פסק דין 15/10

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי לתעבורה במחוז שיפוטי מטכ"ל שניתן בתיק תעבורה מט/297/09 (אורלי ירון – סגנית הנשיאה) בתאריך 16/5/2010. הערעור (קולת העונש) התקבל.

פ ס ק - ד י ן

טור' יאור בן אנסה (להלן המשיב) נתן את הדין לפני בית-הדין הצבאי לתעבורה מחוז שיפוטי מטכ"ל על עבֵרה של אי קיום חובתו של עובר דרך לפי סעיף 21(ב)(4) לתקנות התעבורה. הוא הורשע בכך, שביום 26/3/2009, בבא"ח גבעתי, בהיותו נוסע במושב הקדמי במשאית צבאית מסוג XXX, שהייתה נהוגה על ידי חייל אחר ובזמן שאותה משאית פנתה לשמאל במהירות של כ-45 קמ"ש, הרים את ידית בלם היד על-מנת לגרום להחלקתה. כתוצאה מכך, סטתה המשאית הצבאית לשמאל, עלתה על המדרכה, פגעה בברז כיבוי אש ונבלמה כנגדו. כתוצאה מכך, נגרם למשאית נזק של כ-16,000 ש"ח.

לפני בית-הדין קמא, הודה המשיב בביצוע עבֵרה זו. הוא הורשע על סמך הודאתו והוטלו עליו 30 ימי ריתוק למחנה, 80 ימי פסילת רישיונות נהיגה, שלושה חודשי פסילת רישיונות על תנאי ועשרה ימי מאסר על תנאי.

על קולת עונש זה, ערערה התביעה הצבאית בערעור מפורט ומנומק. התביעה עתרה להשתת עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה הולמת וממושכת ופסילת רישיונות בפועל לתקופה ממושכת.

התביעה הצבאית הדגישה, במסגרת הודעת הערעור ובטיעוניה של התובעת המלומדת לפניי, את היבטי החומרה הרבים הניבטים ממקרה זה, ובהם העובדה שהעברה בוצעה במשאית כבדה, בתוככי יחידה צבאית, במהלך פניה, במהירות בלתי מבוטלת והכל למטרת שעשוע מסוכן. התביעה הדגישה, כי המשיב גרם במעשיו לסיכון מכוון וראוי, אפוא, לעונש חמור, הן עונש מאסר והן עונש פסילת רישיון.

יאמר מיד, העונש אשר הוטל על ידי הערכאה קמא איננו יכול לעמוד. האמור בעונש המחטיא כליל את מטרות ההלימה וההרתעה של היחיד, כמו גם הרבים. אין צורך בדמיון מפותח על מנת להבין איזה אסון עלול היה להיגרם אילו במקום שאליו הגיעה המשאית, כתוצאה מפעולתו הנמהרת של המערער, היו מצויים בני אדם. יש הכרח, לטעמי, להטיל, במקרה ממין זה של העמדת הזולת בסיכון מיותר, ענישה חמורה ומרתיעה כמו גם כואבת. בנפשנו היא.

במהלך הדיון לפניי, באו הצדדים בדברים ביניהם והתביעה הצבאית נאותה לפנים משורת הדין, ללכת כברת דרך לקראת המשיב, ולחזור מעתירתה להטיל עליו מאסר לתקופה ממושכת או פסילה לתקופה של שנים.

התביעה ציינה כי פעלה כפי שפעלה לנוכח עברו הנקי של המשיב, לנוכח העובדה שחלף זמן רב מאז ביצוע העברה ולנוכח העובדה שמאז, הוכיח המשיב את עצמו כנהג והשתתף בפעילות מבצעית.

בנסיבות העניין ולנוכח עמדתה של התביעה, מצאתי להתערב בעונש במידה מצומצמת ביחס לראוי.

ערעור התביעה מתקבל, אפוא.

חלף עונש הריתוק אשר הוטל על המשיב בערכאה הראשונה יוטלו עליו 30 ימי מאסר בפועל שיבוצעו החל מיום 1/7/2010, עת יתייצב המשיב בבס"כ 394 עד השעה 10:00. עונש פסילת הרישיונות בפועל יועמד על שמונה חודשים.

אין שינוי ביתר רכיבי הענישה.

ניתנה והודעה היום, ‏‏‏‏‏י"ח בסיון התש"ע, 31 במאי 2010, בפומבי ובמעמד הצדדים.

אבי לוי,אל"ם שופט בית הדין הצבאי ל ע ר ע ו ר י ם

חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור סגן ניר גולני תאריך: ______________________ ק'  בית הדין