פסק-דין בתיק ת"ק 8043-01-10

1.         לפני תביעה כספית ע"ס של 2,997 ש"ח, שהגיש התובע בגין נזקים עקיפים שנגרמו לו עקב תאונת דרכים בה היה מעורב רכבו, מסוג  טויוטה, מ.ר. 3740314, ביום 20.2.09.

2.         בזמנים הרלוונטיים לתאונה נהג הנתבע ברכב מסוג מיצובישי, מספרו 5286102.

3.         התובע טען בתביעה כי בזמנים הרלוונטיים לתאונה נהג ברכבו "...במרכז העיר שפרעם בעלייה תלולה המתעקלת שמאלה עת, לפתע פתאום במהלך העיקול, הגיחה המיצובישי מהכיוון הנגדי וסטתה לנתיבה של הטויוטה כשהיא פוגעת במרכז הדופן השמאלית ולאחור".

4.         בעקבות התאונה נגרם לרכבו של התובע נזק בסך של 6,733.65 ש"ח, בנוסף לירידת ערך בשיעור של 2.5 %, כפי שהדבר עולה מחוה"ד שצורפה לתביעה.

5.         התובע קיבל פיצוי בגין נזקיו מאת החברה המבטחת של רכבו בפוליסת ביטוח מקיף ותביעה זו הינה בגין נזקיו העקיפים, הכוללים נזק בסך של 1,405 ש"ח, בגין השתתפות עצמית ונזק  בסך של 1,025 ש"ח בגין השתתפות עצמית לירידת ערך, בנוסף לכינון בסך של 67 ש"ח. סכומים אלה, בנוסף לפיצוי בסך של 500 ש"ח בגין עוגמת נפש הם העומדים בבסיסה של תביעה זו.

6.         הנתבע הכחיש את טענותיו של הנתבע וטען בתורו כי בזמן שנסע ברכבו בירידה שיש בה עקומה חדה, התובע ומתוך רשלנות "נכנס לסיבוב כשהוא נוסע במסלול נסיעתו של הנתבע" דבר שהביא להתרחשות התאונה.

            הוא אף טען כי לאחר התאונה החליפו הנהגים ביניהם פרטים וסיכמו שכל אחד ישא בנזקיו.

7.         במקביל להגשת כתב ההגנה, הגיש הנתבע הודעה צד ג' נגד מנורה מבטחים בע"מ, בהיותה מבטחת את השימוש ברכבו בפוליסת ביטוח צד שלישי וטען כי ככל שיחויב לפצות את התובע בסכום כלשהו, יש לחייב את צד ג' לשפותו בגין סכום זה.

8.         בכתב ההגנה, טענה צד ג' להעדר כיסוי ביטוחי מהנימוק שהנתבע נהג ברכב בזמן התאונה, מבלי שיהא לו רשיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב (רכב פרטי) שכן הוא היה בתקופת שלילה.

9.         בדיון שמעתי את שני הנהגים, אשר העיד כל אחד לגרסתו, אודות אופן התרחשות התאונה. כן שמעתי את טענותיה של צד ג'.

10.        לאחר ששקלתי את טענות התובע והנתבע ובחנתיהם ולאחר שהתרשמתי מעדותם באופן בלתי אמצעי ועיינתי בתמונות המקום בו אירעה התאונה ובתמונות הנזק של הרכבים, אני מבכרת את גרסתו של התובע על פני זו של הנתבע;

            גרסתו של התובע היתה גרסה עקבית, אחידה והיא עשתה עלי רושם אמין. בנוסף, היא עולה בקנה אחד עם תיאור המיקום בו אירעה התאונה ומתיישבת עם מוקדי הנזק ברכבים.

מנגד, נשמע הנתבע בגרסתו הססן משהו והוא לא עשה רושם אמין.

מכאן, אני קובעת כי התאונה אירעה באחריותו של הנתבע אשר לא היה זהיר בנהיגתו וסטה מנתיב נסיעתו.

11.        לעניין הנזק - נזקיו של התובע מתבססים על אישור הפסדים מטעם החברה המבטחת, אשר צורף לכתב התביעה ובהעדר כל ראייה אחרת בעניינם, אני מוצאת לאשר נזקים אלה.  מנגד, לא מצאתי מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש.

            לאור האמור, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לפצות את התובע בסך 2,497 ש"ח. בנוסף, אני מחייבת אותו לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ש"ח.

12.        אשר להודעת צד ג' - כאמור, צד ג' טענה כי הנתבע נהג ברכב בזמן שרשיונו היה בפסילה מנהיגה ברכב מסוג B  (רכב פרטי).

            הנתבע הכחיש טענה זו בדיון והעיד לא ידוע לו על פסילה כלשהי לרשיון הנהיגה שלו.

            משכך היה, ניתן ע"י ביהמ"ש צו המופנה למשרד רישוי, להמציא תעודת עובד ציבור המבהירה אם לנתבע היה רשיון נהיגה בר תוקף נכון למועד התאונה.