פסק-דין בתיק תא"מ 682-07-08

1.         עסקינן בתביעה שטרית שתחילתה בבקשה לביצוע שיקים אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בעפולה והדיון בה הועבר לבית המשפט המוסמך מבחינה מקומית, הוא בית משפט השלום בעכו.

2.         בקשת הביצוע המקורית כללה שלושה שיקים מתוך סדרה של עשרים שיקים אשר נמשכו על ידי הנתבע לפקודת התובע בסכום כולל של 315,000 ש"ח. מאוחר יותר ובשלבים שונים התווספו לתיק ההוצאה לפועל יתרת השיקים שלא נפרעו.

3.         מדובר בשיקים המשוכים בידי הנתבע מחשבונו בבנק ערבי ישראלי סניף ירכא, כאשר תשעה עשר מתוך עשרים השיקים הם על סך של 15,000 ש"ח כל אחד, ושיק אחד שמספרו 035 על סך של 30,000 ש"ח. מועד הפירעון של השיקים נפרש על פני כשנה, כאשר הראשון נושא תאריך פירעון 20/11/07 ואילו השיק האחרון בסדרה היה ליום 10/11/08.  

המספר הסידורי של השיקים הוא בסדר עולה כמפורט להלן: שבעה עשר שיקים ראשונים מ- 034 ועד ל-050, ועוד שלושה  שיקים מ- 053 ועד ל-055. חמשת השיקים הראשונים בסכום כולל של 90,000 ש"ח נפרעו כסדרם, ואולם יתרת השיקים חוללו באי פירעון בשל הוראת ביטול שניתנה על ידי הנתבע.

4.         ניתן אם כן לסכם ולומר, כי התביעה דנן מתייחסת לחמשה עשר שיקים אשר לא נפרעו בסך של 15,000 ש"ח כל אחד, ובסכום כולל של 225,000 ש"ח.

טענות הצדדים וגדר המחלוקת:

5.         התובע טוען, כי הוא מחזיק כשורה בשיקים אשר נמסרו לו לכיסוי חוב של מר אג'ווד עטאללה, אחיו של הנתבע (להלן - "האח אג'ווד"). לטענתו, הוא מכר לאח אג'ווד עגלים בשווי כולל של 300,000 ש"ח, והאחרון שילם את התמורה בעדם בשיקים. בשלב מסוים עוד קודם שהשיקים של האח אג'ווד הוגשו לפירעון התובע קיבל פניה מבני משפחת הנתבע באמצעות מכר משותף, מר עאטף עזאיזה (להלן - "מר עזאיזה") להחליף את השיקים של האח אג'ווד, אשר הסתבך בחובות ונקלע לקשיים כלכליים, בשיקים אחרים של אחיו, הוא הנתבע.

לאחר התייעצות עם מר עזאיזה הסכים התובע לקבל שיקים של הנתבע במקום אלה של האח אג'ווד, כאשר השיקים של האחרון יישמרו בנאמנות אצל מר עזאיזה ויוחזרו עם פירעון מלוא השיקים של הנתבע.

6.         לשם ביצוע האמור לעיל, נפגש מר עזאיזה  עם הנתבע בירכא במשרדו של עו"ד זאיד כנען, ב"כ הנתבע. באותה פגישה מסר הנתבע למר עזאיזה עשרים שיקים בסכום כולל של 315,000 ש"ח, שפרטיהם צוינו בפרק הקודם. במהלך הפגישה חתמו מר עזאיזה והנתבע על הסכם הנושא כותרת 'הצהרה' המתעד מסירת השיקם הנ"ל ומסירת השיקים של האח אג'ווד לידיו הנאמנות של מר עזאיזה.

7.         לאחר מכן, חמשה שיקים (ארבעה מהם על סך של 15,000 ש"ח כל אחד ושיק אחד על סך של 30,000 ש"ח) נפרעו, ואילו לגבי יתר השיקים ניתנה הוראת ביטול, ומכאן התביעה.

8.         הנתבע לעומת זאת אינו מכחיש דבר הפגישה אשר התקיימה עם מר עזאיזה כאמור לעיל, ואינו מכחיש דבר חתימתו על השיקים ודבר מסירתם לתובע באמצעות מר עזאיזה לשם כיסוי החוב של האח אג'ווד בגין רכישת העגלים. יחד עם זאת טוען הנתבע שתי טענות הגנה מרכזיות: האחת, כי אין הוא מחויב בפירעון השיקים שלגביהם ניתנה הוראת ביטול, וזאת לנוכח האמור בסעיף 5 להסכם הנ"ל אשר פוטר אותו, לטענתו, מחובת תשלום במידה והשיקים שלו לא יכובדו. והשניה, היא הטענה בדבר כישלון תמורה מלא, שכן הוא לא קיבל כל תמורה בגין השיקים.   

דיון והכרעה:

9.         בדיון אשר התקיים בפניי העידו שני בעלי הדין וכן עד התביעה, מר עזאיזה. כל אחד מבעלי הדין חזר על עיקרי הטענות אשר פורטו בתצהיר מטעמו אשר הוגש לתיק.

10.        גם מר עזאיזה הקדים והגיש תצהיר מטעמו. מדובר בעד אשר נכח בפגישה אשר התקיימה במשרדו של עו"ד זאיד כנען, ב"כ הנתבע, ובמהלכה נחתם ההסכם הנושא את הכותרת 'הצהרה' ביחס לשיקים שבנדון והשיקים הקודמים אשר נמסרו ע"י האח אג'ווד. העיקר לענייננו, הוא האמור בסעיף 5 להסכם, שמפאת חשיבותו אביא אותו כלשונו: "במידה והשיקים של מוהנא עטאללה (התובע - ג'.ט.) לא יכובדו יהיה חובה להחזרת השיקים של מוהנא לידיו ויפעילו הליכים כנגד אג'ווד עטאללה (האח אג'ווד - ג'.ט.)".

11.        המחלוקת המרכזית אשר נתגלעה בין הצדדים היא ביחס למשמעותו של סעיף 5 הנ"ל. בעוד התובע טוען כי המטרה שעמדה מאחורי הוספתו היתה להגביל את האפשרות לנקיטת הליכים אך כנגד אחד האחים, קרי התובע או האח אג'ווד, טוען הנתבע כי הכוונה בסעיף זה היתה להגביל את התובע בנקיטת הליכים אך ורק כנגד האח אג'ווד, אם השיקים שלו (של הנתבע) לא ייפרעו.

12.        ככלל, על מנת להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים לגבי פירושו של ההסכם, יש לפנות תחילה ללשון ההסכם, ואם בכך לא יהיה כדי לספק תשובות חותכות ניתן יהיה לברר את כוונת הצדדים מתוך ראיות חיצוניות להסכם. בענייננו, לשון סעיף 5 להסכם תומך לכאורה בעמדתו של הנתבע, ברם ניתן לומר באותה מידה כי הוא סובל את שני הפירושים אליהם מכוונים הצדדים בטיעוניהם. ודוק, חרף העובדה שההסכם נערך במשרדו של ב"כ הנתבע, ניכר ממנו שהוא לא נוסח בצורה מלאה ומדויקת, אלא כדרכם של הסכמים שנעשים בלשון הדיוט. כך למשל, בהסכם זה בולטת בהעדרה האמירה, כי לתובע לא תהיה כל טענה, דרישה או תביעה כנגד הנתבע בקשר לשיקים, ובכלל.

13.        בהתייחס למחלוקת הנ"ל, עדותו של מר עזאיזה לגבי כוונת הצדדים ביחס לסעיף 5 להסכם תומכת באופן חד-משמעי בעמדת התובע. מר עזאיזה הבהיר שוב ושוב בעדותו לפניי, כי הכוונה בסעיף הנ"ל היתה לאפשר לתובע לנקוט בהליכים אך כנגד אחד האחים, התובע או האח אג'ווד, מבלי לשלול כהוא זה את זכות התביעה כנגד הנתבע. לשם כך תרומתו של מר עזאיזה לביצוע ההסכם התבטאה בהחזקת השיקים של האח אג'ווד אצלו בנאמנות, וזאת בכדי שלא לאפשר לתובע לפעול בו זמנית נגד שניהם. לשם ההמחשה אביא קטעים מהאמור בעדותו של העד עזאיזה בעניין זה: "החלק שלי בהסכם הוא, שהשיקים נשארים אצלי ואני לא אתן לתובע לפעול בו זמנית נגד שניהם" (עמ' 6 שורות 23-24 לפרוטוקול), ובהמשך: "מה שסגור איתי זה שאני מחזיק את השיקים הללו בחזקתי (השיקים של האח אג'ווד - ג'.ט.) . לא אתן לתובע לפעול נגד שני האחים (הנתבע והאח אג'ווד - ג'.ט.) . מה שסוכם ביני לבין משפחת עטאללה היה מקובל גם על התובע" (עמ' 6 שורות 28-29 לפרוטוקול).

העד הוסיף בעדותו לשאלותיו של ב"כ הנתבע, עו"ד כנען, שבמשרדו נערך ההסכם כדלקמן:

"ש.      אתה זוכר שאני הסברתי לך את סעיף 5 ואמרת שאתה תאמר לאדון שוורץ, אתה מאשר את זה?