פסק דין בתיק תיק צבאי 4/13

1.      המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירה שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר ברישיון הרכב, עבירה לפי תקנה 54(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961. בפסק הדין בערכאה קמא צוין כי סעיף האישום הוא 54(א) אולם מדובר בטעות סופר, כעולה מכתב האישום בו הודה המשיב. כתב האישום מלמד על כי ביום 20.2.2012 המשיב נהג ברכב מסוג אביר במהירות 91 קמ"ש בעוד המהירות המותרת על פי רישיון הרכב היא 60 קמ"ש לכל היותר.

2.      בית-הדין קמא גזר למשיב פסילה מותנית וקנס בסך 200 ש"ח, וזאת נוכח הודאתו בהזדמנות הראשונה ועברו התעבורתי שאינו מכביד.

3.      התביעה הצבאית ערערה על קולת העונש: לטעמה נוכח טיב כלי הרכב בו עסקינן, שהוא רכב חום וכבד, כמו גם היקף החריגה מהמהירות המותרת, כל אלה מחייבים להשקפתה הוספת רכיב של פסילת רישיון נהיגה בפועל. הוטעם כי לחריגה כה רבה מהמהירות המותרת ברישיון הרכב פגיעה בבטיחות הנסיעה, הנוסעים, ושאר המשתמשים בדרך.

4.      המשיב, שלא היה מיוצג, עתר לדחיית הערעור, ולטענתו העונשים שנגזרו לו חמורים דיים.

5.      מדובר בחריגה ניכרת מהמהירות המותרת על פי רישיון הרכב, ומשכך חריגה מהוראות הבטיחות שהותוו לתפעול כלי הרכב. נהיגה שכזו טומנת בחובה סיכונים ממשיים ומחייבת ענישה הולמת המשקפת את חומרת המעשה. העונש שנגזר בערכאה קמא מחטיא את חומרת העבירה והסיכון הטמון בצידה, ומתחייבת החמרה ממשית בו.

6.      ערעור התביעה מתקבל, אפוא. על המשיב מוטל חודש (1) פסילת רנצ"א לריצוי בפועל. על המשיב להפקיד רישיונותיו במזכירות לאלתר.

אין שינוי ביתרת רכיבי הענישה שגזרה הערכאה קמא.

אני מורה על תיקון סעיף העבירה בהכרעת הדין ובגזר הדין כך שיהא זה סעיף 54(ד) לתקנות התעבורה, כמתחייב מכתב האישום, בו הודה המשיב.

ניתן והודע היום, ‏‏‏‏‏י"ז בשבט התשע"ג, 28 בינואר 2013, בפומבי ובמעמד ב"כ המערער והמשיב.

חתימת המגיה: _________________             העתק           נאמן             למקור
                                                                                 סגן               סבטלנה     סוברנקו         
תאריך: ______________________              קצינת           בית                 הדין