אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פס"ד בנוגע לתביעות הדדיות בקשר להסכם מכר דירה בין אדם לחותנו לשעבר

פס"ד בנוגע לתביעות הדדיות בקשר להסכם מכר דירה בין אדם לחותנו לשעבר

תאריך פרסום : 17/02/2019 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
55322-07-15,63358-05-17
01/01/2019
בפני השופט:
בן שלו

- נגד -
התובע (נתבע בתמ"ש 63358-05-17):
ש.ס.
עו"ד אלי בן חנן ועו"ד דן מלכיאלי (בתמ"ש 6358-05-17)
הנתבעים:
1. א.א.א. [התובע בתמ"ש 63358-05-17)
2. ח.ס.א.

עו"ד ישי מדלסי [בשם נתבע 1]
פסק דין
 

 

שתי תביעות שעניינן, למעשה, אחד – הסכם מכר דירה מיום 24.01.10 (להלן: "ההסכם").  במסגרת הסכם זה מכר אדם דירה שרכש לפני נישואיו, למי שהיה אותה העת חמו. טענת המוכר עתה, היא כי מדובר בהסכם למראית עין.

 

תביעה אחת, תמ"ש 55322-07-15, היא תביעה למתן צו עשה שעניינו בעיקר אכיפת ההסכם ולצידו תביעה כספית, שהגיש אב כנגד ביתו וכנגד חתנו לשעבר (להלן: "תביעת ש'"). בתביעה זו מבקש האב לחייב את הנתבעים הן בפיצוי כספי בגין אי השבת הלוואות שנתן לנתבעים וכן לחייב את הנתבע לפצותו בגין הפרת ההסכם, שבמסגרתו רכש דירה מן הנתבע והחתן לא סילק את המשכנתא שרבצה עליה, בניגוד להסכם. עוד מבקש התובע בתביעה זו לחייב את הנתבע לסלק את המשכנתא על מנת שיוכל להעביר את הדירה על שמו.

בתביעה השניה, תמ"ש 63358-05-17, עותר החתן לשעבר, הוא הנתבע בתביעה הראשונה, לבטל את ההסכם, הואיל ולשיטתו מדובר בהסכם למראית עין בלבד (להלן: "תביעת א'").

 

מעתה ואילך, לנוחות הקריאה יכונו הצדדים בשמותיהם הפרטיים. כמו כן, ככל שתהיינה הפניות לפרוטוקול, ההפניות תבוצענה ביחס למספור העמודים כפי שמופיעים בפרוטוקול תביעת ש', אלא אם צויין אחרת.

 

 

            רקע כללי

  1.             ביום 2.6.02, כפי הנראה, רכש א' דירה מצדדי ג'. עסקינן בנכס הידוע גם כגוש       XXX חלקה X תת חלקה XX בדימונה (להלן: "הדירה"). כעולה מתמצית דיווח             המכירה שצורפה לכתב התביעה, שווי קניית הדירה המוצהר עמד על 353,952 ₪.        אישור ניתן כעולה מהתמצית ביום 18.8.02.

 

  1.             את חלקה הארי של התמורה בגין הדירה מימן א' באמצעות הלוואת משכנתא.

 

  1.             א' וח' נישאו ביום 8.10.07.

 

  1.             א'  וח' לא התגוררו בדירה, שהושכרה לצד שלישי בשכירות בלתי מוגנת.

 

  1.             ביום 24.1.10 נכרת ההסכם בין ש' ובין א'. במסגרת ההסכם רכש ש' מא' את הדירה           בתמורה לסך של 300,000 ₪, שתשלומם הוסכם בשלוש פעימות. הפעימה    האחרונה, בסך 120,000 ₪, היתה אמורה להשתלם לא' כנגד סילוקו את המשכנתא     שרבצה על הדירה (או גרירתה). בחלק האופרטיבי של ההסכם הצהיר המוכר (א') כי             יתרת המשכנתא לסילוק בגין הדירה עומדת על כ-            100,000 ₪. אין מחלוקת כי על    פי לשון ההסכם הוטל על המוכר (א'), לסלק את המשכנתא שרבצה על הדירה.

 

  1.             את ההסכם ערך עו"ד א.ס., בנו של ש' וגיסו דאז של א' (להלן: "א'").

 

  1.             אין גם כפי הנראה מחלוקת, כי בזמן כריתת ההסכם בנו א' וח' בית מגורים           שאת     בנייתו היו צריכים לממן.

 

  1.             לבקשת א' ערך ביום 22.7.10 שמאי המקרקעין א.ע. חוות דעת לעניין שווי הדירה,   נכון למועד עריכתו של הסכם המכר (להלן: "חוות הדעת"). על פי חוות הדעת עמד          שווי הדירה באותה העת על סך 309,700 ₪.  חוות הדעת הוגשה, כך נראה, לרשויות          המס במסגרת הדיווח על העסקה. אין כפי הנראה מחלוקת, כי דיווח הצדדים על             אודות ההסכם התקבל ואושר על ידי רשויות המס, עם הצגת חוות הדעת.

 

 

 

 

 

 

 

  1.             אין מחלוקת כי יתרת המשכנתא לא סולקה תוך שמחד המשיך א' לשאת בה עד      לפרוץ הקרע בינו ובין ח' ומאידך לא עמד ש' על אכיפת ההסכם כלשונו.

 

            אולם לצד זאת, א' וח' ערכו ביום 29.11.11 תצהיר, שבמסגרתו הצהירו שניהם בין היתר, את סכום התמורה שבהסכם (300,000 ₪) ; כי ש' שילם להם בסמוך למועד   כריתת ההסכם את מלוא התמורה ; וכי במועד עריכת התצהיר יתרת המשכנתא בגין      הדירה עמדה על כ-160,000₪, תוך התחייבות לפרעה בהקדם לשם העברת הזכויות             בדירה על שם ש' (להלן: "התצהיר"). את             התצהיר אישרה עו"ד ר.כ..

 

  1.             לימים, כפי הנראה בשנת 2013, אירע הקרע בין א' ובין ח' והם החלו בהליכי          גירושין.  א' עצמו הגיש ביום 1.9.13 את תביעת הגירושין כנגד ח' (נספח ו'

לתצהיר ש'). 

           

בשלב מסוים הפסיק א' לשלם את תשלומי המשכנתא (לטענתו, בשנת 2011 ; עמ' 52 לפרוטוקול).  לאחר שהבנק הממשכן החל לשלוח התראות, החל ש' לשלם בעצמו את תשלומי המשכנתא, לטענתו על מנת להימנע ממימושה של הדירה על ידי הבנק.

 

לעניין זה יוער כבר עתה, כי מתיעוד שצירף ש' לתצהיר העדות הראשית בתביעתו עולה כי ביום 1.9.13 -  אותו היום ממש שבו א' הגיש את תביעת הגירושין – נתקבלה הוראת ביטול להרשאה לתשלום בגין המשכנתא.

 

  1.             בשנת 2015 התגרשו א' וח' (הליכים נוספים ביניהם נידונו לפני בתמ"ש

            36868-08-13 ובתמ"ש 28054-06-16 ; פסק דין בתובענות אלה ניתן ביום 8.4.18.      כן התקיימו הליכים בבית הדין הרבני לרבות לעניין הרכוש).

 

            ההסכם

            הואיל וההסכם הוא ליבו של ההליך, להבהרת התמונה מצאתי לפרט את התניות    העיקריות הצריכות לענייננו מתוך ההסכם, כדלקמן:

            "...

....הואיל והמוכר מצהיר כי זכויותיו בדירה נקיות מכל חוב ו/או שעבוד ו/או צו הריסה ו/או זכות צד ג' כלשהי, למעט משכנתא לטובת בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: "הבנק") שיתרתה לסילוק נכון למועד החתימה על הסכם זה עומדת על סך של כ- 100,000 ₪  (מאה אלף שקבלים חדשים) (להלן:"המשכנתא") אשר תסולק כמפורט בהסכם זה שלהלן....

            .....

            מסירה החזקה

  1. בכפוף למילוי התחייבויות הקונה בהסכם זה ולהפקדת מלוא סכום התמורה בידי

            המוכר, תימסר החזקה בדירה לקונה עד ולא יאוחר מיום 1/3/2010

......

 

            התמורה

  1. בתמורה להעברת מלוא הזכויות בדירה על שם הקונה ויתר התחייבויות המוכר        לפי הסכם זה מתחייב הקונה לשלם למוכר את מחיר הדירה, אשר נקבע לסכום      של 300,000 ₪ (שלוש מאות אלף שקלים חדשים), במועדים ובאופן הבא:

.....

ב.         יתרת התמורה בסך 120,000 ₪ (מאה עשרים אלף שקלים חדשים שקלים חדשים) (להלן" יתרת התמורה") תשלום בהעברת בנקאית או בהמחאה בנקאית לפקודת המוכר, עד ולא יאוחר מיום 1/3/2010, במעמד מסירת החזקה בדירה, וכנגד סילוק או גרירת המשכנתא וכן המצאת כל המסמכים הדרושים לצורך רישום הזכויות בדירה ע"ש הקונה בלשכת רישום המקרקעין בבאר שבע.

ג.          הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ שתמסר למוכר ותשמש לפירעון המשכנתא הרשומה לטובת הבנק, והכל בהתאם לסכום הרשום במכתב הכוונות מאת הבנק (כך בהסכם – ב.ש).

ד.         ככל שבמועד תשלום יתרת התמורה לא יהיו בידי המוכר כל האישורים לרישום כהגדרתם להלן וכן אישור על סילוק או גרירת המשכנתא, תופקד יתרת התמורה, בנאמנות בידי עו"ד אל'.ס. (להלן: "עו"ד ס'"), אשר תועבר לידי המוכר רק לאחר שהמוכר יעביר לידי הקונה את כל האישורים לרישום (כהגדרתם להלן).

......

 

ה.         מובהר בזה כי, הקונה יוכל להקדים את מועדי התשלום הנ"ל. במקרה של הקדמת התשלומים תימסר לקונה החזקה בדירה מיד עם תשלום מלוא התמורה והוא יהיה זכאי לקבלת לתשלומי השכירות החל ממועד תשלום מלוא התמורה.

 

  • ...." (שם).

 

רקע דיוני

  1.             תביעת ש' הוגשה בחודש יולי 2015 ונקצבה כתביעה כספית על סך 377,698 ₪         ; מהם 285,198 ₪ נתבעו מא' ו- 92,500 ₪ נתבעו מח'.

 

בעקבות קדם המשפט שהתקיים ביום 24.12.15, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב    התביעה, שהתקבלה.

 

            ביום 2.8.16 הוגש כתב תביעה מתוקן בתביעת ש', במסגרתו התבקש מתן צו           עשה      וכן שונה הסכום הכספי שנתבע מכל אחד מהצדדים – 194,030 ₪ מא' ו-     134,000 ₪ מח'.

 

            כתב הגנה מתוקן מטעמו של א' הוגש בתביעת ש' ביום 31.10.16.

 

  1.             ח' לא הגישה כתב הגנה וככלל דומה כי איננה חולקת על האמור בתביעת ש'.

 

ביום 8.2.17 התקיים קדם משפט נוסף בתביעת ש', שבמסגרתו לא הגיעו     הצדדים להבנות וב"כ של א' הודיעה על הכוונה להגיש תביעה לביטול ההסכם.

 

  1.             ביום 28.5.17 הוגשה  תביעת א'. ביום 4.7.17 הוגש כתב הגנה בתביעת א'.

 

  1.             בישיבת קדם המשפט ביום 24.10.17 נקבעו שתי התובענות לשמיעת ראיות             בצוותא.

 

  1.             הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים וביום 25.2.18 נשמעו הראיות בשתי

התובענות בצוותא. במסגרת זאת נחקרו על תצהיריהם ש', א' ואל'. לא התבקשה חקירתה של ח'.

  1.             הצדדים            הגישו סיכומיהם ויש להכריע בתובענות.

 

 

            אפתח בתביעת א' תחילה.

 

            תביעת א' - תלה"מ 63358-05-17

 

            תמצית טענות א'

  1.             א' טוען כי יש להורות על ביטול ההסכם לאור הוראות סעיף 13 לחוק החוזים         (חלק כללי), התשל"ג – 1973, הואיל ועסקינן בהסכם למראית עין בלבד (להלן: "חוק החוזים").

 

  1.             לטענת א', הראיות שהוצגו משכנעות כי מדובר בהסכם פיקטיבי שלא יושם ולא      בוצע כלל. הרקע להסכם היה האמון שרחש לש', חמו אותה העת, ורצונו לחלצו             מאישומים וחשדות פליליים בהם היה נתון.

 

  1.             א' אינו מתעלם מן התצהיר, אולם טוען כי התצהיר נעשה על מנת לתמוך    בהסכם הפיקטיבי, לשיטתו, ואין מופיעה בו כל ראיה לקבלת כספי התמורה. 

 

  1.             א' טוען לאי התאמות בסכומים הנקובים בהסכם, כך לעניין מחיר הדירה ושיעור

המשכנתא שרבצה עליה בעת עריכתו, ולפיכך לא ניתן היה ליישמם. עוד טוען א' כי אל' לא פעל כל עיקר בהתאם להוראות ההסכם שחייבו פתיחת חשבון נאמנות בטרם יועבר תשלום הפעימה השלישית לידיו, כראיה לכך שמדובר בהסכם פיקטיבי.

 

  1.             א' מלין על היעדר כל ראיה בדבר דרישה של ש' לתפיסת חזקה בדירה או כנגד הפרת          ההסכם, ומלין על כך שטענות אלה החלו רק לאחר שהחלו הליכי הגירושין בינו ובין       ח'.
  2.             א' אף טוען להיעדר כל הגיון משפטי וכלכלי בעסקה, שעה שהתמורה הנקובה         בהסכם נמוכה נומינלית בכ- 50,000 ₪ מהמחיר שבו רכש את הדירה בשנת 2002.

 

  1.             עוד מלין א' על כך שאל' שימש כבא כוחם של הצדדים שניהם והגיש את דיווחי     המיסוי לרשויות המס.

 

 

 

 

            תמצית טענות ש'

  1.             אליבא דש' עסקינן בתביעת סרק שנועדה לחלץ את א' מחובתו להמשיך לשאת        בתשלום המשכנתא בגין הדירה.

 

  1.             ש' טוען כנגד גרסותיו של א' ולשוני שבהם, לרבות לכבישת טענת א' לפיה לא שולמה          לו כל תמורה רק עד לדיון שמיעת הראיות. זאת בניגוד לגרסות קודמות שלו, לרבות      בכתב ההגנה בתביעת ש', בהן טען אך כי בין הצדדים נכרתו הסכמות סמויות נוספות    באשר  בין היתר לשיעורה של התמורה.

 

  1.             ש' מבהיר כי א' אישר מפורשות בתצהיר שנחתם בפני עורך-דין, הן את      תשלום מלוא התמורה והן את התחייבותו לפרוע את המשכנתא. אולם בניגוד      לטענות אלה, מלין ש' על גרסתו של א' בחקירתו הנגדית, בה טען כי התצהיר            מזוייף. גם בכך יש לראות משום גרסה כבושה.

 

  1.             באותה המידה יש, אליבא דש', להתייחס לטענה של א' שהופיעה רק בשלב             חקירתו הנגדית, לפיה גם ההסכם מזוייף הוא.

 

  1.             ש' טוען למניעות של א' לטעון כיום, כשבע שנים לאחר כריתת ההסכם,      שמדובר בהסכם למראית עין, במיוחד כאשר מדובר בעיסקה שדווחה כדין        לשלטונות המס ועת א' עצמו מאשר כי היתה הצעה קונקרטית מצידו של ש'             לרכוש   את הדירה. 

 

  1.             ש' אף טוען כנגד האופי הספקולטיבי של טענת א' באשר להפרש בין שווי רכישת     הדירה על ידו ולשווי המכירה לש'. שכן אליבא דש' יתכן באותה המידה שהדירה           נרכשה על ידי א' מעל לשוויה האמיתי, וכי א' מתעלם מהשפל במחירי הדיור בשנים     2004-2006, שהוביל לירידת מחירי הדירות.

 

  1.             עוד מבהיר ש' כי ההסכם עצמו דווח ואושר על ידי רשויות המס, אשר קיבלו          את הדיווח עם הצגת חוות דעת השמאי.

 

 

 

 

  1.             ש' אף מלין כנגד השיהוי הרב בהעלאת הטענה כנגד הסכם מחודש ינואר 2010,       ועל כך שבמיוחד בהתחשב בחומרת הטענה המיוחסת נגדו היה על א' לפרטה             ולפרשה כדבעי בכתב התביעה, כמתחייב גם מתקנות סדר הדין האזרחי,            התשמ"ד – 1984.

 

  1.             ש' אף מבהיר כי יש לקבל את דבריהם שלו ושל אל' לפיהם האמינו לבן     משפחתם דאז, א', כאשר ציין בפניהם שיתרת המשכנתא עומדת על כ- 100,000 ₪.

 

            דיון והכרעה

  1.             לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במכלול הראיות שבתיק הגעתי לכלל מסקנה    שדין התובענה דחיה, בין היתר מנימוקי ש'.

 

  1.             משוכה של ממש ניצבת בפני א', הן בהתחשב בלוז טענותיו והן בשים לב לנסיבות 

העובדתיות שעל אודותיהן אין מחלוקת. משוכה זו לא חצה א'.

 

 

  1.             ספק בעיני אם המסגרת הדיונית הראויה גם לטענותיו של א' נעוצה בהוראותיו       של סעיף  13 לחוק החוזים, שכן שוכנעתי כי הצדדים אמנם התכוונו לקיים את           ההסכם ולהוציאו לפועל.  בנסיבות אלה, ככל שהייתי משתכנע כי עסקינן בהסכם          הנגוע באי חוקיות, הרי שדומה כי המסגרת הנורמטיבית שהיתה מותאמת לבחינת טענותיו של א' קשורה בהכרח דווקא להוראות סעיף 30 לחוק החוזים [לאבחנות          בין הוראות סעיפים אלה ולמסגרת המתאימה לבחינת כל אחד מהם השוו, בין היתר: ע"א 4305/10 אילן נ' לוי (מצוי במאגרים המשפטיים ; 21.7.11)].

 

  1.             אדרש תחילה לסימני השאלה שהציב א' בקשר עם ההסכם (לבד מטיעוניו העובדתיים, להם אדרש בהמשך). ספק בעיני אם סימני השאלה שהציג א'    מגיעים כדי הוכחה פוזיטיבית של הפסול הנטען שבחוזה. 

 

 

 

 

 

  1.             סימן שאלה משמעותי שהציב א' נסוב על שיעור יתרת המשכנתא שנכתבה בהסכם. שכן אין מחלוקת כי בעוד שבהסכם נכתב שיתרת המשכנתא אותה העת       עמדה על כ – 100,000 ₪, בפועל יתרת המשכנתא היתה כפולה. אלא שבהקשר זה      אין די על מנת להצביע על פסול של ממש שנפל בחוזה. ראשית, אין לשכוח כי על     פי ההסכם, א' עצמו הוא שהצהיר נתון זה (ראו בחלק האופרטיבי של התצהיר).           א' עצמו, כפי שאף יובהר עוד להלן, היה אותה העת בחזית אחת עם ש' ועם   אל',      בנו. אף אין לשכוח כי מדובר בהסכם שנערך בין בני משפחה שהעידו כולם (כפי שגם             אראה ביחס לא') וביניהם שררו אותה העת יחסי אמון (ראו למשל עמ' 20 לפרוטוקול          בדבריו של ש').

 

בנסיבות אלה, ניתן לקבל כהסבר סביר את טענותיהם של ש' ושל אל', לפיהן הסתמכו על הצהרותיו לפניהם, במיוחד לאור הדחיפות שבה נחתם ההסכם לאור הצורך של א' וח' בכספים נזילים לשיפוץ הבית שרכשו (ראו למשל בסעיפים 21 ו – 7 לתצהירי ש'  ואל', בהתאמה).  על הסבר זה חזרו ש' ואל' בחקירתם הנגדית, ולא ראיתי שהסבר זה קרס (ראו דברי ש' בעמ' 20 לפרוטוקול ודברי אל' בעמ' 31 – 33 לפרוטוקול).

 

  1.             סימן שאלה נוסף שהציג א' נעוץ בפער שבין המחיר שבו רכש את הדירה ובין         מחיר המכירה שבהסכם. על פי האסמכתא הבודדת שהציג א', נרכשה הדירה   על ידו בסכום נומינלי העולה בכ- 54,000 ₪ על הסכום שבו נמכרה, בסופו של יום,   הדירה לש', בהסכם. אכן, ככל שאלה הם פני הדברים מדובר בנתון שיש בו           כדי       להעלות תהייה. אלא שתהייה לבד אין בה כדי לשמש כממצא עובדתי של ממש       המעיד על פסול שנפל בחוזה, לא כל שכן כלפי צדדים שלישיים דוגמת רשויות   המס.

 

בהקשר זה יוזכר כי המחיר שננקב בהסכם תואם בקירוב את חוות דעת    השמאי שנערכה וא' עצמו כלל לא סתר את הטענה לפיה ההסכם עצמו אושר על       ידי רשויות המס. א' נמנע מלבקש לזמן למתן עדות את השמאי שערך בזמן אמת         את חוות דעת השמאי לדרישת רשויות המס והדברים אומרים דרשני. זאת ועוד:    א' אף יכול היה להציג את מלוא הנתונים (לרבות תיק העסקה ברשויות המס)         גם באשר לעסקה המקורית שבה רכש את הזכויות בדירה אולם נמנע מלעשות כן.    הימנעות זו רובצת לחובתו שעה שבקלות יחסית יכול היה לקבל את מלוא המידע    על אודות העסקה שבה רכש את דירתו מלכתחילה גם אם לא שמר את המידע             אצלו. הוא הדבר גם בכל הקשור עם ההסכם נושא התובענות.

 

בנסיבות אלה טענתו של ש' לפיה יכול והדירה נקנתה מלכתחילה על ידי א'

במחיר העולה על שווי השוק וכי ככלל  אף במהלך התקופה שבין רכישת הדירה

על ידי א' ובין המכר לו חלה גם האטה וירידה במחירי הדיור באותו האזור, סבירה לכל הפחות כטענותיו של א'. כפועל יוצא, אין יכולה טענתו של א' לעמוד,

כשלעצמה, כראיה עצמאית לפסול שנפל בהסכם.

 

  1.             מנגד, אל מול סימני שאלה אלה, שאמנם ויכול ובמיוחד בתחילתו של הליך מעלים

תהייה, צבר של עובדות שאינן שנויות במחלוקת וכן גרסתו המתפתחת והמשתנה של

א' כפי שאפרט להלן, משכנעות כי דין טענות  א' לביטול ההסכם עקב הפסול

הנטען שנפל בו, להידחות.  

 

            נסיבות עריכת ההסכם

  1.             אין מחלוקת כי ההסכם נחתם על ידי א' ועל ידי ש', וכי מי שערך את ההסכם         והוציאו אל הפועל לרבות אל מול רשויות המס הוא אל', בנו של ש' ואותה העת גיסו      של א'.

 

  1.             א' גם לא חלק על כך שההסכם עצמו נתמך בחוות דעת שמאי.

 

 

  1.             א' גם לא חלק על כך שההסכם למעשה אושר על ידי רשויות המס. ברי, כי לפני      רשויות המס היו גם נתונים על אודות עסקת הרכישה של הדירה, כך  שחזקה             שככל שחשדו שמדובר בהסכם פסול שנועד להשתמטות למשל מתשלום מס,     יכולות היו לפעול כהבנתן מבלי שנתונים כלשהם הוסתרו בהכרח מהן.

 

  1.             בכתבי הטענות מטעמו א' גם לא התכחש לחתימתו על התצהיר.

 

  1.             די בעובדות אלה על מנת להציב משוכה גבוהה, שבתהיות או בסימני השאלה          שפורטו לעיל אין כדי לחצותן בפועל. אלא שבכך לא סגי. שכן בגרסתו של א'      נפלו בקיעים רבים אשר אינם מאפשר לקבל את טענתו היסודית בדבר הפסול   שבהסכם.

 

            גרסתו של א' ונפקותה לעניין תביעתו

  1.             בראש ובראשונה, כפי שש' הדגיש בטיעוניו, גרסתו של א' לעניין ההסכם היתה לא אחידה, בלשון המעטה. ככזו, אין ניתן באמצעותה לצקת תוכן של ממש לטענה לפיה       מדובר בהסכם למראית עין בלבד. של מי, לשיטת א', הבעלות בזכויות בדירה? מה       היתה תכלית ההסכם? איזו "מראית עין" נועד ההסכם ליצור וכלפי מי? האם כלפי             נושים נטענים? האם כלפי רשויות המס? האם ככלל הגרסה העובדתית מלמדת       מסקנה שמדובר במראית עין או שמא מדובר בכלל בהסכם      פסול, הסותר את תקנת   הציבור לשיטתו של א' (או אז המסגרת הדיונית היא אחרת, ונשענת על הוראות סעיף             30 לחוק החוזים)? לכל אלה לא זו בלבד שטיעוניו             של א' לא נתנו מענה, אלא שאך     הותירו תהיות של ממש באשר לטענתו היסודית.

 

  1.             בכתב  תביעתו ציין א', כי היה בין הצדדים מסמך הסכמות אחר, ש"הועלם" על     ידי ש' וח' (סעיף 40 לכתב התביעה). אלא שמה היה תוכנן של הסכמות         נטענות אלה לא פירט א'. לא זו בלבד, אלא שספק אם א' התכחש לכך             שבעסקה היסודית ביניהם התחייב הוא למכור לש' את הזכויות בדירה. שכן          אחרת, מדוע ציין בכתב התביעה כי ש' ביקש ממנו להמתין עם העברת הזכויות בדירה על שמו (סעיף 42 לכתב התביעה)? בכתב התביעה אף לא ראיתי כי א' טען בכל מקום        שהוא כי יש לקבוע שהוא בעליה של הזכויות בדירה. 

 

  1.             אנו רואים,  כי כבר בנוסחו של כתב התביעה עולה אי בהירות רבה באשר ללוז       טענותיו של א'. אי בהירות זו מתגברת, לאחר עיון הן בכתבי טענות אחרים       שהוגשו מטעמו והן בדבריו בחקירתו הנגדית.

 

  1.             דווקא בכתב ההגנה שהוגש בתביעת ש' מצאנו פירוט רב יותר לטענות א'. אלא ששם           לא טען א' לבטלות ההסכם, כי אם רק טען שעסקינן בהסכם פיקטיבי שנועד להערים על שלטונות המס, שבמסגרתו בנוסף לתשלום התמורה בגין הדירה        התחייב ש' גם    לשאת בתשלום המשכנתא. בכתב ההגנה בתביעת ש' א' כלל לא התנער מעסקת             המכר היסודית ואף טען , כי : "... מדובר בנכס שנרכש מלפני הנישואין ואשר נמכר           לצורך בניית ביתם של הנתבע 1 והנתבעת 2...."        (סעיף 5 לכתב ההגנה המקורי      בתביעת ש' וכן ראו סעיף 15 לכתב ההגנה). על גרסה זו, ככלל, חזר א' גם בכתב          ההגנה המתוקן מטעמו. 

 

בנוסף, מצינו בכתב ההגנה מטעמו של א' בתביעת ש' הודאה שעסקינן בהסכם של ממש שכלל גם תשלום כספים ומסירת חזקה (גם אם היה למראית עין: "... הנתבע 1 יחזור על טענתו ולפיה דין ההסכם אשר נערך ונחתם למראית עין בלבד, ביטול מלא ומוחלט ועל הנתבעים להשיב לתובע, ביחד, את הסכומים ששולמו על ידו על חשבון התמורה, בקיזוז דמי השכירות וכל פירות אחרים שקיבל מהנכס

(מוצמדים ובריבית כדין). על התובע להשיב את החזקה בנכס נשוא התביעה לידי הנתבע 1..." (סעיף 86 לכתב ההגנה המתוקן של א' בתביעת ש').

 

  1.             אמור מעתה – אליבא דא' בכתובים – הסכם, לרבות מסירת חזקה וביצוע תשלומים, היה גם היה ;  אלא שלטענתו היתה בגין ההסכם תמורה כספית נוספת            שלא צוינה בו. 

 

  1.             בדיון ביום 24.12.15, לאחר שש' שטח לפני בית המשפט את גרסתו הראשונית,        ושמניתנה לו ההזדמנות לשטוח בפני בית המשפט באופן עצמאי את טענותיו, בחר א' שלא למסור כל גרסה (ראו עמ' 5 לפרוטוקול הדיון בתביעת ש').

 

  1.             גם בתצהיר העדות הראשית מטעמו של א' כפי שהוגש בתביעתו כלל לא התכחש     א' לכך שלשיטתו המכר כשלעצמו היה אותנטי, שכן באמת ובתמים הסכים           למכור   לש' את הדירה (סעיפים 13 – 14 לתצהיר העדות הראשית מטעמו של א'). גם בתצהיר        זה טען א' להסכמות נוספות לפיהן התחייב ש' לסלק בנוסף את המשכנתא שרבצה             על הדירה (סעיף 26 – 28 , 48-49 לתצהיר) ולאור  זאת ביקש א' לראות בהסכם       כהסכם למראית עין בלבד.

 

  1.             למעשה, אנו רואים, אפוא, כי בכתבי הטענות מבסס א' גרסה ולפיה מראית           העין שבהסכם נגעה בעיקר, וכפי הנראה אך ורק, לשאלה מי יישא בנטל תשלום          המשכנתא.

 

 

  1.             חרף האמור, בחקירתו הנגדית ביכר א' להעלות טענות נוספות, שבלשון המעטה,     אינן עולות בקנה אחד עם טענותיו בכתובים.

 

 

 

  1.             כך, טען כי למעשה כלל לא מכר את הדירה לש': "... אני לא טוען שמכרתי את       הבית אני טוען שעשינו הסכם קומבינה שהאדם היה מסובך בפלילי, שהיו לו       הרבה חברות קש שהוא לקח כספים יש גם בכלא הוא גייס את בני המשפחה           שייראה ששילם כספים אפשר להיכנס גם לגוגל ולבדוק מי זה..." (עמ' 36             לפרוטוקול ; ראו גם עמ' 40 לפרוטוקול). 

 

  1.             עוד טען כי אולץ לחתום על ההסכם: "... הבן שלו הכין הסכם ואמר לי שאבוא       לחתום חתמתי כמו בן אדם למשפחה אילצו אותי לחתום וחתמתי..." (עמ' 38   שורות 11 – 12 לפרוטוקול). האם אולץ (טענה שכלל לא נטענה בכתבי טענותיו של        א')? או שמא שיתף פעולה מרצונו בעסקה פיקטיבית על מנת לסייע לחמו, כפי         שטען בכתובים? שתי גרסאות במשפט אחד בחקירתו הנגדית של א', שלא ברור כל עיקר האם וכיצד דרות הן בכפיפה אחת. ואם לא די בכך, הרי שלקראת סוף          חקירתו הנגדית שב א' לגרסתו הראשונה תוך ששלל במשתמע את טענת האילוץ      וטען, כאשר נשאל האם קרא את ההסכם לפני שחתם עליו "...לא קראתי חתמתי           בשביל לעזור לו. מה שצריך להציל את הבן אדם באותו היום הייתי חותם..." (עמ'      51 לפרוטוקול).

 

  1.             כן ציין א', בניגוד לתצהיר ואף בניגוד לכתבי הטענות מטעמו (ראו סעיף 86 לכתב    ההגנה המתוקן בתביעת ש'), כי כלל לא קיבל את מלוא התמורה עבור מכר       הדירה: "... לא קיבלתי היה כספים שהוא מלווה אבא שלי עזר אבל להגיד   300,000 ₪ פיזית קח לא קיבלתי..." (עמ' 37 שורות 31 – 32 לפרוטוקול וכן עמ'       48 לפרוטוקול ). מה מנע מא' לציין האמור מפורשות בכתבי הטענות מטעמו?     תמהני. הדברים אף סותרים מפורשות את דברי ש' לרבות בחקירתו הנגדית (עמ'      26 לפרוטוקול).

 

  1.             זאת ועוד. במיוחד לאור הודאתו של א' בתצהיר לפיה מלוא התמורה שבהסכם       התקבלה, בדומה לטענה מסוג "הודאה והדחה", הנטל הוטל לפתח א' להוכיח     ולשכנע כי התמורה לא התקבלה אצלו כל עיקר. כך לא עשה א', וככל שנותרה             אי בהירות עובדתית באשר לאופן שבו שולמה והתקבלה אצל א' התמורה, הרי       שאי בהירות זו פועלת בעיקר לחובתו.

 

 

  1.             א' אף טען כי חתם על ההסכם מבלי לקרוא אותו: "... היה מסמך של קומבינה       ואני שותף לקומבינה ואני חתמתי עליו בלי לקרוא אותו כדי לעזור לבנאדם..."          (עמ' 37 לפרוטוקול, שורות 10-11). כמובן שספק גדול אם אדם חותם על הסכם             מכר דירה מבלי להיות מודע למשמעותו, וכידוע, חזקה שאדם מודע למשמעות        חתימתו על מסמך. חזקה זו לא נסתרה כל עיקר.

 

  1.             כך, ובניגוד לטענות קודמות לפיהן מעשיו נבעו מרצון שלו לעזור לחמו דאז, ש',      טען א' כי אולץ לחתום גם על התצהיר, ובניגוד לאמור בו אף חתם מבלי שעורכת           הדין אימתה את חתימתו: "...היה בלגן הוא היה מסובך הוא ביקש שאבוא שאני        חייב לחתום שהבן ייקח את זה לרשויות המס הכריחו אותי בכח חתמתי גם            כשחתמתי לא היה בכלל עו"ד חתמתי על דף מוכן ויצאתי. לא היה עו"ד לא היה         כלום...." (עמ' 37 שורות 17-19 לפרוטוקול ; ראו גם עמ' 41 שורות 3 – 4         לפרוטוקול).

 

מי מנע מא' לזמן את עו"ד כ', אשר אימתה את התצהיר, לחקירה? הכלל בדבר       הימנעות מהצגת ראיה רלוונטית ברור וידוע, ובוודאי שבנסיבות דנן, עת מדובר   בתצהיר שהוא מהותי לתביעתו של א' עצמו, פועל לרעתו. אלא שבהמשך           חקירתו הנגדית שב א' על גרסתו המקורית ולפיה, בכל הנוגע להצהרה לרשויות      המס בגין העסקה  "...שיתפתי פעולה לעזור לבן אדם..." (עמ' 44 שורה 16     לפרוטוקול).

 

            גרסה שלישית במספר סיפק א' בחקירתו באשר לסוגיית התצהיר, עת טען לפתע      כי חתימתו על התצהיר זויפה : "...ש: החתימה על התצהיר הזה היא החתימה   שלך? ת: לא. מישהו זייף אותו. אני נתתי מסמך בתוספות יד ורשמתי שאם יש            בעיות גם ח' מעורבת... "(עמ' 44 שורות 30 – 32 לפרוטוקול וכן עמ' 45 שורות         1 – 2 לפרוטוקול ).

 

            ריבוי הגרסות בכל הנוגע לתצהיר מדבר בעד עצמו.

 

 

 

 

 

  1.             אם לא די בכך, וכזכור,  הרי שא' הודה בכתב ההגנה המתוקן שהגיש בתביעת        ש' במסירת חזקה בדירה ובקבלת תמורה (סעיף 86 לכתב ההגנה המתוקן     מטעמו). א' אף הודה בתצהיר כי קיבל את התמורה בגין ההסכם. כזכור,

בכתובים טען א' כי למעשה ההסכם היה אחר, ולפיו במסגרת ההסכם האמיתי התחייב ש' לשאת בנטל המשכנתא. אלא שבחקירתו הנגדית העלה לפתע גרסה חדשה,        המתכחשת לטענות אלה :"... התכוונו לביטול הסכם וכספים שהוא טען שהוא משלם את המשכנתא את הטענה שהוא מקבל מהשכירות שהוא יחזיר כספים             לא טענו לבית. אני עצרתי את הכל שהיה את הבלגן. ש: לא היה הסכם אחר אמיתי עם סכומים אחרים בינך לבין התובע לגבי עסקת המכר הזו? ת: בחיים

לא..." (עמ' 40 שורות 29 – 32 לפרוטוקול ; הדגשות לא במקור – ב.ש ; כן ראו עמ' 41 ועמ' 47 שורות 12  - 21 לפרוטוקול).

 

  1.             עתה, אפוא, מתכחש א' למעשה גם לטענה העובדתית שטען בכתובים, לרבות          הטענה המשתמעת מכתב תביעתו שלו, לפיה מראית העין נסובה בעיקר על   הנשיאה בנטל תשלום המשכנתא. הדברים אומרים דרשני.

 

אולם גם לו אניח, כי טענתו היסודית של א' היא כי ש' הוא שהתחייב ליטול על עצמו את נטל הנשיאה בתשלום ו/או סילוק המשכנתא, הרי שטענה זו מעוררת תהיה לאור הראיות המצביעות על כך שא' המשיך לשלם את תשלומי המשכנתא גם לאחר כריתת ההסכם, וכפי הנראה עד למתן הוראת הביטול ביום 1.9.13. כזכור, א' עצמו הודה בחקירתו, שגם לאחר כריתת ההסכם המשיך לשלם פרק זמן מסויים את תשלומי המשכנתא, שירדה בהוראת קבע מחשבונו (עמ' 52 לפרוטוקול). האם וכיצד המשך תשלום המשכנתא על ידו לאחר כריתת ההסכם מתיישב עם הטענה היסודית (ולו החילופית) של א', לפיה כוונת הצדדים הנסתרת היתה שש' ייטול על עצמו את תשלום ו/או סילוק המשכנתא? לכך לא מצאתי הסבר של ממש.

 

  1.             האם היתה הצעה של ש' לקניית הדירה? בחקירתו של א' מצאתי שתי        תשובות מנוגדות לשאלה זו, שנועדו, כך נראה, להתמודד עם הודאתו בתצהיר כי          ש' הציע לקנות את הדירה. 

 

 

 

 

            א' עצמו הודה בחקירתו, כי שיח קונקרטי לעניין מכירה בפועל של הדירה התקיים בינו ובין ש', גם אם לשיטתו הצעה זו לא הבשילה בסופו של יום. פעם             אחת טען א' כי ההצעה לא הבשילה הואיל וסיים לשפץ את הבית שרכשו הוא       וח', כך שלא היה זקוק לכסף  (עמ' 42 שורות 2 -11 לפרוטוקול). פעם נוספת,           וכמעט באותה הנשימה, טען כי למעשה ח' שלטה בכל . כאשר עומת עם אי           הבהירות שבדבריו תלה את האשם בבאת כוחו הקודמת (עמ' 43 לפרוטוקול שורות          8 – 22). אלא שדווקא הודאתו היסודית של א' בכך שהתקיים בינו ובין ש' שיח             קונקרטי לעניין מכר הדירה יש בו כדי לחזק את גרסתו של ש' דווקא, לפיה עסקינן             בהסכם אותנטי ששיקף גם את הצורך של א' במזומנים לשם בניית           הבית המשותף   לו ולח'.

 

  1.             מצאתי לפרט ולהדגיש מכלול הסתירות, אי הבהירויות, ריבויי הגרסה וכבישת       חלקן, על מנת להבהיר כי די בכל אלה על מנת לדחות את תביעת א'.

 

            גרסת ש'

  1.             אל מול אלה, לא ראיתי שגרסתו היסודית של ש' קרסה, לבטח שלא באופן מהותי. על גרסה זו חזר ש' הן בכתבי הטענות שלו והן בחקירתו הנגדית. בבסיס            גרסתו של ש' עמדה הטענה לפיה א' ביקש למכור את הדירה על מנת לממן את           הליכי    בניית הבית שלו ושל ח' (ראו למשל: סעיף 5 לכתב התביעה           המתוקן; סעיף   3 לתצהיר ש' בתביעתו ;  סעיף 25  - 26לכתב ההגנה בתביעת א'; סעיפים 16 – 17           לתצהיר ש' בתביעת א').  ש' עצמו טען כי לא פעל בהתאם לתנאי ההסכם על מנת         לסייע לח' ולא' והעביר את מלוא התמורה לא' הגם שהמשכנתא טרם סולקה, וזאת     בהסכמה, על מנת לאפשר לא' ולח' לעשות שימוש בכספי התמורה לשם השלמת      בניית ביתם (סעיף 9 לכתב התביעה המתוקן מטעמו של ש' ; סעיף 5, 7 לתצהיר          ש' בתביעתו ; סעיף 39.א לכתב ההגנה בתביעת א' ; סעיף 23.א לתצהיר ש' בתביעת        א'  ; עמ' 19 שורות 19-27 לפרוטוקול, עמ' 20 לפרוטוקול).

 

            בנפול גרסתו (או גרסותיו של א'), מתחזקת דווקא גרסתו של ש'.

 

 

 

 

 

 

 

            טענות נוספות שהעלו הצדדים

  1.             טענה נוספת שהעלה א' היתה כנגד הגיון כלכלי בעסקה שבה הוא נוטל על עצמו      את סילוק המשכנתא, שכן למעשה יש לקזז סכום זה מסכום התמורה. אלא שטענה זו משמשת כחרב פיפיות עבורו. שכן סילוק המשכנתא על פי ההסכם לא        בהכרח חייב את פירעונה. יכול היה א' "לגרור" את המשכנתא לנכס שבנו הוא        וח' באופן שאת יתרת התמורה היה בכל מקרה מקבל, יתרה שהיתה מסייעת      לו בזמן אמת להשלים הליכי בניה (לעניין זה כך טען מפורשות ש' בסעיף 8        לתצהיר העדות הראשית מטעמו בתביעתו וכן בסעיף 23.ב בתצהיר שתמך בכתב     ההגנה בתביעת א'). בנסיבות אלה, גם טענה זו איננה מסייעת לא' בתביעתו. 

 

  1.             כפי שהובהר לעיל, א' עצמו לא פעל על מנת להציג כל ראיה נוספת, שיהא בכוחה     לשכנע, כי מדובר בהסכם למראית עין. יכול היה א' לזמן לחקירה את השמאי          שערך את חוות הדעת בזמן אמת ; יכול היה א' לבקש לזמן את תיק הנכס          מרשויות המס (במיוחד עת הוא עצמו היה צד הן לעסקת הרכש והן לעסקת המכר) ; יכול היה א' לבקש לחקור את ח' עצמה ; יכול היה א' לבקש לחקור את עורכת הדין   שאימתה את התצהיר עצמו. לא כך פעל א', והדברים אומרים דרשני.

 

  1.             לאור מסקנותיי דלעיל, בדגש על מסמכי העסקה (ההסכם והתצהיר), קלישות          גרסתו של א' והפרכות בה, אף לא מצאתי להידרש בהרחבה לשאלת השיהוי הנטען בעצם הגשת תביעתו של א'. אף לא מצאתי נפקות של ממש לטענות שהעלה א' באשר למעורבות נטענת כזו או אחרת של ש' בהליכי מרמה או   פלילים, במיוחד עת אלה לא נתמכו בדבר ועת א' כשל מלהצביע מה היתה      הרלוונטיות הקונקרטית – בזמן אמת – של מעורבות זו, על עצם ההסכם.

 

זהו גם המקום להעיר, כי ככלל, יתכן מאד שהיה מקום להידרש לדחיית טענות א' גם מכח דוקטרינות של מניעות ושל השתק, אולם לנוכח מסקנותיי דלעיל ולכך שהדיון לא עסק בהרחבה בנפקויות דוקטרינות אלה, לא אדרש לכך גם אני (לעניין זה השוו, בין היתר: בע"מ 6093/18 פלוני נ' פלונית [מצוי במאגרים המשפטיים ; 26.11.18)].

 

 

 

 

 

            סיכום אופרטיבי

  1.             עסקינן בהסכם שנתמך בחוות דעת שמאי לעניין שווי המכירה ונחתם על ידי שני    הצדדים לו.

 

            אין כפי הנראה מחלוקת שההסכם עצמו אושר על ידי רשויות המס.

 

            א' אישר בתצהיר נפרד הן את אותנטיות ההסכם והן את קבלת מלוא התמורה        החוזית ולא הציג כל ראיה לסתור את דבריו שלו בתצהיר, חרף יכולתו לפעול            להצגתן.

 

לא הוצגה כל ראיה לכאורה בדבר קיומן של הסכמות אחרות מאלה שהועלו על הכתב, דווחו ואושרו. לא זו, אלא שא' עצמו אישר שגם לאחר כריתת ההסכם המשיך הוא לשלם את תשלומי המשכנתא לפרק זמן מסויים.

 

            גרסתו של א', להבדיל מגרסת ש', רצופה היתה פרכות, בקיעים וסתירות, שירדו     לשורש המחלוקת ולשורש העניין.

 

  1.             כלל האמור לעיל מוביל למסקנה שדין תביעת א' דחייה, וכך אני מורה. פועל           יוצא של האמור, הוא שיש להורות לבקשת ש' על קיומו של ההסכם. לכך אדרש        ביתר הרחבה במסגרת הדיון בתביעת ש'.

 

            תביעת ש' – תמ"ש 55322-07-15

 

  1.             ראשיתה של תביעה זו, למעשה, בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש ש' כנגד א'          בבית משפט השלום בבאר שבע על סך כ- 190,000 ₪ (תא"ק 13842-03-14). תביעה     זו נמחקה על הסף בהעדר סמכות עניינית בהחלטת בית משפט השלום מיום      31.12.2014 בשים לב בין היתר להיות הסכסוך בין הצדדים סכסוך משפחתי.

בהחלטתו התייחס בית המשפט אף הוא לסימני שאלה העולים מתוך ההסכם.

           

  1.             בעקבות האמור הוגשה התובענה שלפני. תחילה נתבעו א' וח', א' על סך      מצטבר של 285,198 ₪ ואילו ח' על סך 92,500 ₪. זאת הן בגין תשלומי   המשכנתא שנשא בהם לפי הנטען ש', התחייבות א' לסלק את המשכנתא, לפיצוי בגין             הפרת ההסכם ולהשבת הלוואות שנתן ש' לח' ולא'.

 

  1.             לאחר שהוגש כתב הגנה התקיים דיון ביום 24.12.2015 ובעקבותיו תוקן כתב          התביעה לנוסחו היום.

           

  1.             על פי כתב התביעה המתוקן עותר ש' כנגד א' לסעדים הבאים: מתן צו עשה            כנגד      איל לשם סילוק המשכנתא בהתאם להסכם; פיצוי בסך 28,000 ₪ בגין הפרת         ההסכם; חיובו של א' בתשלומים ששילם ש' על חשבון המשכנתא מקום בו א' אמור       היה לשאת בהם; וכן חיובם של א' וח' בהשבת 134,000 ₪ בגין הלוואות שהלווה    ש' לח' ולא'. עוד עתר ש' לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו על ידי הנתבעים בסך      40,000 ₪.

 

  1.             הוגש כתב הגנה מתוקן. לאחר הגשת כתב ההגנה המתוקן, כאמור לא הגיעו הצדדים

לכלל הבנות ולפיכך, משהוגשו תצהירי עדות הראשית נשמעו גם הראיות בתובענה זו במועד בו נשמעו הראיות בתביעת א'.

 

 

            תמצית טענות ש'

  1.             ש' טוען כי חרף ההסכמות שהיו בין הצדדים לאחר כריתת ההסכם לפיהן מלוא      התמורה בגין הדירה תועבר לא' על מנת שיעשה בה שימוש לשם בניית הבית המשותף לו ולח', ואילו א' יוודא את סילוק המשכנתא או ידאג לגרירתה, לא עשה כן א'.

 

  1.             בנסיבות אלה ועת הוא נאלץ להיכנס לנעליו של א' בתשלום החודשי של הלוואת     המשכנתא על מנת שלא ימומש השעבוד על הדירה, יש לחייבו לאכוף את ההסכם ולסלק את רישום המשכנתא. במקביל יש גם לחייב את א' להשיב לש' את מלוא      התשלומים ששילם בגין הדירה והמשכנתא מאז כריתת ההסכם ועד להגשת           התביעה. בכתב התביעה המתוקן קצב ש' את תשלומי המשכנתא ששילם      במקום א' עד להגשת תביעתו של א' על סך כולל של 32,030 ₪.

 

  1.             הואיל וא' לא סילק את המשכנתא כפי שהתחייב, יש לחייבו גם בתשלום הפיצוי     המוסכם בסך 28,000 ₪ בגין הפרת ההסכם.

 

 

 

 

  1.             עוד טוען ש' כי במהלך השנים הלווה לבתו ולא' כספים,  שחלקם כלל איננו שנוי     במחלוקת גם לא על ידי א' ולפיכך יש לחייבו גם בהשבתם, כאשר הסכום לו עתר      ש' בסיכומיו עומד על כ- 109,000 ₪. סכום זה מהווה מחצית מהסכומים שהלווה        ש' לח' ולא' , במצטבר, הן לשם סיום בניית הבית והן לשם מחיתם היומיומית. באשר             לחלק מן הכספים, כאמור אין מחלוקת מצידו של             א' על כך שהתקבלו אצלו            כהלוואה אולם הוא טוען שפרע את ההלוואה. משכך, לשיטת ש', כאשר עסקינן            בטענת הודאה והדחה, עליו נטל הראייה והשכנוע             והוא לא עמד בו.

 

  1.             בסיכומיו של ש' לא באה התייחסות לסעדים שנתבעו כנגד ח'.

 

            תמצית טענות א'

  1.             א' מלין בסיכומיו כנגד העובדה שש' לא דרש סעד מבתו, ח' ובכך יש כדי ללמד      לשיטתו על העדר ניקיון כפיים.

 

  1.             גם בתביעה זו טוען א' כנגד העובדה שלא צורפו כל אישורים בדבר העברות           ותשלומים בגין ההסכם, מה שיש בו כדי ללמד לשיטתו על כך שמדובר בהסכם            פיקטיבי. 

 

  1.             א' אף מלין כנגד העובדה שח' לא זומנה למתן עדות לא נחקרה ולא העידה (אולם    כבר עתה אעיר שגם זו בבחינת חרב פיפיות עבור א', שכן לא ראיתי מה מנע ממנו             לבקש לחקרה).

 

  1.             עוד טוען א' כנגד שינוי סכום התביעה.

 

  1.             א' טוען כי מעולם לא ביקש מש' שירכוש עבורו מוצר או שירות כלשהו וכי             את        מימון הבית שלו ושל ח' ביצע ממכירת דירה שבבעלותו ומנטילת משכנתא.

 

  1. א' מתכחש בסיכומיו לטענה לפיה ש' הלווה לו כספים ואף טוען כי לא נחתם עמו מעולם כל הסכם הלוואה או הסכם אחר פרט להסכם המכר.

 

  1. לשיטת א' החובה לסלק את תשלום המשכנתא, הוטלה על אל', שעליו היה לפתוח חשבון נאמנות ולכסות מהתשלום האחרון את המשכנתא.

 

  1. א' אף טוען כי הלכה למעשה הפעימה האחרונה של תשלום המשכנתא לא היתה יכולה ממילא לכסות את יתרתה, שעמדה על סך 205,000 ₪ בעת עריכת ההסכם.     גם בהקשר זה א' שב ומלין כנגד אל', בין היתר, ביחס לשאלה מדוע לא דרש     או קיבל מכתב כוונות מהבנק , ולא פתח חשבון נאמנות.

 

  1. באשר ללוז הטענה הכללית של ש' להלוואות בסך מצטבר של כ- 218,000 ₪ לו ולח' טוען א', כי לכל היותר מדובר במתנה ובעזרה כספית ולא בהלוואה.

 

  1. עוד טוען א' בסיכומיו, וכפי הנראה גם לחילופין, כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית הטעונה מסמך בכתב שאיננו בין הנמצא.

 

  1. לשיטתו של א' הודה ביושר כי ש' נתן לח' מתנה בסך 100,000 ₪, אשר הושב לש' באמצעות ח'.

 

  1. עוד מלין א' בסיכומיו על כך שבעוד בכתב התביעה המתוקן תבע ש' 32,030 ₪ עבור החזר תשלומי המשכנתא ששילם, הרחיב את החזית בסיכומיו ותבע תשלום         מלוא הסכומים ששילם ש' בגין המשכנתא מאז ועד לסילוק מלוא תשלום     המשכנתא.

 

  1. א' אף מלין על כך שדמי השכירות בגין הדירה ממועד חתימת ההסכם הועברו לידיו של ש'. בחישוב פשוט, לדידו של א' מדובר בסך של 2,500 ₪ לחודש במשך 7 שנים, המגיעים לסך של 210,000 ₪ אותם מחויב ש' לשיטתו להשיב לו. לבסוף טען א' כי טענות ש' באשר לסכומים ששילם בגין מוצרים ושירותים שונים עבור הבית המשותף לו ולח' נזנחו למעשה בסיכומים וממילא             לא הוכחו. לבסוף עותר א' לדחות גם את התביעה ככל שהיא נוגעת לרכיב עוגמת הנפש שנתבע.

 

דיון והכרעה

  1. ככלל, משנדחתה תביעתו של א', ולאור הממצאים שקבעתי לעיל לפיהם ההסכם עצמו הוא אותנטי ומשקף את גמירות דעתם של הצדדים, מן הדין לקבל את       תביעתו של ש' שעיקרה הוא אכיפתו של ההסכם.

 

  1. אכן, וכפי שכבר הבהרתי לעיל, יכול ובפני בית המשפט לא הונחה מלוא תמונת המצב העובדתית ביחס להסכם ולמערכת היחסים הכלכלית שבין בני המשפחה     כולה, לרבות ביחס לשאלה באיזו דרך שולמה מלוא התמורה שבהסכם.

 

  1. אלא שכבר קבעתי שא' לא השכיל לסתור את התצהיר, שבו הוא עצמו הבהיר מפורשות כי התמורה שולמה ובו הוא עצמו הבהיר כי הוא מחייב לסלק את       המשכנתא. 

 

  1. בהקשר זה יוער, כי א' לא טען כל טענה כנגד ח' בהליכים שלפני. בהתאם, לא נטענה וממילא לא הוכחה קונקרטית המסגרת ההסכמית שבין ח' ובין א' בכל הקשור עם הדירה ועם ההסכם (ככל שהיתה כזו) ; ומה ככלל הוסכם שיהיה חלקה של ח' – אם הוסכם דבר מה שכזה - בהתחייבויותיו של א' על פי התצהיר (שכן לא נעלם מעיני שבתצהיר גם ח' התחייבה לפרוע את יתרת המשכנתא). מסגרת היחסים הכלכלית בין ח' ובין א' לא בוררה בהליך זה. אף לא נטען, גם לא על ידי א',  כי התחייבויותיה של ח' בתצהיר שינו למעשה את לוז ההתחייבות היסודית שלו עצמו כלפי ש'. ממילא  אינני נצרך להכריע בטענות אלה במסגרת תביעותיהם ההדדיות של ש' ושל א'.

 

המסקנה היחידה שכן ניתן להסיק מעצם החזית המאוחדת שכפי הנראה הופגנה על ידי ש' וח' היא, כי כאז גם עתה, ביקש ש' לסייע לבתו. במערכת יחסים          משפחתית קרובה, ניתן גם להבין ולקבל כסבירה את גרסתו של ש', לפיה ויתר    על הבטוחה בדמות הפקדת כספי הפעימה השלישית, על מנת שחתנו וביתו יוכלו     לסיים את בניית ביתם.

 

  1. בנסיבות אלה ובכל הקשור עם המערך ההסכמי שבין ש' ובין א' נותרנו עם הקביעה היסודית שלפיה ש' שילם לא' את התמורה ואילו א' לא סילק את        המשכנתא, כפי התחייבותו בהסכם. בנסיבות אלה מן הדין להורות על קיומו של       ההסכם, במערך היחסים שבין ש' ובין א'.

 

 

 

 

קיום ההסכם

  1. לאור ריבוי גירסותיו של א', כפי שפורטו לעיל, אין תימה שלא עלתה מפיו גרסה נוספת (כפי הנראה רביעית במספר), לפיה התנהגותו של ש' בכך שנטל על עצמו           משלב כלשהוא את תשלום המשכנתא, משנה ומבטלת לאחר מעשה את ההסכם.            שכן בטענה שכזו היה על א' להכיר בתוקפו של ההסכם ובכך שלא היה כל הסכם    "מתחת לשולחן" בעת כריתתו, באשר לעצם הנשיאה היסודית בנטל המשכנתא.      בכך היה על א' להתמודד גם עם עצם העובדה שהוא מודה כי בשלב כלשהוא עוד   המשיך לשלם בעצמו את תשלומי המשכנתא לאחר כריתתו של ההסכם.

 

  1. אולם גם לו היתה עולה טענה כזו, הרי שגרסתו של ש' לעניין ההתנהלות לאחר

כריתת ההסכם זה סבירה לכל הפחות, וכפי הנראה אף יותר, מטענותיו של א'

לאחר מעשה ולאחר פרוץ הסכסוך. דבריו של ש' עוד בתחילתו של

ההליך, דומני שמזקקים את לוז המחלוקת כפי שהתעוררה בפרוץ הקרע בין א'

ובין ח':

            "...אני התחלתי לשלם את המשכנתא הזאת. החתן שלי לשעבר שילם כל הזמן.       כל פעם שהוא לא שילם לא היתה בעיה. במהלך שהוא שילם פניתי אליו ואפילו          דרך עו"ד והוא אפילו חתם בפני עורך דין ואת זה באת כוחו לא ידעה כי הוא      שיקר. אוכל להוכיח זאת. אז הוא הלך לבנק הפסיק לשלם ואמר לבנק איך אני       הגעתי לעניין לשלם? הלך לבנק ואמר שישלחו את הבית לכונס. זה לא בית שלו.            אז אני מאז ועד היום משלם כל חודש בחודשו. זה כבר לא אותו סכום לא  שהוגש          אלא הרבה יותר. כל חודש אני משלם את הסכום. האדם התחייב אצל עו"ד ר.כ.             שהוא נושא במשכנתא אך אין לו עכשיו. אביא את ההסכם הזה. לשאלת בית          המשפט למה לא הבאתי את עד עכשיו אני משיב כי הטענה שאני צריך לשלם             את המשכנתא הועלתה רק לאחרונה וקיבלתי את זה לא מזמן. פתאום צץ שקר.            יותר מכך טוענת שההסכם נעשה למראית עין אשמח שתגיע איתי  להסכם אחר.   שיקום הנתבע 1 ויאמר את האמת. הוא אמר שיש לו משכנתא 100,000 ₪ והשאר הלוואות מקום שאני לא צריך לכסות אותם. לכן אני צריך לשלם רק עוד 100,000        ₪. פינתי אליו בזמן שהיה בסדר עם בתי כשהם היו בסדר גמור. לא עצרתי יום             אחד לומר לו לשלם,. בסוף הוא אמר לבנק מצדו יקחו אותו לכונס התקשרתי          לבנק ואמרו שיש חוב של 30,000 ₪ ושהם מעבירים לכונס. אמרתי רגע       והתקשרתי למחלקה משפטית של הבנק הפקדתי כספים וכיסיתי את כל החוב            ואני משלם כל חודש בחודשו. לא צריך את הכסף שיכסה את המשכנתא ויעשה     גרירה שיקח על שמו. מה ששילמתי שיחזיר לי ואת השאר שיעביר משכירה          שיעשה מה שהוא רוצה. זה הכל. שיעמוד בכל. שיראה לי איפה יש מראית        עין"... (עמ' 4 עד 5 לפרוטוקול).

 

  1. טענות בעלמא להסכמים "מתחת לשולחן"; אי התאמה בין שיעורה של יתרת          המשכנתא בפועל לבין זו שהוצהרה בהסכם; וטענות ככל שישנן כנגד עורך הדין     אשר היה אמון על עריכת ההסכם ועל הקצאת הכספים לפירעון יתרת המשכנתא;           כל אלה אינם יכולים לעמוד מנגד להתחייבות הבסיסית של א' לסלק את    המשכנתא בעצמו. ככל שלא' טענה כזו או אחרת כנגד עורך הדין, הרי שגם טענה        זו ספק אם מקומה להתברר בהליך שלפני וממילא אין בה כדי לעקר מתוכן את        התחייבותו היסודית. בנוסף, א' גם לא קצב כדבעי, לבטח שלא בראיות שלכאורה          מהו הנזק, ככל שנגרם לו על ידי צד שלישי לרבות אל' כתוצאה מכך שהוא עצמו     קיבל לידיו את מלוא התמורה. זאת, בעוד שדווקא ש' הוא זה שוויתר על          בטוחה שהעניק לו ההסכם, בדמות הפקדת כספים בנאמנות לטובת הבטחת סילוק     המשכנתא.

 

  1. טענה נוספת שכאמור העלה א' היא הטענה לפיה ש' שלשל לידיו את כספי   שכירות הדירה מעת שנחתם ההסכם. גם אם אלה פני הדברים הרי שיש בכך    דווקא כדי לחזק את המסקנה שאין עסקינן בהסכם פיקטיבי. שכן חזקה שאדם             יכול גם ליהנות מהפירות שמצמיח לו קניינו. מכאן גם שאין יסוד לטענה, שכפי       הנראה נטענה כטענת קיזוז, ולפיה על ש' להשיב לא' את כספי השכירות בגין   הבית.

 

  1. בכך, אין כדי לקבוע ממצא עובדתי העוסק בהכרח בזכאותם של א' וח' זה             כנגד      זו, אולם במערכת היחסים שבין ש' ובין א' אין טענה זו יכולה לסייע לא'.

 

  1. באשר לטענת א' לפיה ש' הרחיב את חזית המחלוקת עת עתר בסיכומיו      להורות לו לשלם את מלוא תשלומי המשכנתא והתשלומים בגין הדירה מעת כריתת ההסכם, ולא כפי שנקצבו בכתב התביעה, הרי שלא מצאתי בכך, ככל שבטענה

העקרונית של ש' בדבר זכאות לשיפוי,  ממש. שכן בכתב התביעה המתוקן עתר ש' בראש ובראשונה למתן צו עשה לסילוק המשכנתא שמשמעותו, בראש ובראשונה היא אכיפת ההסכם. לצד זאת נתחמה בכתב התביעה המתוקן העתירה הכספית ביחס עם תשלומי המשכנתא ששולמו עד אותה עת. בשני אלה בוודאי שנתחמה חזית המחלוקת באופן שמאפשר בירור הזכאות העקרונית של ש' להשבת כל סכום ששילם עד כה ולא רק עד הגשת             כתב התביעה המתוקן, במקומו של א'. מאחר שא' אף לא טען שמאז הגשת כתב התביעה המתוקן שילם דבר מה על חשבון המשכנתא או הדירה, הרי שספק אם הוא חולק על טענתו היסודית של ש' בדבר עצם ביצוע התשלומים בפועל.

 

  1. יחד עם זאת, יש ממש במסקנה שניתן להסיק מטענת א', שכן למעשה, הסכום         היסודי שמבקש ש' השבתו מא' לא נקצב כדבעי ואף לא צורפו לתצהיר העדות           הראשית מטעמו אסמכתאות באשר למלוא הסכום (כי אם עד למועד הגשת      כתב      התביעה המקורי). בנסיבות אלה, הסעד הכספי שיינתן בגין התשלומים      יתייחס אך ורק עד למועד הגשת כתב התביעה המקורי (יום 16.7.15 ; נספח ז'            לתצהיר העדות הראשית מטעם ש'). ככל שתתעורר מחלוקת בין הצדדים ביחס

לשאלה האם תשלום כלשהוא אמנם שולם על ידי ש' בפועל מתקופה זו ואילך, תינתן לש' הזכות להגיש תובענה מתאימה להשבת כספים שלא נתבעו מפורשות במסגרת כתב תביעה זה.

 

בהקשר זה, הרי שכידוע, אין לבית המשפט אלא את שהונח לפניו. נספח ז' לתצהיר העדות הראשית שהגיש ש' הוא אסופה של דפי חשבון המתעדים עסקות תשלום בקופה, שרובן בוצעו על פי העולה מהן על ידי ש'. לצד זאת, כזכור אין למעשה מחלוקת כי משלב כלשהוא א' עצמו חדל מלשלם את תשלומי החזר המשכנתא (עמ' 52 לפרוטוקול). לעניין זה, מגלה ריכוז פעולות תשלום נושא תאריך 15.2.15 (חלק מנספח ז'), כי ביום 1.9.13  - הוא יום הגשת תביעת הגירושין על ידי א' - בוטלה ההרשאה לגבייה שוטפת של המשכנתא.

 

בנסיבות בהן א' עצמו מודה כי חדל לשלם את המשכנתא בגין הדירה ואף לא הציג כל אסמכתא נוגדת או תזה אחרת באשר לזהות משלם התשלומים בפועל מאז יום 1.9.13, אני מקבל את גרסת ש' בכל הנוגע לביצוע התשלומים עד ליום 16.7.15 וקובע כי אלה בוצעו בפועל על ידי ש'. סיכום תשלומים אלה, כעולה בין היתר מנספחים ז' ו – ט' לתצהירו של ש', מגיע כדי  סך נומינלי של 29,279 ₪. א' לא חלק קונקרטית על מנגנון ההצמדה והריבית שקצב ש' בתביעתו (כעולה גם מנספח ט' לתצהירו), ולפיכך אני מחייבו לשלם לש' את הסכום שנתבע בכתב התביעה המתוקן, 32,030 ₪ בגין החזרי המשכנתא עד לחודש יולי 2015 (ועד בכלל).

 

באשר לחיובים למן חודש יולי 2015 ואילך, אני קובע את זכאותו העקרונית של ש' לשיפוי בגין תשלומים אלה ובמידת הצורך תינתן לש' האפשרות להגיש תובענה כספית בגין כלל החיובים בהם נשא, ועוד יישא – ככל שיישא – במקומו של א' בגין התחייבויות א' לפי ההסכם.

 

  1. סיכום ביניים עד כה מוביל למסקנה, שא' אמנם הפר את ההסכם בכך שלא סילק   את המשכנתא חרף התחייבותו, ובגין הפרה זו עליו לשפות את ש' על פי האמור

דלעיל. אולם בכך לא סגי.

 

  1. על פי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970, מי שזכאי לקיום    חוזה שהופר, זכאי גם לאכיפתו (השוו: סעיף 3 לחוק הנ"ל).

 

בענייננו, לא הוכח לפני כי ההסכם אינו בר ביצוע ואף לא הוכח לפני כי ביצועו מורכב

באופן אשר מצריך מידה בלתי סבירה של פיקוח. כן לא שוכנעתי שאכיפת ההסכם איננה צודקת. שכן בוודאי מקום בו שולמה התמורה והקונה עוד ממשיך ונושא בחובותיו של המוכר, יש להעדיף את זכותו של הקונה לאכוף את ההסכם.

 

  1. כמובן, שאכיפתו של הסכם מכר אשר מצריכה קיום התחייבות כלפי צד ג', איננה   יכולה לבוא על חשבונו של הצד השלישי (במקרה שלפני הבנק המלווה), שעניינו         כלל לא בורר בהליך שלפני. בנסיבות אלה, הסעד הקונקרטי לו יהא זכאי ש'      הוא      חיובו של א' לסלק תוך זמן קצוב שייקבע להלן את יתרת המשכנתא על מנת           לאפשר את רישום הנכס על שמו של ש'. ככל שא' לא יעשה כן, יהא זכאי ש' לשיפוי     מצד א' בגין כל תשלום ותשלום אותו לא יבצע ואשר ש' יישא בו בעצמו.

 

            פיצוי מוסכם

  1. באשר לסעד של פיצוי מוסכם. בוודאי שמקום בו שולמה התמורה ההסכמית ונמנע             מן הקונה על פי ההסכם לרשום כדין את הקניין על שמו עקב אי סילוק המשכנתא הרובצת עליו לחובת המוכר, עסקינן בהפרה. לעניין זה קבע מפורשות סעיף 24   להסכם זכאות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכחת נזק בסך 28,000 ₪, שהם כ- 9.3   אחוזים מיתרת התמורה. לא נטענה טענה כנגד שיעור הפיצוי המוסכם ובנסיבות     העניין ובשים לב למהות ההפרה אף מדובר בסכום סביר (לעניין זה ראו גם את          סעיף 26 להסכם).

 

 

            ההלוואות הנטענות לח' ולא'

  1. מכאן לסוגית ההלוואות הנטענות. לעניין זה נקודת המוצא היא כי קיימת חזקת      מתנה הנוהגת ככלל כאשר בבן משפחה התלוי במשלם עסקינן (השוו, למשל: ע"א      34/88 רייס נ' עזבון המנוחה חנה אברמן פ"ד מד(1), 278). אף דומה, הן לגרסת            א' והן לגרסת ש', כי ש' שימש כעוגן כלכלי עבור בתו וחתנו דאז. תמונת מצב עובדתית        זו אך מחזקת את חזקת המתנה.

 

  1. גם אלמלא חזקת המתנה, וגם אם אין מחלוקת כי כספים שולמו, הרי שאין בכך     די על מנת להוכיח שהכספים שולמו בתנאי הלוואה, שכן להעברת כספים לטובת           אינטרס של הצד שכנגד יכולים להיות מספר טעמים. 

 

  1. לפיכך, ככל שש' טוען שכספים ששולמו אינם בגדר מתנה אלא בגין הלוואה            עליו      הנטל להצביע מה היו תנאי ההלוואה, באילו נסיבות ניתנה, מה היו תנאי            ההחזר, האם סוכמה ריבית אם לאו, האם סוכם על מנגנון הצמדה כלשהו אם לאו   וכיוצ"ב.

 

  1. לעניין זה אכן לא ראיתי שש' הבהיר, לא בתצהיר העדות הראשית מטעמו ולא        בסיכומיו, מה היו התנאים היסודיים של כלל ההלוואות שלפי הנטען נתן לא'             ולח'. זאת, למעט הלוואה בסכום של 100,000 ₪, כפי שיפורט להלן.

           

הלוואה לח' ולא' בסכום של 100,000 ₪ (להלן: "ההלוואה המשותפת")

  1. לכל הפחות ביחס לסכום של 100,000 ₪ דומה שאין מחלוקת יסודית שמדובר        בהלוואה. א' עצמו מודה בתצהירו, בסעיפים 16-17, כי הוא וח' קיבלו        הלוואה בסך 100,000 ₪ מהתובע. עם זאת, א' טוען כי הלוואה זו נפרעה   בתשלומים חודשיים (ראו גם דבריו בחקירתו הנגדית בעמ' 35 לפרוטוקול, הגם      שגם בסוגיה זו חזר בו בחקירתו הנגדית א' מטענותיו בתצהיר ואף בחקירה         עצמה    וטען בסוף דבריו כי לא הייתה הלוואה אלא מתנה).

 

 

 

 

  1. מדובר בטענת הודאה והדחה, ואבהיר. א' אמנם מאשר כי הוא וח' קיבלו   הלוואה בסך 100,000 ₪ מש'. בזה עמד ש' בנטל לשכנע, כי הסכום ניתן        כהלוואה. מכאן הנטל מוטל לפתחו של א' לשכנע שההלוואה אמנם נפרעה             במלואה. אלא שלמעט אישורו של ש' לפיו "הוא החזיר 2-3 תשלומים וזה גם           לא הוא החזיר זו הבת שלי החזירה" (עמ' 27 לפרוטוקול) לא מצאתי כל ראייה           לפיה ההלוואה בכללותה נפרעה. א' אף לא הבהיר בראיות מה היה הסכום הכולל         של התשלומים ששולמו בפועל, שכן הוא טען שההלוואה כולה נפרעה. אלא             שבהתחשב בנטל השכנוע המוטל לפתחו של א' אין די בטענה לקונית בדבר פירעון        מלא של הסכום שלא נתמכה בכל ראיה שכן חזקה שיכול היה להציג ראיות    לתמיכה בטענותיו. לפיכך, המסקנה העובדתית שיש להסיק מגרסות הצדדים             לעניין זה היא שלמעט שלושה תשלומים לא הוחזרה קרן ההלוואה.

 

  1. ח' עצמה לא טרחה להתגונן ואכן דומה שהאינטרס שלה ושל אביה ש' אחד            הוא.     הדבר אף לא הוסתר במסגרת ההליכים שלפני.

 

  1. בנסיבות אלה אכן על ח' וא' להשיב לש' את ההלוואה שנתן בסך 100,000 ₪. הואיל            וש' עצמו אינו חולק כי שולמו 3 תשלומים על חשבון ההלוואה, ומנגד לא סופקו כל       ראיות באשר לשיעור התשלומים ששולמו, ככל שאביא בחשבון תנאים סבירים לסילוקה של הלוואה בשיעור כזה ב- 60 תשלומים, ניתן יהא לאמוד שיעורם של 3  תשלומים שבוצעו בסך כולל של 5,000 ₪.

 

  1. כאשר מביאים בחשבון שש' תבע מכל אחד מן הנתבעים השבת מחצית מן ההלוואות הנטענות, יוצא שעל כל אחד מן הנתבעים, ח' וא', להשיב לש' סך נומינלי של 47,500 ₪. מאחר שמדובר בהלוואה בין קרובים ולא הוצג כל מסמך בכתב בנוגע       לתנאי ההלוואה אניח שאת שיעור ההלוואה יש להשיב כשהוא צמוד בלבד למדד    המחירים לצרכן החל ממועד הגשת התביעה ואילך.

 

 

 

 

 

 

 

            הלוואות נטענות נוספות

  1. מכאן  ליתר טענותיו של ש' ביחס לתשלומים, ציוד ושירותים שונים ששילם           ש'         עבור הנתבעים במסגרת בניית ביתם (סעיף 10 ונספח ד' לכתב התביעה     המתוקן). חלק משמעותי מכך נסוב גם, בין היתר על דלתות ומשקופים שרכש           ש' עבור ביתם של א' ושל ח' (וזהו גם למעשה התשלום היחיד שבעניינו הציג ש'      קבלות של ממש). אולם גם אם אניח שמלוא טענותיו של ש' בהקשר לתשלומים          שביצע עבור הנתבעים נכון הוא, עדין לא ראיתי שש' עמד בנטל לסתור את חזקת    המתנה שבין קרובים שכן לא הוצגה ולו ראשית ראייה לכך שהיה מדובר בהלוואות,         במובחן ממתנה. חזקה שככל שש' סבר שמדובר בהלוואה, כשם שידע לערוך הסכם            מכר של ממש, יכול היה לעשות כן גם ביחס לרכיבים אלה.

 

  1. כאמור,  וגם אם לא הייתי מניח כי קיימת חזקת מתנה, הרי שש' לא השכיל           להצביע מה היו תנאיה של כל עסקה כהלוואה. כפועל יוצא אני דוחה את טענותיו           בהקשר זה.

 

עגמת נפש

  1. עסקינן בתובענה בעלת רכיבים כספיים קצובים וברי כימות. אולם מנגד, בכל

הליך בענייני משפחה אין להתעלם מעגמת הנפש שנגרמת לכלל הצדדים בגין ניהולם. בנסיבות אלה, לא מצאתי להידרש לראש תביעה עצמאי בגין עגמת נפש, עת מכלול הסוגיות הצריכות הכרעה קיבלו ביטוי בראשים עצמאיים.

 

            סיכום אופרטיבי

  1. מכלול האמור לעיל מוביל למסקנות האופרטיביות הבאות:

א.         דין תביעת א' דחייה, וכך אני מורה.

 

ב.         אני מורה לא' לסלק את המשכנתא הרובצת על הדירה ולשם כך ניתנת לו שהות בת 60 יום לעשות כן.

 

ג.          אני מחייב את א' לשלם לש' סך כולל של 32,030 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

 

ד.         אני מחייב את א' לשלם לש' את סכום הפיצוי המוסכם, 28,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

 

ה.         אני מחייב את א' לשלם לש' בגין ההלוואה המשותפת סך של 47,500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

 

ו.          אני מחייב את ח' לשלם לש' בגין ההלוואה המשותפת סך של 47,500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

 

ז.          יתר טענותיו של ש' בגין ההלוואות נדחות וכך גם עתירתו לפיצוי בגין עגמת נפש.

 

ח.         אני מתיר לש', במידת הצורך, להגיש כנגד א' - עם סילוקה של המשכנתא בפועל -  תובענה כספית לשיפוי בגין כל סכום שבו נשא ו/או יישא מחודש אוגוסט 2015 ועד לסילוק המשכנתא בפועל.

 

  1. בשים לב לתוצאה האופרטיבית לה הגעתי, למשך ניהולו של ההליך ולצורך לברר גם את תביעת א' לגופה, הגם שהוגשה זמן ממושך לאחר הגשת תביעת ש', ולכלל בדבר פסיקת הוצאות ריאלית ומידתית, יישא א' בהוצאותיו של ש' בסך כולל של 25,000 ₪.

בזה הסתיים הטיפול בתובענות שבכותרת. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותסגור את התיקים.

פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת מלוא פרטיהם המזהים של הצדדים ובאי כוחם.

 

ניתן היום,  כ"ד טבת תשע"ט, 01 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ