פסק-דין בתיק ת"ק 33649-03-12

    כתוצאה מהתאונה  ועל פי הנטען ,ניזוקו כלי הרכב, רכב הטרנספורטר מזה ורכב הטויוטה מזה. התובענות שלפני ,הן לפיצוי נזקי הרכוש שנגרמו לצדדים , לטענותיהם.

    התובעים טוענים , כי התאונה קרתה באשמה הבלעדי של הנתבעת/ התובעת שכנגד ( להלן:

"הנתבעת"). לדידם, מוופק נהג ברכב הטרנספורטר. הנתבעת נהגה ברכב טויוטה מאחורי רכב הטרנספורטר, מצד ימין. כאשר  רכב הטרנספורטר הגיע למקום התאונה ובזמן שנסע בנתיב היחידי שבדרך ,ניסה רכב הטויוטה לעקוף אותו מצד ימין, וזאת מבלי לשמור מרחק ומבלי לשים לב לתנאי הדרך. רכב הטויוטה פגע ברכב הטרנספורטר בצדו השמאלי וגרם לנזק הנתבע. התאונה קרתה באשמה הבלעדי של הנתבעת . הנתבעת התרשלה והפרה חובות חקוקות בדין- פקודת התעבורה ותקנות התעבורה.

    הנתבעת טוענת , מנגד, כי מוופק נושא באחריות הבלעדית לתאונה ולנזקיה הנתבעים. היא נסעה ברכב הטויוטה. כאשר הגיעה לפני הכיכר שבכניסה לעיר עפולה , היא עצרה את רכבה במקום ונתנה זכות קדימה לרכב שנסע בכיכר, מימינה. מוופק  נסע ברכב הטרנספורטר מאחוריה. לפתע, הגיח   רכב הטרנספורטר ,שנסע במהירות, וניסה לעקוף את רכב הטויוטה ,מצד שמאל. תוך כדי כך, פגע רכב הטרנספורטר ברכב הטויוטה , בצד שמאל  של רכב הטויוטה , וגרם לנזקיה הנתבעים. מוופק התרשל ,הפר חובות חקוקות בדין- פקודת התעבורה ותקנות התעבורה - וגרם לתאונה.

    שמעתי את ראיות הצדדים . לתובעים , העיד מוופק. לנתבעת, העידו הנתבעת ומר שמעון יוסף. לאחר ששמעתי את ראיות הצדדים , מסקנתי היא, כי התובעים לא הוכיחו את עילת תביעתם, וכי הנתבעת הוכיחה כדין את התביעה שכנגד. ראשית,  התובעים פירטו את עילת תביעתם בסעיף 1 לכתב התביעה. דא עקא, מוופק העיד בפניי והודה, במפורש, כי " מה שאמור בסעיף 1 לכתב התביעה אינו נכון" (עמ' 3 , ש' 24).

   שנית, קיימת סתירה מהותית בגרסת התובעים ובראיותיהם, בקשר למוקד הנזק ,כביכול, ברכב הטרנספורטר בגין התאונה. בכתב התביעה צוין  "בצדו השמאלי" ( סעיף 1 לכתב התביעה); בהודעה על תאונת רכב לחברת הביטוח -הראל חברה לביטוח בע"מ- צוין "בחלק אחורי ימיני" (ראו- ההודעה האמורה המצורפת לכתב התביעה) ; ולבסוף, העיד מוופק לעניין זה ,כי מוקד הנזק הוא "בצד ימין של הרכב" ( עמ' 3, ש' 12).

    שלישית, עדותה של הנתבעת ,לענייננו שלנו, הייתה סבירה ,מהימנה וראויה למלוא המשקל. בעדות זו ,לא מצאתי סתירות כלשהן. עדות זו עומדת במבחן ההיגיון וניסיון החיים. מנגנון התאונה , לפי גרסת הנתבעת הינו אפשרי והגיוני. מוקדי הנזק מאשרים את גרסת הנתבעת. למיותר לציין , כי עדותה של הנתבעת , הקבילה והמהימנה בעיניי, עומדת בסתירה מוחלטת לעדותו של מוופק, שאינה סבירה כלל ואינה מהימנה בעיניי.

    מכאן מסקנתי, כי דין תביעתם  של התובעים להידחות , ודין התביעה שכנגד של הנתבעת להתקבל.

    באשר לנזק, אומר ,כי הנתבעת הוכיחה כדין נזק בסך  5,840 ש"ח , נכון ליום התאונה ( נזק לרכב הטויוטה על-פי חוות דעת שמאי ושכ"ט שמאי) . שאר הנזק לא הוכח כדין.

    התוצאה היא, איפוא, כי אני דוחה בזה את תביעת התובעים. וכן, אני נעתר לתביעתה שכנגד של הנתבעת ומחייב את מוופק, הנתבע שכנגד ,לשלם לנתבעת/התובעת שכנגד סך 5,840 ש"ח , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 20.6.2011 ועד התשלום המלא בפועל.

וכן, ישלמו התובעים לנתבעת/התובעת שכנגד הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים .

ניתן היום,  ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.