פסק-דין בתיק תא"מ 60370-10-10

בפני תביעה בסדר דין מהיר, לפיצוי התובע, בגין נזקים כספיים שנגרמו לו כתוצאה מכך שהנתבעים

שמכרו לו דירה, לא גילו לו שקיימת חדירת מים מהגינה הצמודה לדירה, אל עבר חדר האשפה של הבית המשותף.

הנתבעים לא גילו לו שקיים ליקוי באמבטיה שמונע אפשרות לעשות בה שימוש סביר.

הנתבעים מכחישים ידיעה על קיום הליקויים עובר למכירתה.

כיום אין עוד מחלוקת לגבי העובדה שהאיטום פגום מה שמאפשר חדירת מים מהגינה לחדר האשפה.

גרסת התובע

ביום 19.5.09 חתמו הצדדים על הסכם (להלן: "ההסכם") למכירת דירה ברחוב חרצית 4/4 במודיעין

(להלן: " הדירה")

הדירה נרכשה על ידי התובע למגורי אביו, מר צבי ויזל (להלן: "מר ויזל" או "האב").

מי שטיפל ברכישת הדירה הינו מר רועי ויזל אחיו של התובע. (להלן: "הבן").

מיד עם המעבר למגורים בדירה, גילה מר ויזל כי כאשר הוא עומד על האמבט, ישנה תחושה של עמידה על שלולית מים וחוסר יציבות.

פגם זה נוצר בשל העובדה שקיימת היקוות של מים, שאין להם ניקוז, ברווח שבין האמבט הישן

לאמבט החדש שהולבש עליו.

הגיעו למר ויזל תלונות מוועד הבית לגבי חדירת מים מהגינה לעבר חדר האשפה של הבניין שנמצא מתחת לגינה.

נאמר למר ויזל, על ידי השכנים, כי הנתבעים ידעו על קיומה של נזילה מהגינה במשך שנים, וסירבו

לטפל בכך.

היו תלונות חוזרות ונשנות, בעניין זה לנתבעים, הן מצד וועד הבית והן מצד השוכרים. 

מי ששימשה כחברת ועד הבית היתה גברת סבטלנה קזבצ'נסקי. (להלן: "נציגת הועד").

נזילות דומות היו בדירה ממול,  אך הקבלן תיקן את הנזילות.