכאמור לא ידע עליה בזמן אמת, וכי בעל דברו היחיד היה זוזל, ולא היה כל הסכם בינו לבין התובע.

4.לא נערך מסמך בכתב בעניין תיקון הרכב, ולא הוצג כל מסמך לגבי התשלום או התשלומים עבור התיקון.

המסמך היחיד שבנמצא, נוסף על טענותיהם של הצדדים, הוא המסמך של זוזל שצויין לעיל, אשר תומך בגירסת הנתבע.

התובע טען בביהמ"ש כי יש לו עד לכך ששילם לנתבע עבור התיקון, אך נוכחותו של עד כזה בעת התשלום הנטען לא נזכרה בכתב התביעה, והתובע לא הביאו לעדות.

אציין כי זמן מה לאחר שהסתיימה שמיעת התיק, והנתבע כבר עזב את ביהמ"ש, חזר התובע בליווית שני אנשים וטען כי אחד מהם הוא העד שרצה להעיד, אך כאמור, הדבר היה לאחר ששמיעת התיק כבר הסתיימה והנתבע כבר עזב.

התובע יכול היה לזמן את זוזל לעדות, על מנת לנסות להפריך את האמור במסמך שלו, אך הוא לא עשה כן. התובע טען כי הוא מתקשה בקריאה ולא קרא את כתב ההגנה ואת המסמך של זוזל שצורף אליו, אך משיזם התובע את ההליך והגיש את התביעה, שומה היה עליו לנהל את תביעתו כנדרש.

בעדותו בביהמ"ש אישר התובע, כי זוזל הוא שלקח את הרכב מהמוסך של הנתבע, דבר שתומך באמור במסמך של זוזל ובכתב ההגנה.

ככל שיש לתובע טענה כנגד הנתבע, בשל כך שמסר את הרכב לזוזל כחודשיים וחצי לאחר שהועבר לבעלות אחיו של התובע, טענה כזאת היתה יכולה לעמוד, רק לו הוכיח התובע, כי הנתבע ידע על העברת הבעלות ברכב מזוזל אל אחיו של התובע, וכן - מה הקשר בין העברת הבעלות ברכב לבין עסקת תיקון הרכב, אשר נקשרה בין הנתבע לבין זוזל.

כאמור, אין מחלוקת כי בעת מסירת הרכב למוסך הנתבע, הוא היה בבעלותו של זוזל.

5.התובע לא הוכיח את תביעתו. הוא לא הפריך את גירסת הנתבע, שהיא הגיונית כלשעצמה ונתמכת במסמך המפורט של זוזל. התובע לא הוכיח, איפוא, כי ההסכם לגבי תיקון הרכב נערך כל עיקר עמו, ולא עם זוזל, וכי הוא ששילם עבור התיקון, ולא זוזל.