פסק-דין בתיק תא"מ 38981-01-12

רקע כללי

1. מדובר בשתי תביעות בסדר דין מהיר שאוחדו:

                                 א.            בתיק תא"מ 38981-01-12 תבעו התובעים, חברה בעלת טרקטורון ונהג הטרקטורון (להלן: " התובעים"), פיצוי בסך 31,185 ש"ח, מנהגת הרכב הפרטי שפגעה בטרקטורון ומהמבטחת שלה (להלן: " הנתבעות"), בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 30.7.11 ביציאה הדרומית מעומר (להלן: " התביעה העיקרית").

                                 ב.            בתיק תא"מ 355-04-12 תבעה המבטחת, היא הנתבעת 1 בתביעה הקודמת, תביעת שיבוב כנגד התובעים בסך 12,465 ש"ח בגין אותה תאונה (להלן: " התביעה שכנגד").

2. כיוון שמדובר בשתי תביעות בסדר דין מהיר ובהתאם להוראת תקנה 214 טז' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, יהיה פסק הדין קצר ותמציתי.
3. אין מחלוקת כי טרקטורון התובעים נסע בנסיעה איטית דרומה, חלף את שער היציאה מעומר ופנה שמאלה לעבר דרך עפר.     
   אין מחלוקת כי רכב פרטי של הנתבעות נסע אחרי הטרקטורון, ובעת הפניה שמאלה של הטרקטורון, התנגש בטרקטורון כך שהפינה הקדמית ימנית של הרכב הפרטי, פגעה בגלגל השמאלי אחורי של הטרקטורון וגרמה להתהפכותו.
4. המחלוקת בין הצדדים הינה, מי מהצדדים אחראי לתאונה כפי שארעה.    
   בקליפת אגוז, התובעים טענו, שהנתבעות אשמות בתאונה, כיוון שהרכב הפרטי לא שמר מרחק מהטרקטורון. הנתבעות טענו, שהתובעים אשמים בתאונה, כיוון שהטרקטורון פנה שמאלה מבלי לאותת וחסם את נתיבן בעת עקיפה.
5. בהתאם להסכמה דיונית לא הוגשו תצהירי עדות ראשית, למעט חוות דעת בוחן מטעם התובעים, ושאר העדים נשמעו בחקירה ראשית ובחקירה נגדית.

העדויות

6. התובע 2, הוא הנהג מטעם התובעים, העיד לגבי הפניה שמאלה כדלקמן: " הסתכלתי במראה וראיתי את הרכב של הנתבעת. היא הייתה קצת רחוקה ... הפעלתי שיקול דעת שאני יכול לפנות. הסתכלתי במראה השמאלית. שאני ראיתי אותה אני אותתי..." (ע' 2 ש' 5-10 לפרוטוקול).     
   בהמשך הוא העיד כי כשהחל בפניה, הרכב הפרטי היה כעשרים מ' מאחוריו. הוא אישר שראה את הרכב הפרטי במילים: " ראיתי את הסכנה" (ע' 5 ש' 12 לפרוטוקול).     
   באשר למיקום התאונה על גבי הכביש, העיד התובע 2 כי בזמן האימפקט בין כלי הרכב, הטרקטורון כבר היה לקראת סוף הפניה, כאשר שני הגלגלים הקדמיים שלו כבר על דרך הכורכר. הוא העריך שמדובר בערך בחצי מטר מן הטרקטורון שכבר היה מחוץ לכביש (ע' 3 ש' 2-20 לפרוטוקול, ע' 7 ש' 3 לפרוטוקול).          
   באשר לסיבה לתאונה לדעתו, ציין התובע 2 בעדותו: " היא התחילה את הפניה שלה ונסעה מהר. היא חשבה שהיא תספיק לעקוף אותי לפני שאני אפנה..." (ע' 4 ש' 20-21 לפרוטוקול). דהיינו התובע 2 למעשה מודה כי הפגיעה היתה במהלך עקיפה בנתיב השמאלי.
7. הנתבעת 2 העידה כי הטרקטורון נסע לאט ולכן החליטה לעקוף אותו.       
   בתחילת העקיפה היא הייתה כחמישה ששה מטר מאחוריו, וכאשר הייתה כבר במהלך העקיפה משמאל ומעט מאחורי הטרקטורון, לפתע הוא פנה שמאלה והיא לא יכלה לבלום ולמנוע את התאונה.       
   יצויין כי הנתבעת 2 לא העידה לגבי העדר האיתות של הטרקטורון המופיעה בכתבי הטענות של הנתבעות, אם כי מדובר בעובדה שלילית והיא גם לא נשאלה על כך דבר בחקירה הנגדית.  
   בניגוד לדברי באת כוח התובעים, כאילו נטען שהפגיעה הייתה במרכז הרכב, העידה הנתבעת 2 שהטרקטורון נפגע: " באמצע האחורי השמאלי שלו" (ע' 8 ש' 30-31 לפרוטוקול). תיאור זה תואם את ממצאי הנזקים.