1. לטענת התובעת, עמדה היא עם רכבה לפני רמזור אדום בצומת ובעת שעמדה, פגע רכב שהיה נהוג בידי הנתבעת, בחלקו האחורי של רכב התובעת.
לאחר הפגיעה, יצאה התובעת מרכבה לבדוק מה נזק נגרם למכוניתה ובהסתכלות ראשונית ומאחר ומיהרה לעבודה, לא הבחינה בנזק ובו במקום הודיעה לנתבעת, שבינתיים אין לה טענות כלפיה.
מאוחר יותר גילתה התובעת, שאכן נגרם נזק בפגוש האחורי אשר זז ממקומו ומנעול תא המטען נסגר בקושי ונוצר חור בפגוש עצמו.
לאחר שהתובעת קיבלה מהמשטרה את פרטי הנתבעת, היא פנתה לסוכנת הביטוח שלה ולאחר מכן, הודע לתובעת, שהנתבעת מכחישה מעורבות בתאונה או קשר לאירוע הנטען.
2. הנתבעת מאשרת, שביום האירוע, היא נסעה אחרי התובעת וכאשר הרמזור התחלף לאדום, גלשה התובעת מעבר לקו העצירה ואילו הנתבעת עצרה אחריה. לפתע, החלה התובעת בנסיעה לאחור על מנת לפנות את הצומת ופגעה ברכב הנתבעת.
הנתבעת מאשרת גם, שלאחר האירוע ירדו שתיהן מהרכב ובדקו אם קיימים נזקים
והיות ולא ראו נזקים - לא הוחלפו פרטים.
טענת הנתבעת היא, שהנזקים המתוארים על ידי התובעת הינם נזקים שהיה חייב לראותם בשעת האירוע, משום שנזקים המתוארים על ידי התובעת הם נזקים הנראים לעין וניתן לראותם באופן מיידי.
לכן, טוענת הנתבעת, שאין כל קשר בין הנזקים הנטענים ובין אותו אירוע, שכן לטענתה באותו אירוע לא נראו כלל נזקים באף מכונית.
3. שתיים הן השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים:
השאלה הראשונה, היא כיצד אירעה הפגיעה בין הרכבים: האם בעת שהתובעת עמדה ברמזור אדום ובזמן העמידה פגע רכבה של הנתבעת בחלקו האחורי של רכב התובעת - כטענת התובעת - או שמא, אירעה הפגיעה בין הרכבים בעת שהתובעת החלה בנסיעה לאחור על מנת לפנות את הצומת - כטענת הנתבעת.
השאלה השנייה היא, האם הנזק הנטען על ידי התובעת, נגרם כתוצאה מאירוע התאונה - נשוא תביעה זו.
4. א. א) לאחר שבחנתי את חומר הראיות ואת עדויות הצדדים המעורבים, אין לי ספק, שאכן היה מגע בין הרכבים, אך אף צד לא הוכיח במידת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי, האם המגע נוצר כתוצאה מנסיעה קדימה של רכב הנתבעת או נסיעה לאחור של רכב התובעת.
ב) מאחר ולעניין שעת המגע מעלה כל אחד מהצדדים גרסה שונה, הרי שעל מנת להכריע במחלוקת זו בין הצדדים, נעזר בית המשפט בראיות חיצוניות - כפי שאלה צורפו לכתב התביעה.
לאחר ששקלתי את כל החומר שהובא בפני, אני קובע כי במאזן ההסתברויות, כפי שזה הובא על ידי התובעת בפני בית המשפט, הוכיחה - אמנם - התובעת שהיה מגע בין הרכבים, אך לא הוכיחה שהנזק עליו מלינה התובעת אירעה כתוצאה ממגע זה.
ב. מאחר ואין הוכחה ברורה כיצד נוצר המגע - האם בנסיעה קדימה של רכב הנתבעת או האם בנסיעה לאחור של רכב התובעת, הרי שדבר אחד ברור הוא ומוסכם על הצדדים, שלאחר אותו מגע, ירדו שתיהן ממכוניותיהם ולא נראו נזקים על אף אחת מהמכוניות.
ג. א) מעניין לציין את דברי התובעת בבית המשפט האומרת כך: "עכשיו גם יש את החור שהיא אומרת, זה חור שבטמבון,
אני לא עשיתי כלום,
כמו שהיה זה נשאר, לא תיקנתי את הרכב. אני ידעתי שיהיה משפט ולא עשיתי כלום" (ראה דברי התובעת בעמ' 2 לפ', ש' 8-9).
אך התובעת צירפה הצעת מחיר לכתב התביעה והצעה זו ניתנה ביום 18.7.11 - למעלה מחודש מיום האירוע הנטען ואין כל הסבר משכנע, מדוע לא פנתה התובעת מיד לאחר גילוי הנזק לקבל הצעת מחיר או לקבל חוות דעת שמאי.
ב) אני מקבל את טענת הנתבעת, שקיים ספק אם אותו נזק אירע כתוצאה מהמגע הקל בין שני הרכבים, שכן שתי המעורבות באותו מגע בין הרכבים מסכימות שהמגע נוצר כתוצאה מנסיעה לאחר שהתחלף הרמזור האדום ולכן לא ניתן היה לפתח מהירות כזאת אשר תגרום לפגיעה רצינית - עובדה שפגיעה כזאת לא נראתה במקום האירוע.
ג) זאת ועוד, האירוע הנטען אירע ביום 14.6.11 ורק ביום 18.7.11 החליטה התובעת לקבל הצעת מחיר מבלי לקבל קודם לכן חוות דעת שמאי אשר יקבע את גובה הנזק ואת מהות הנזק.