פסק-דין בתיק תא"מ 269-03-10

תביעה כספית, לחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 34,500 ש"ח.

טיעוני הצדדים:

לטענת התובעת, ביום 17/10/09, בכביש ראשי בכפר יאסיף, הרכב נשוא התביעה, מסוג סובארו ונושא מספר רישוי 7122859 ( להלן - " הרכב" ), שהיה נהוג ע"י מר סלמאן קטימה ( להלן - " סלמאן" ), ושהיה מבוטח אותה עת ע"י התובעת, החליק כתוצאה מהימצאותו של כתם שמן בנתיב נסיעתו, והתנגש ברמזור להולכי רגל שמוצב במקום, וכתוצאה מכך נגרמו לרכב נזקים בשווי של 34,000 ש"ח ( האירוע הנ"ל ייקרא להלן " התאונה" ). לטענת התובעת, התאונה אירעה ע"י דבר מסוכן, שהנתבעת 2 ( להלן - " הנתבעת" ), הייתה אחראית עליו, המחזיקה בו ובעלת השליטה עליו, ולכן, עליה להוכיח כי לא הייתה רשלנות מצידה לגרימת התאונה. לטענת התובעת, התאונה נגרמה עקב רשלנותה של הנתבעת, שלא מנעה הימצאותו של המפגע הנ"ל בכביש ולא הייתה ערנית להימצאותו של מפגע כאמור, והיא הפרה הוראה חקוקה המחייבת אותה לכך, ולכן, עליה לשלם לתובעת את סכום התביעה שזו שילמה למבוטחה, בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב, בשווי הנ"ל.

הנתבעת מכחישה את קרות התאונה ואת נסיבותיה הנטענות בכתב התביעה המתוקן, את אחריותה להתרחשותה, וכן את הנזקים הנטענים והיקפם. לטענתה, המפגע, המוכחש כשלעצמו, אינו חפץ מסוכן, כהגדרתו בפסיקה, ולכן, אין להעביר אליה את נטל ההוכחה, אלא לנהוג לפי הכלל " המוציא מחברו עליו הראיה". עוד טוענת הנתבעת כי התאונה נגרמה עקב רשלנותו הבלעדית של מר סלמאן, שהתבטאה, בין היתר, בנהיגה ברכב בחוסר זהירות, בחוסר מיומנות, בנהיגה שלא בהתאם לכללי התעבורה, ובכך שלא נקט באמצעים סבירים על מנת למנוע את קרות התאונה, ומבלי שיבחין במתרחש בכביש. עוד טוענת הנתבעת כי הימצאותו של כתם שמן על הכביש הינו דבר בלתי צפוי,  ולכן, לא ניתן לסילוק ולטיפול על ידה, משלא ידעה על קיומו לפני כן, שהרי, לא ניתן לחייבה כי היא תימצא כל הזמן בכל מקום, בכבישים עליהם היא אחראית, דבר הדורש תקציבים בעלויות עתק.

דיון והכרעה

אין מחלוקת בין הצדדים כי הכביש הרלבנטי, מס' 70, שבכפר יאסיף, נמצא באחריות ובתחזוקת הנתבעת ( ראה סעיף 5 לסיכומי הנתבעת ).

מובן הוא כי הנתבעת חבה חובת זהירות מושגית כלפי הנוסעים והמשתמשים בכבישים שבאחריותה ובתחזוקתה, חובה אשר מחייבת אותה לטפל כראוי בכבישים אלה, על מנת לאפשר שימוש בטוח בהם ע"י הולכי הרגל והנוסעים. כן חבה הנתבעת, כלפי הנהג, מר סלמאן, הנוסעים האחרים ברכב, חובת זהירות קונקרטית,  המחייבת אותה להסיר כל מפגע, לרבות כתם שמן, הנוצר על פני הכביש נשוא התביעה, מאחר ומפגע מסוג זה מסכן את ציבור הנהגים והולכי הרגל המשתמשים בכביש, ומשכך, חובתה לדאוג לסלק את  המפגע, כתם השמן, מהכביש הרלבנטי, על מנת למנוע גרימת נזק לנוסעים או לרכוש. שכן, על הנתבעת, שהינה רשות ציבורית, המחזיקה ומטפלת בכביש הרלבנטי, לצפות כי כתם השמן הנטען, עלול לגרום לרכב הנוסע בקטע הכביש הרלבנטי להחליק ולגרום, עקב כך, תאונת דרכים, שבה ייפגעו אנשים וייגרם נזק רכוש.

מר סלמאן, שהעיד מטעם התובעת, תיאר את נסיבות קרות התאונה כך:

" אני נסעתי בכביש הראשי פניתי ימינה בצומת, האוטו החליק בזמן שבלמתי איבדתי שליטה, האוטו הסתובב ופגע ברמזור, יצאתי מהחלון ופינו אותי לבית החולים.

באותו זמן של התאונה יצאתי מהחלון ואחרי כמה דקות התעלפתי...

אני לא ראיתי כתם שמן. הבוחן אמר לי שהיה כתם שמן...".

( עמוד 6 שורות 15-19 לפרוטוקול ישיבת יום 1/3/12 ).

מכאן, מר סלמאן, מי שנהג ברכב, כאמור, לא היה עד ראיה להימצאותו של כתם שמן בקטע הכביש בו אירעה התאונה. הסבר סביר לכך טמון בעובדה, לפיה, כתוצאה מהתאונה הוא איבד את הכרתו, לאחר שיצא מהרכב, לאחר קרות התאונה. לציין כי גם בטופס ההודעה על תאונה, שהוגש וסומן ת/1, ושנערך ביום 18/10/09, למחרת התאונה, ציין סלמאן כי הוא איבד את הכרתו כתוצאה מהתאונה. סלמאן העיד כי בוחן התנועה במשטרה אמר לו כי כתם שמן היה על הכביש, והרי, את ההודעה על התאונה, ת/1, הוא מסר לאחר שכבר מסר עדות בפני בחון התנועה ( עמוד 6 שורות 19-22 לפרוטוקול ), ובכך יש כדי להוות הסבר סביר לכך שהוא ציין, בהודעה על תאונה, ת/1, כי הרכב החליק עקב הימצאות כתם שמן על הכביש, דבר שלמד מפי אחר, הוא הבוחן.

התובעת מבקשת להסתמך על מסמך שצורף לכתב התביעה המתוקן, שלטענתה, הוא נערך על ידי בוחן תנועה במשטרה.  עיינתי במסמך זה, נושא תאריך 17/10/09, היינו, מיום התאונה, ומצאתי כי הוא כולל תיאור של קטע הכביש הרלבנטי, כך, שהמדובר בכביש דו סטרי, בעל נתיב נסיעה לכל כיוון, וכי כתם שמן נמצא בצד ימין של נתיב הנסיעה ועד למרכז. עד כמה שניתן להבין את הכתוב שם, עורך המסמך ציין כי המדובר בכתם שמן גדול וטרי. עוד כולל המסמך הנ"ל תשריט כביש, המציין כתם שמן, שלפי עורך המסמך, נמצא במקום. לפי תשריט זה, כתם השמן נמצא בצד ימין של נתיב נסיעת הרכב, סמוך מאוד לשטח הצומת, בה פנה הרכב ימינה, והרמזור, בו פגע הרכב לאחר שהחליק, מוצב בשטח המפריד בין שני נתיבי הנסיעה שלימין נתיב נסיעתו של הרכב נשוא התביעה. המסמך הנ"ל, שאינו חתום, לא מתעד את פרטיו של עורכו ואת נסיבות עריכתו, כך, שלא ניתן לקבוע, לפי תוכנו של מסמך זה, האם מדובר בדו"ח בוחן או בתרשים שנערך על ידי שוטר או אחר, והאם המדובר בדו"ח השלם שערך עורך מסמך זה, או אך חלק ממנו, והאם עורך המסמך ראה בעצמו את כתם השמן על פני קטע הכביש הרלבנטי, או למד על כך מנהג הרכב, סלמאן, מאחד הנוסעים האחרים ברכב, או מגורם אחר. כמו כן, לא ניתן ללמוד, מהתיאור במסמך לעיל, באשר לגודלו של כתם השמן, והאם הוא נמצא בחלקו הגדול של נתיב הנסיעה, או שמא אך בחלק קטן ממנו, האם יכול היה נהג הרכב, סלמאן, להבחין בו לפני שהרכב הגיע למקום הימצאותו, לפי מצב התאורה במקום, האם ניתן היה להימנע מנסיעה עליו, תוך הסטת הרכב לחלק אחר בנתיב הנסיעה, על מנת למנוע החלקת הרכב, והאם התאונה נגרמה כתוצאה מכתם השמן הנטען או שמא מגורם אחר, לרבות מהירות נסיעת הרכב או מנסיבות אחרות שאינן תלויות בתנאי הדרך. התובעת לא הציגה הסבר מניח את הדעת לכך שפרטי עורך המסמך לא תועדו על גבי המסמך, ואי הגשת הדו"ח המלא והחתום ע"י עורכו.

נוסף, לא מצאתי כל הסבר מניח את הדעת לכך שעורך המסמך הנ"ל, או כל גורם אחר במשטרה או מטעם התובעת עצמה, שידעה על קיומו של כתם שמן עם מסירת ההודעה על תאונה, ת/1, למחרת היום, לא צילם את כתם שמן זה, על מנת לתעד את גודלו ואת טיבו ועל מנת לברר האם הוא היה הגורם לתאונה. עוד מתעוררת תמיהה עמוקה לנוכח העובדה, לפיה, נמנעה המשטרה, מלסגור את קטע הכביש הרלבנטי, לתנועה, עד להסרת המפגע הנ"ל, על מנת לשמור על שלום הציבור, במידה ואכן הבחינו השוטרים בכתם שמן כאמור, לאחר התרחשות התאונה. יתרה מזאת, לא הוגשה כל ראיה להוכיח כי נהג הרכב, מי מהנוסעים האחרים ברכב או מי מטעם המשטרה, הודיע לנתבעת, מייד עם קרות התאונה או בסמוך לאחר מכן, על קיומו של מפגע זה, על מנת שזו תסלקו משם, בהיותה האחראית והמתחזקת קטע כביש זה. אילו אכן נמצא שם כתם שמן, ואף גרם לתאונה, סביר כי המשטרה הייתה מודיעה על כך לנתבעת, על מנת שזו תעשה להסרת המפגע, מיידית, ואף  הייתה סוגרת את הכביש לתנועה, עד לתום טיפולה של הנתבעת במפגע, לאחר שאירעה התאונה הנ"ל. אין כל ראיה להוכיח כי המשטרה נקטה בצעדים אלה, והדבר גורע ממשית מגרסת התובעת, לפיה, כתם שמן מסוכן נמצא בנתיב נסיעת הרכב, וכי זה גרם לתאונה.

חרף המתועד בהודעה על תאונה, שהוגשה וסומנה ת/1, וחרף עדות הנהג, מר סלמאן, לפיה, בוחן משטרה אמר לו כי כתם שמן נמצא על הכביש, לא הוגשה כל ראיה להוכיח כי על גלגלי הרכב אותרו שרידי שמן, והרי, הרכב נתפס ונגרר ממקום התאונה ע"י המשטרה, ואף נאסר לשימוש עקב הנזקים שנגרמו לו מהתאונה ( ראה הודעות המשטרה מיום 18/10/09, על איסור שימוש ברכב ועל גרירתו, המצורפים לכתב התביעה ), כך שהוא הועבר ברשות המשטרה מייד לאחר קרות התאונה ועד לשחרורו לידי הנהג, למחרת, וניתן היה לבחון הימצאותם של שרידי שמן על גלגליו, על מנת לברר את הטענה, לפיה, הרכב החליק כתוצאה מכתם שמן שנמצא במקום התאונה.

הגעתי למסקנה כי אין באמירה הכללית, שמתועדת במסמך שאינו חתום ולא ידועה זהות עורכו ואת נסיבות רישומו, לפיה, נמצא כתם שמן בנתיב הנסיעה של הרכב, כדי להוכיח, במידה הנדרשת בדין האזרחי, כי אכן נמצא כתם שמן במקום וזמן הרלבנטיים לתביעה, וכי הוכחו גודלו וטיבו של כתם זה, וכי הרכב החליק כתוצאה מהימצאותו שם, ולא כתוצאה מסיבה אחרת, לרבות אופן נהיגתו של מר סלמאן. אוסיף כאן כי, בכתב התביעה לא נטען כלל, בתיאור נסיבות התאונה, כי הרכב החליק במהלך פנייתו ימינה בצומת, לעומת הנטען בעדותו של מר סלמאן בבית המשפט.  

ועוד, התובעת וויתרה על עדותו של סיף עדנאן, שלפי טופס ההודעה על תאונה המצורף לכתב התביעה, ת/1, הוא היה נוסע נוסף ברכב, עת קרות התאונה. לא נטען כי עד זה איבד את הכרתו כתוצאה מהתאונה, ומשכך, היה בעדותו כדי לסייע לברר האם הוא הבחין בכתם שמן על הכביש, בקטע הכביש בו אירעה התאונה, את אופן נהיגתו של מר סלמאן ברכב ויתר נסיבות התאונה והגורמים לה. התובעת לא נתנה הסבר מניח את הדעת להימנעותה מלהעיד עד זה, שהיה עד ראיה לתאונה, כאמור. לא זו אף זו, התובעת נמנעה מלהעיד גם את ודיע סיף, שהיה נוסע נוסף ברכב בעת קרות התאונה, ושפרטיו תועדו בטופס ההודעה על תאונה, שסומן ת/1, והרי, גם לגביו לא נטען כי הוא איבד את הכרתו עקב התאונה, כך, שגם בעדותו היה כדי לברר את נסיבות התרחשות התאונה,  האם הוא הבחין בכתם שמן על הכביש, ולתאר את אופן נהיגתו של סלמאן ברכב.

גם בהנחה והייתה התובעת מוכיחה את הימצאותו של כתם שמן על הכביש, אין בכך, כשלעצמו, כדי להביא למסקנה כי הנתבעת אחראית לקרות התאונה וכדי לקבוע כי התאונה אירעה עקב רשלנותה של זו, שכן, לא הוגשה כל ראיה להוכיח כי הנתבעת ידעה, זמן סביר לפני שעת קרות התאונה, על הימצאותו של כתם שמן על הכביש, וכי היא לא דאגה לסילוק מפגע זה בהקדם, ובכך תימצא רשלנותה כלפי הנוסעים ברכב. שכן, אין זה סביר לקבוע כי על עובדי הנתבעת להימצא בכל רגע נתון, במשך כל שעות היממה, בכל קטע כביש שבאחריותה. חובתה של הנתבעת לדאוג להסרת מפגעים, מייד עם קבלת הודעה על קיומם, ללא שיהוי. משלא הוכח כי כתם השמן ( כאמור, לא הוכח כלל כי היה כזה, במקום ובמועד הרלבנטיים לתביעה ) נמצא שם פרק זמן של ממש לפני שעת קרות התאונה, ומשלא הוכח כי הנתבעת ידעה על הימצאותו של מפגע זה בכביש וחרף זאת לא דאגה לסילוקו בהקדם, אין לומר כי רשלנות דבקה במעשיה. שכן, לא הוגשה כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי הודעה על הימצאות כתם שמן בכביש הנ"ל הועברה לנתבעת. לא הוגשה ראיה להוכיח תיעוד קריאה זו ע"י המשטרה או על ידי גורם אחר לנתבעת, ולא הוגשה ראיה להוכיח תיעוד קריאה זו בספרי הנתבעת.