1. התובע טוען בתביעה זו, כי בעודו נוסע בנתיב השמאלי, ניסה הנתבע 1 (להלן:"מר קהא") להיכנס לנתיב בו נסע התובע ותוך כדי כך, פגע מר קהא בחלקו האחורי של רכב התובע. באותו זמן, נסע רכב נוסף הנהוג בידי הנתבע 3 (להלן:"מר הרוש") ופגע מאחור ברכבו של מר קהא.
התובע, סבר כי על מר קהא ומר הרוש לשאת בנזקיו ולכן הגיש תביעתו נגדם ונגד הנתבעת 2 פרי ירוחם - חב' לרכב בע"מ, שהינה בעלת הרכב בו נהג מר קהא (להלן:"פרי") ונגד הנתבעת שומרה חב' לביטוח בע"מ, שהיא המבטחת רכבו של מר הרוש. (להלן:"שומרה")
2. א. פרי הגישה ביום 26.1.11 כתב הגנה מטעמה ובו ביקשה לדחות את תביעת התובע, משום שאין יריבות בינה ובין התובע וכמו כן, אין היא הבעלים של רכב מס' 12-542-62 ורכב זה גם לא הושכר על ידה לנהג כלשהו המעורב בתאונה.
ב. א) בעוד שכך טענה פרי בכתב ההגנה הנ"ל, הגישה היא ביום 3.3.11 כתב הגנה נוסף, בשמה ובשם מר קהא וגם הפעם טוענת פרי לחוסר יריבות, אך אין היא מכחישה את העובדה, שהרכב נשוא התביעה היה נהוג בידי מר קהא ולא רק זאת, אלא שהיא גם מוכנה לקחת על עצמה האחריות לטפל בתביעה ולשאת בתוצאות מעשיו של מר קהא.
ב) לגופו של עניין טוענת פרי, שמר הרוש אשר נסע אחרי רכבו של מר קהא - פגע ברכבו של מר קהא וכתוצאה מכך, נהדף הרכב לעבר רכב התובע ולכן סבורה פרי, שהאחריות רובצת על מר הרוש ו/או התובע עצמו.
בנוסף לכך, הכחישה פרי את גובה הנזק וטוענת גם שלרכב התובע לא נגרמה ירידת ערך.
3. מר הרוש ושומרה הגישו כתב הגנה משותף ובו נטענו, בין היתר נטען, שמר הרוש נסע בנתיב השמאלי מאחורי רכבו של התובע ושמר ממנו מרחק בלימה של כ-15 מ'. לפתע סטה מר קהא לנתיבו ולאחר נסיעה קצרה חזר לנתיב הימני. במשך אותו זמן, המשיך מר הרוש ושמר מרחק בלימה מרכב התובע, אך לפתע סטה שוב מר קהא לנתיב נסיעתם ופגע ברכב התובע מאחור ובלם רכבו. מר הרוש ניסה לבלום על מנת להימנע מפגיעה ברכבו של מר קהא, אך בשל סטיית רכבו של מר קהא הצטמצם משמעותית מרחק בלימה ולכן לא הצליח לבלום.
לכן, סבורים שומרה ומר הרוש, שיש לדחות התביעה נגדם.
4. הנתבעים: מר קהא ונציג מטעם פרי לא התייצבו לדיון בבית המשפט, על אף שהוזמנו ועל אף שהגישו כתב הגנה.
אני מסכים לטענתו של נציג שומרה, שאין ספק, שאי הופעתו של מר קהא או נציג מטעם פרי לדיון בבית המשפט חייב לפעול לחובתם, שכן אם נתבעים אלה החליטו להסתפק רק במה שהעלו בכתב ההגנה - יש להחליט על פי כל חומר הראיות ובהתחשב בעובדה, שמר קהא, שאין ספק שהיה מעורב בתאונה לא התייצב למסור גרסתו.
למרות שהעדויות היו בפני בית המשפט ולאור אותן עדויות, החלטתי שלא ליתן פסק דין על אתר, אלא לעיין בחומר הראיות ורק לאחר מכן ליתן את פסק הדין.
5. לאחר ששמעתי את כל העדויות של התובע ושל מר הרוש, לאחר שעיינתי בחומר הראיות ולאחר ששקלתי את תוכנם, אני קובע, שהעובדות והנסיבות מצביעות על כך, שהן מר קהא והן מר הרוש אחראים לתאונה ולכיסוי נזקיו של התובע, ברם לאור הנסיבות והראיות, אני קובע, שאחריותו של מר קהא גבוהה יותר מזו של מר הרוש ולאור מסקנה זו, אני קובע את אחריותו של מר קהא לשיעור של 70% ואילו את אחריותו של מר הרוש לשיעור של 30% - זאת מן הנימוקים הבאים:
א. א) למעשה, התובע אינו עקבי בטענותיו ואני בספק אם התובע ראה את כל השתלשלות העניינים לפני שהרגיש את הפגיעה ברכבו.
מטענותיו של התובע עולות שלש גרסאות:
מהגרסה הראשונה, הבאה לידי ביטוי בכתב התביעה התמציתי עולה, שהוא נסע בנתיב השמאלי ומר קהא ניסה להיכנס לנתיב נסיעתו ותוך כדי כך פגע מר קהא בחלקו האחורי של רכב התובע ורק לאחר מכן, נסע רכב שלישי, נהוג בידי הרוש ופגע ברכבו של קהא.
העולה מגרסה זו הוא, שקודם פגע מר קהא ברכב התובע ולאחר מכן, פגע מר הרוש ברכבו של קהא.
מהגרסה השנייה - השונה מהגרסה הראשונה- והבאה לידי ביטוי בעדותו של התובע בבית המשפט עולה, שלפני רמזור, עמדה משאית מצד ימין והוא עצמו עמד משמאל למשאית ותוך ששניהם עומדים כך, הגיע מר קהא אשר סטה לצד שמאל ובעת שהוא סטה הגיע מר הרוש ופגע ברכבו של מר קהא וכתוצאה מכך, פגע רכבו של מר קהא בחלק האחורי של רכב התובע. וממשיך התובע ואומר, ששני הרכבים נכנסו בו. (בעדות זו, נעזר התובע בתרשים -ת/1 וראה עדותו בעמ' 1 לפ')
גרסה שלישית, באה לידי ביטוי בכך, שבעוד שבעדותו הראשית אומר התובע: "אוטו שבא מצד ימין לא רצה לעמוד אחרי הסמיטריילר, אז הוא עבר לצד שמאל. הוא רצה להיכנס אחרי כנראה", עולה מהחקירה הנגדית, שהוא כלל לא ראה את הרכב שפונה שמאלה ולשאלה: האם בעצם, בעת שהרכב ראה את הסמיטריילר הוא סטה, משיב התובע:" אני לא ראיתי. אני ראיתי אחרי התאונה..." (ראה עדותו של התובע בעמ' 1 לפ',ש' 13- 14 לעומת עדותו בעמ' 2 לפ',ש' 13- 17)
ב) מהתיאורים הנ"ל של התובע עולה, שאין עקביות בגרסאות אותן מביא בפני בית המשפט: פעם אומר התובע שלאחר שמכוניתו של מר קהא פגע ברכבו, פגע לאחר מכן רכבו של מר הרוש ברכבו של קהא ופעם אומר, שבעקבות פגיעת רכבו של מר הרוש ברכבו של מר קהא, פגע רכבו של מר קהא ברכב התובע, אך מייד הוסיף גם:" שני הרכבים נכנסו בי". (עמ' 1 לפ',ש' 18)
ב. אני מקבל את טענתו של מר הרוש שבתחילה הוא אכן נסע אחרי רכבו של התובע ושמר מרחק מרכב התובע. (ראה עדותו של מר הרוש בעמ' 2 לפ',ש' 21- 24)