פס"ד בבקשה לפי חוק הריכוזיות – כלל תעשיות בע"מ נ' רזניק פז נבו נאמנויות בע"מ ואח'

1.בקשה לאישור פדיון מוקדם של מלוא אגרות-החוב שהונפקו לציבור על-ידי המבקשת (שתכונה להלן גם: "החברה"), וזאת מכוח ס' 25(ו) ו-(ח) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד – 2013 (להלן: "חוק הריכוזיות" או "החוק").

רקע – הוראות חוק הריכוזיות

2.חברת שכבה הוגדרה בחוק הריכוזיות (בס' 20(א) בו) כחברה או חברת חוץ שהן תאגיד מדווח. הסעיף מוסיף כי יראו גם חברת איגרות-חוב שהיא תאגיד מדווח כחברת שכבה. חוק הריכוזיות אוסר על מבנה שליטה הכולל יותר משתי שכבות של תאגידים מדווחים. ס' 21 לחוק הריכוזיות קובע: "לא תשלוט חברת שכבה שנייה בחברת שכבה אחרת".

כלומר, בהתאם להוראות החוק, תאגיד מדווח שהוא "חברת שכבה שנייה" הנשלט על-ידיתאגיד מדווח שלו בעל שליטה – "חברת שכבה ראשונה" - אינו רשאי לשלוט בתאגיד מדווח אחר. במילים אחרות, החוק מתיר פירמידות של תאגידים מדווחים הכוללים שתי שכבות לכל היותר.

הסנקציה בשל הפרת האיסור על מבנה פירמדלי של יותר משתי שכבות, קבועה בסעיף 22 לחוק. סעיף זה קובע הסדר במקרים בהם חברת שכבה שולטת שליטה אסורה בחברת שכבה אחרת, הסדר הכולל בין היתר מינוי נאמן מטעם בית-המשפט שיוקנו לו אמצעי שליטה בחברת השליטה האחרת עד למכירתם על-ידיו.

3.מטבע הדברים שיישומו של חוק הריכוזיות כרוך אם כן בביצוע שינויי מבנה בחברות במשק. לפיכך, ס' 25(ד) לחוק קובע תקופת מעבר - תקופה שתחילתה שישה חודשים ממועד פרסום החוק, ביום 11.12.2013, ועד שש שנים מיום הפרסום (ס' 25(ג)(1)). בתקופה זו הסנקציה האמורה של מינוי נאמן מושעית, ואולם על "חברת השכבה האחרת" חלות מספר הוראות מגבילות המתייחסות לדירקטורים בלתי-תלויים ודירקטורים חיצוניים בחברה.

בנוסף לכך, החוק מעניק גושפנקא להסדר שביצעה חברת שכבה במטרה לקיים את הוראות החוק לרכישת כלל מניות הציבור בחברה או לפדיון מוקדם של אגרות-החוב של החברה - ובלבד שההסדר עומד בתנאים שקובע החוק לצורך הבטחת הוגנות ההסדר, ושהוא קיבל את אישור בית-המשפט (ס' 25(ו)). החוק מעניק תוקף להסדר כאמור גם אם הוא לא אושר באסיפת נושים כנדרש ברגיל על-פי סעיף 350(ט) לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

4.סעיף 25(ו) לחוק קובע כי:

"בתקופה שתחילתה שלושים ימים מיום הפרסום ועד תום התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג), לפי העניין, הסדר שחברת שכבה עשתה לקיום הוראות פרק זה, יחייב את החברה ואת כל בעלי המניות או בעלי ניירות הערך הניתנים להמרה או למימוש למניות או את כל מחזיקי אגרות-החוב, לפי העניין, גם אם לא התקבלה הסכמה כאמור בסעיף 350(ט) לחוק החברות, ובלבד שמתקיים האמור בסעיף קטן (ז) או (ח); הוראות סעיף קטן זה וסעיפים קטנים (ז) ו-(ח) יחולו על אף הוראות סעיף 350(ט) לחוק החברות".

לענייננו, רלבנטיים התנאים שבסעיף 25(ח) לחוק הריכוזיות, אשר קובע כי:

"הוראות סעיף קטן (ו) יחולו על הסדר שעניינו פדיון מוקדם של כלל איגרות החוב מסדרה או מסדרות שהנפיקה החברה, אם בית-המשפט אישר את ההסדר לאחר ששוכנע כי ההסדר הוגן וצודק ביחס לכל סוג איגרות חוב, ובכלל זה שהתמורה בעבור איגרות החוב משקפת את שווין ההוגן; לעניין זה, "שווי הוגן" – הגבוה מבין אלה:

(1)שווי השוק של יתרת איגרות החוב שבידי הציבור, על פי מחיר הנעילה הממוצע של איגרות החוב בשלושים ימי המסחר שקדמו למועד קבלת החלטת הדירקטוריון בדבר הפדיון המוקדם;

(2)הערך המתואם של איגרות החוב, שייקבע לפי סכום הערך הנקוב של איגרות החוב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנצברו עד ליום התשלום בפועל בהתאם לתנאי איגרות החוב;