פסק-דין בתיק ת.א. 1530/06

זוהי תובענה למתן צו עשה להריסת גדר בטון הבנויה בגבול שתי חלקות קרקע, ולתשלום פיצוי כספי על סך 147,000 ש"ח, כסעד חילופי.

הנסיבות

1.         התובעים הינם בעלי זכויות החכירה והמחזיקים של חלקה 109 בגוש 6144 (להלן: " מגרש התובעים" או " חלקה 109"), עליה בנוי בית מגורים צמוד קרקע, דו קומתי, שחזיתו (לצד מערב) פונה לרח' עוזיאל 7, רמת גן (להלן: " בית התובעים").

2.         בית התובעים חולק, בזמן מן הזמנים, לשתי יחידות דיור, קדמית ואחורית, כך שבעורפו של הבית, הפונה מזרחה, הוקמה יחידת דיור נפרדת בקומת הקרקע - לה צמודה חצר המשתרעת לאורכו של בית התובעים להלן: " החצר העורפית").

            עוד יצויין, כי הקומה השנייה של בית התובעים, הפונה לחצר העורפית, נבנתה עם בליטה של 1.38 מ' מקו הבניין (להלן: " הבליטה בקומה השנייה").

3.         הנתבעים 1-4 (שייקראו להלן יחדיו " הנתבעים") הינם בעלי הזכויות, בחלקים שווים בינותם, בחלקה 122 בגוש 6144, הגובלת במזרחה, ברח' ירמיהו 8, רמת-גן (להלן: " מגרש הנתבעים" או " חלקה 122").

4.         למגרש הנתבעים ולמגרש התובעים גבול משותף, כך שמגרש הנתבעים גובל, ברוח המערבית שלו, בחצר העורפית שבמגרש התובעים (להלן: " גבול המגרשים").

5.         זאת לדעת, כי מגרש הנתבעים היה במקורו - טרם הבנייה בו - משופע בשיפוע יורד, למן רח' ירמיהו - במזרח, לכיוון עורפו של המגרש - במערב.

            המפלס   הגבוה   ביותר   בחלקה   122  (מפלס  הבית  הישן)   היה  בגובה   37.90+   ממפלס

ה - 0.00 + (גובה המדרכה), כאשר מפלס החצר העורפית בחלקה 109, היה ועודנו בגובה של 36.40 + ממפלס ה - 0.00 +.

הפרשי  הגובה  בין  החלקות  בגבול  המגרשים - טרם הבנייה בחלקה 122 - נעו בין 30 ס"מ

ל - 40 ס"מ (להלן: " הפרשי הגובה הטבעיים").

6.         המשיבה 5, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן (להלן: " הוועדה המקומית" או " הוועדה") הנפיקה לנתבעים - לבקשתם - היתרי בנייה לבניית בית דו משפחתי בקיר משותף על מגרשם (להלן: " היתרי הבנייה").

            הנתבעים 1 + 2 (להלן: " לב ארי") בנו את ביתם במחצית הצפונית של חלקה 122 בהתאם להיתר בנייה מיום 29/6/2004, וביתם של הנתבעים 3 + 4 (להלן: " שיינדורף") נבנה במחצית הדרומית של החלקה בהתאם להיתר בנייה מיום 9/5/05.

7.         במסגרתם של היתרי הבנייה, הותר לנתבעים להגביה את מפלס חלקה 122 עד לגובה מקסימלי של 38.10+ ממפלס ה - 0.00 + , כאשר גובה מגרש הנתבעים, בסמוך לגבול המגרשים, נע בין 37.80+ ל - 38.00+.

            כתוצאה מהגבהת הקרקע, כאמור, עמדו הפרשי הגובה בין החלקות, בגבול המגרשים - בין 1.40 מ' ל - 1.60 מ' (להלן: " הפרשי הגובה החדשים").

8.         על מנת לאפשר הגבהת מפלס חלקה 122 בהתאם להיתר, הותר לנתבעים בהיתרי הבנייה להקים בגבול המגרשים - בתחומי מגרש הנתבעים - גדר אבן (בטון) המתנשאת לגבוה של 2.9 מ' ממפלס החצר העורפית בחלקה 109 (להלן: " הגדר" או " קיר התמך").

            יצויין, כי גדר האבן במגרש שניידורף (המחצית הדרומית), מתנשאת לגובה של 2.3 מ' ומעליה גדר קלה (מתכת) בגובה של 0.6 מ'.

9.         לשלמות התמונה העובדתית יצויין, כי בעקבות פניית התובעים לוועדה, במהלך הבנייה, החליטה האחרונה לקיים דיון חוזר באשר לסוגיית גובה הגדר, כאשר בינתיים הוצא על ידה, ביום 2/10/04, צו הפסקה מינהלי האוסר על לב ארי להמשיך בביצוע העבודות במגרשים (להלן: " צו ההפסקה").