פסק-דין בתיק ת"ק 40034-11-12

בתאריך 19.11.12, בקירבת צומת הצריף שבקרית חיים, התרחשה תאונת דרכים בין רכב ישראל קריגר (להלן: "התובע"), הנהוג על ידו ובין רכב לימוד נהיגה של מוטי איטח (להלן: "הנתבע"), הנהוג על ידי תלמידו - מאור אסור (להלן: "הנהג") והמבוטח על ידי איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת").

בגין התאונה הוגשה התביעה העיקרית, יומיים בלבד לאחר קרות התאונה ומנגד הוגשה התביעה שכנגד.

כל אחד מהצדדים המעורבים בתאונה, טוען כי הנהג האחר סטה לעברו וגרם לתאונה ברשלנותו.

לאחר שמיעת העדויות והבאת מלוא הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי דינן של שתי התביעות להידחות, כאשר כל אחד מהנהגים אחראי במידה שווה להתרחשותה של התאונה.

הנני מקבלת כמהימנה עליי את טענת הנתבע, כפי שאושרה על ידי עדות הנהג, כי בעת קרות התאונה היו שני הרכבים בנסיעה.

כן הנני דוחה את טענת התובע בדבר אופן קרות התאונה, כאשר העיד לעניין המגע בין הרכבים כי: "פגע בקצה של האוטו שלי, בכנף הקדמית ימנית בפינה, עבר את הרכב שלי והמשיך לנסוע בנתיב בו הייתי. הוא המשיך לנסוע קצת, נצמד יותר לרכבי ותוך כדי כך שפשף את הדלת שלו עם החלק האחורי שלו" (עמ' 1 ש' 19-23 לפרוט').

סימני הנזק ברכבים, כפי שהוצגו בפני ביהמ"ש, אינם תומכים באפשרות כי התאונה ארעה כפי שהעיד עליה התובע וכאמור, גירסתו של התובע נדחית על ידי.

הנני קובעת כי התאונה התרחשה מיד לאחר שהכביש בעל שני הנתיבים התרחב והפך לכביש בעל      5 נתיבים, כמופיע בשרטוט ובתצלומים שהוגשו לביהמ"ש.

כן הנני קובעת כי עם התרחבות הכביש, מקבל הנתיב הימני מבין שני הנתיבים המיועדים לנסיעה ישר קדימה, הוא הנתיב שבו נסע רכב הנתבע, תפנית שמאלה, כאשר הנתבע מעיד לעניין זה כי:    "אני ממשיך בנתיב ישר וסוטה שמאלה עם הנתיב הישר" (עמ' 3 ש' 1-2 לפרוט').

הנני מקבלת את טענת התובע כי לא סטה ימינה בנתיבו וכי רכב הנתבע הוא שחדר לנתיב נסיעתו של התובע, וזאת מחמת התעקלות הנתיב שבו נסע הנתבע - שמאלה, דבר שהביא את רכב הנתבע לחרוג אל תוך תחומי הנתיב שמשמאלו, שבו נסע רכב התובע.

עם זאת, בהתחשב בסימני הנזקים ברכבים וכאשר קבעתי, כאמור, כי גם רכב התובע היה בנסיעה במהלך התאונה וכאשר אין חולק כי מהירות הנסיעה של שני הרכבים היתה נמוכה, הרי שהיה על התובע להבחין ברכב הנתבע המקדים אותו והסוטה אל תוך נתיבו שלו ולבלום את רכבו או אף לסטות מעט שמאלה ובכך למנוע את התאונה.

כל זאת, כאשר, לקביעתי, רכב הנתבע כבר חלף כמעט עם כל אורך רכבו על פני רכב התובע ובתאונה פגעה הפינה הקדמית ימנית של רכב התובע בדופן האחורי שמאלי של רכב הנתבע.

בנסיבות אלה כולן, כל אחד מהנהגים נהג ברכבו ברשלנות ובחוסר זהירות וכל אחד מהם יהא אחראי לנזקים שנגרמו לרכבו.

לעניין דרישת הנתבעת להציג אישור בדבר אי הגשת תביעה של התובע בגין התאונה לחב' הביטוח מטעמו, שלח התובע לביהמ"ש את ההודעה על מקרה ביטוח ועליה תרשומת של חב' הביטוח כי הינה מאשרת אי הגשה (של תביעה) והנני מקבלת מסמך זה כאישור לעניין אי הגשת תביעה.

אשר על כן, הנני דוחה את התביעה והתביעה שכנגד.

אין צו להוצאות.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  ח' אדר תשע"ג, 18 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: