פסק-דין בתיק תא"מ 1050-08

1.         הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984.

2.         בתביעתה, עותרת התובעת לחייב את הנתבע לשלם סך 30,000 ש"ח שנותר הנתבע חייב לה. לטענת התובעת נכרת בינה לבין הנתבע הסכם שכירות, לפיה השכירה לו מכונת שטיפה לרכבים במתחם תחנת סונול בכביש 65. לטענת התובעת, נותר הנתבע חייב לתובעת הסכומים שלהלן: דמי שכירות בגין חודשיים- סך 10,000 ש"ח; חובות בגין צריכת חשמל- סך 7,903 ש"ח. כמו-כן טענה התובעת כי הנתבע הותיר את המכונה מקולקלת והיא נאלצה לתקנה ולהוציא סך 9,252 ש"ח. שלושת הסכומים הנ"ל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מגיעים כדי סך 30,000 ש"ח- סכום התביעה.

3.         הנתבע הודיע כי התצהיר התומך בבקשתו לביטול פסק דין מהווה כתב ההגנה. בתצהיר הנ"ל טען התובע, כי בחודש 9/06 אף שהיה ברור כי הוא ממש את האופציה המעניקה לו זכות שכירות עד לחודש 2/08 הודיעה התובעת לנתבע, כי עליו לפנות את המושכר, וכי הוא אכן פינה את המושכר בחודש 10/06 . לגבי חובות בגין צריכת חשמל, הודיע הנתבע כי אינו חייב מאומה, מאחר והוא שילם את המגיע ממנו ישירות לידי התובעת שהיתה עורכת חישוב לגבי צריכת הנתבע ומחייבת אותו בהתאם. הנתבע הוסיף וטען כי עזב את המושכר כאשר המכונה עובדת, וכי מייד לאחר עזיבת הנתבע את המושכר, החלה התובעת מפעילה את המכונה, ועל כן המכונה היתה כשירה לעבודה ולא היתה מקולקלת כטענת התובעת.

4.         שמעתי את טענות הצדדים ולאחר ששקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי פשרה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 15,500 ש"ח.

5.         בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

6.         הסכום שהופקד בקופת בית המשפט ישוחרר לידי התובעת. כמו-כן רשאית התובעת לשחרר את הסכום המופקד בתיק הוצאה לפועל מס' 12-12508-09-02.

ניתן היום,  ט"ו תמוז תשע"ב, 05 יולי 2012, בהעדר הצדדים.