פסק-דין בתיק תא"מ 47283-02-12

בפניי תובענה שטרית, אשר ראשיתה בתיק ההוצאה לפועל שבכותרת, אליו הוגש לביצוע שטר חוב וכתב ערבות. עילת התביעה כנגד הנתבע כאן, הוגדרה כ"ערבות לשטר".

הנתבע, במסגרת ההתנגדות אשר הגיש, טען, כי שטר החוב אינו חתום על ידו, וכי החתימה המופיעה על השטר איננה חתימתו. בנוסף הצהיר, כי לא חתם אף על כתב הערבות, ו/או על כל מסמך אחר לטובת המשיבה.

הצדדים בחרו שלא להסכים למינוי גרפולוג מוסכם מטעם ביהמ"ש, ועל כן נשמעו עדויות בנוגע לנסיבות החתימה, על מנת לבחון את הטענה.

מטעם התובעת הצהיר והעיד, מר אילן ממו, מנהל המכירות, וזה טען, כי הנתבע והחייב מס' 1 בתיק, הוחתמו על גבי שטר החוב וכתב הערבות אשר ניתנו לטובת התובעת כבטחון לתשלום בגין סחורות אשר סופקו לעסק בשם "אל עפן אלאסלי - סיטונאות מזון", עסק אשר, לשיטתו, הינו בבעלותם של הנתבע והחייב 1. לשיטתו, השניים התחייבו בפני התובעת לפרעון מלא של החיובים בגין אספקת סחורות לעסק, ואף על פי כן, סיפקה התובעת סחורות אשר תמורתן לא סולקה.

במהלך חקירתו, העיד כי נהג להיות נוכח בכל ההתקשרויות של החברה ביחד עם סוכן המכירות המקומי, וכי לאחר שהסתיים שלב המו"מ לקראת כריתתו של הסכם ההתקשרות, היה הסוכן המקומי מחתים את נציגי הצד שכנגד על הסכם ההתקשרות ועל שטר חוב וכתב ערבות, והוא עצמו היה חותם אך ורק על הסכם ההתקשרות עצמו (טופס פתיחת לקוח).

לטענת נציג התובעת, מי שחתם על שטר החוב כמאמת החתימה ומי שמילא את כל הטפסים, הינה הגב' קאמר קאסם, סוכנת התובעת באזור בזמנים הרלוונטים. הנציג לא ידע לומר בודאות אלו מבין כל החתימות המתנוססות על גבי המסמכים אשר נחתמו במעמד פתיחת כרטיס הלקוח, היא חתימתו של הנתבע, אך חזר פעם אחר פעם על הטענה, כי הנתבע הוא אשר חתום על גבי כתב הערבות.

לשיטתו, במעמד החתימה נכחו הוא והגב' קאסם מטעם התובעת, ומטעם "אל עפן אלאסלי סיטונאות מזון", נכחו הנתבע, מר מחאמיד מוחמד, ואדם נוסף.

הנתבע הגיש תצהיר נוסף מטעמו במסגרת תצהירי העדות הראשית, ויצויין כי תצהירו הוגש לאחר שהוגש תצהיר מטעם התובעת, מהטעם הפשוט, שהתובעת בחרה להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה תחת הגשת כתב טענות מתוקן התואם את הוראות סדר הדין המהיר, ואין לה להלין בעניין זה אלא על עצמה.

במסגרת התצהיר שהגיש הנתבע, חזר על טענתו כי החתימה על כתב הערבות איננו חתימתו וכך גם החתימות על כל יתר המסמכים, ובנוסף, טען בזו הלשון: "אני עבדתי בחנות אל עפן אל אלאסלי, שהיתה בבעלות מר מוחמד מחאמיד, בתור קופאי, עבדתי וקיבלתי משכורת חודשית ואין לי שום עניין לחתום על שטר חוב או להתחייב...".

בחקירתו נשאל שאלות לגבי העסק הקרוב "אל עפן אלאסלי", וטען, כי הוא איננו יודע מתי העסק נפתח, כי במקום היו בעלי בית רבים, כי הוא עובד כאחד העובדים במקום מזה כ - 20 שנה, ומתשובותיו המתחמקות קשה היה להבין האם, הלכה למעשה, הוא עדיין עובד במקום אם לאו, שכן, במקום אחד טען כי שעבד שם שנים עד שהיה חולה, ובמקום אחר, בתשובה לשאלה: "אתה עדיין עובד שם?", השיב: "מה זה עובד? קצת על הקופה, כי אני חולה לב".

בסה"כ הותיר הנתבע רושם בלתי אמין, ונדמה היה, כי הוא עושה מאמץ להרחיק עצמו מהעסק ומכל תפקיד משמעותי בו.

כך, למשל, בעוד בתצהירו טען כי הוא עבד בחנות בתור קופאי , הרי שבחקירתו התברר, מחד, כי הוא עדיין עובד בחנות, ומנגד, כי בשל מצבו הרפואי עבודתו השתנתה וכעת הוא עובד "קצת על הקופה" .

נדמה אם כן, כי לשיטת הנתבע עבודה על הקופה, כקופאי, היא עבודה זוטרה, חסרת חשיבות, המרחיקה אותו מכל עמדת ניהול במקום. עוד נדמה, כי הנתבע מבקש להרחיק עצמו מן העסק. דברים אלו מתיישבים עם תשובתו לשאלה: "זה נכון שהעסק עבד עם חברת קליר, התובעת", אשר נוסחה על ידו כך: "אני לא יודע, אני לא בעל הבית, אני רק עובד על הקופה, ואני לא מבין על הסחורה".

בהמשך החקירה, כאשר נשאל האם מוחמד מחאמיד החתום על שטר החוב היה בעל העסק, השיב כי הוא איננו יודע. כאשר נשאל האם לפני הבעלים הנוכחי היו בעלים בשם מוחמד מחאמיד, השיב, כי יש הרבה מוחמד מחאמיד, וכי הבעלים הקודם נקרא מוחמד אל עפן אלאסלי, השייך למשפחת מחאמיד, והוא מפורסם. רק כאשר נשאל האם אותו מוחמד מחאמיד הוא בנו, השיב כי אכן מדובר בבנו וכי לפני כן היה העסק בבעלות בן משפחה אחר, ולאחר שנשאל שאלות נוספות בעניין, העיד, לבסוף, כי גם הבעלים הנוכחיים הוא בן משפחה, בן אחיו.

נסיונותיו של הנתבע להרחיק עצמו מהעסק בכל דרך אפשרית, להקטין מעורבותו בעסק ולהקרין מצג משל אין הוא יודע אפילו מהי הסחורה הנמכרת בעסק יש בהם כדי ליצור את הרושם בעיניי כי הנתבע איננו דובר אמת, וכי גירסתו העובדתית אינה ראויה להסתמכותו של ביהמ"ש דכאן.

למען הסר ספק אבהיר, כי אין בעובדה שעסק מנוהל על ידי בן משפחה של נתבע שטרי, כשלעצמה, כדי להקים חבות שטרית על הנתבע, ואולם, משנדרש ביהמ"ש לבחון את החתימה על גבי כתב הערבות על פי מהימנות העדים שבפניו ועל פי נסיבות חיצוניות בנוגע למעמד החתימה על כתב הערבות, העובדה שגירסתו של הנתבע נמצאה לא אמינה ועדותו נמצאה על ידי ביהמ"ש כבלתי מהימנה, ביחד עם קרבתו הגדולה לבעלי העסק בו לשיטתו "רק עבד", ושעה שמן העדויות עולה כי במועדים הרלוונטיים היה בנו של הנתבע, אשר היה בעליו של העסק בעת הרלוונטית ומעסיקו של הנתבע בן 21 שנים בסך הכל, יש בה כדי להשליך על קביעת הממצאים העובדתיים ביחס לחתימה שבמחלוקת.

העובדה שהתובעת לא הביאה את הגב' קאמר קאסם לעדות בפניי, ולא ביקשה לזמנה, יש בה כדי לפגום ביכולתה של התובעת להוכיח טענותיה, ולהקים חזקה כנגדה כי אילו הובאה הגב' קאסם להעיד, היה בכך כדי להחליש את גירסתה.

הנתבע מנגד, בחר שלא להעיד את בנו, אשר לא הגיש התנגדות לביצוע שטר החוב, וממילא איננו חולק על חתימתו על גבי השטר, ועל כן, בהתאמה, יש לראות אותו כמי שאינו חולק על נוכחות בפגישה בה נחתמו שטר החוב וכתב הערבות. נדמה אם כן כי מי שיכול היה, לכאורה, להאיר את עיניו של ביהמ"ש בנוגע לזהותו של החותם על גבי כתב הערבות ולתמוך בגירסת הנתבע הוא אם כן בנו, ומשלא הובא עד זה להעיד, פועלת לחובת הנתבע החזקה כי לו הובא, היתה עדותו פועלת דווקא להחלשת גירסת הנתבע ולחיזוק גירסת התובעת בעניין.

הנתבע מבקש להיאחז בעובדה שהחתימה איננה נחזית כזהה לחתימות האחרות על גבי יתר הטפסים שנחתמו באותו מעמד, ואף לא לחתימותיו על גבי התצהירים שהוגשו מטעמו לתיק.